התעשייה הביטחונית הישראלית מהווה נדבך מרכזי בעוצמתה האסטרטגית ובצמיחתה הכלכלית של מדינת ישראל. כמהנדסת חלל ואווירונאוטיקה שהייתה שותפה לפיתוח מערכת "כיפת ברזל", ובהמשך כמנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, זכיתי לחוות מקרוב את היתרונות הייחודיים של תעשייה זו.
היתרונות המסורתיים של התעשייה הביטחונית הישראלית - חדשנות טכנולוגית, גמישות תפעולית, יעילות ומומחיות בפתרונות מותאמים - מהווים נכס אסטרטגי משמעותי. מערכת "כיפת ברזל" מדגימה היטב יתרונות אלו. כחלק מצוות הפיתוח, הייתי עדה לתהליך שבו אתגרים מבצעיים מורכבים תורגמו לפתרונות טכנולוגיים מתקדמים. היכולת לזהות, לעקוב וליירט טילים ורקטות בזמן אמת, תוך הבחנה בין איומים אמיתיים למטרות שווא, דרשה פיתוח של אלגוריתמים מתקדמים ומערכות חישה ייחודיות. הצלחות אלו ממחישות את העוצמה והיכולות המרשימות של התעשייה הביטחונית הישראלית.
עם זאת, הנוף הטכנולוגי העולמי עובר טרנספורמציה מואצת, המשנה את אופי האיומים והאתגרים הביטחוניים. טכנולוגיות מפציעות (Emerging Technologies), שאינן בהכרח צבאיות במקורן, מעצבות מחדש את שדה הקרב העתידי ואת תפיסת הביטחון הלאומי. בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות ביו-רפואיות מתקדמות ואנרגיות חדשות (כגון Fusion) הן דוגמאות לטכנולוגיות בעלות פוטנציאל לשנות את מאזן הכוחות הגלובלי. האתגר הניצב בפנינו הוא בעל שני ממדים: ראשית, עלינו להמשיך ולפתח את היכולות הביטחוניות המסורתיות, תוך התאמתן לעידן הדיגיטלי. שנית, נדרשת הרחבה של תפיסת ה"ביטחון" כך שתכלול גם טכנולוגיות שמקורן אזרחי, אך השפעתן על הביטחון הלאומי עשויה להיות מכרעת.
לפתח מנגנונים גמישים יותר לשיתוף ידע
האקו-סיסטם הישראלי הייחודי, המשלב בין צבא, אקדמיה ותעשייה, מהווה יתרון משמעותי בהתמודדות עם אתגרים אלו. עם זאת, כדי למקסם את הפוטנציאל הטמון בו, נדרשת העמקה והרחבה של ממשקי הפעולה הקיימים, הטמעת גישה אינטגרטיבית ורב-תחומית וטיפוח אקטיבי של שיתופי פעולה סינרגטיים בין התעשייה הביטחונית, האקדמיה והסקטור הפרטי.
בחינת הזיקה בין ביטחון לאומי לטכנולוגיות מתקדמות היא קריטית להבנת האתגרים העתידיים. נדרש מיפוי מעמיק של המגמות המשפיעות על היתרון הטכנולוגי של ישראל, הן בהיבט הביטחוני והן בהיבט האזרחי. פיתוח מתודולוגיות להערכה ומדידה של העוצמה הטכנולוגית הלאומית באופן השוואתי ולאורך זמן יסייע בזיהוי פערים ובמיקוד משאבים בתחומים הדורשים השקעה וחיזוק.
בנוסף, יש לפתח מנגנונים גמישים יותר לשיתוף ידע וטכנולוגיות בין המגזר הביטחוני והאזרחי. טכנולוגיות דואליות מהוות פוטנציאל לסינרגיה בין-מגזרית, ויש ליצור מסגרות המאפשרות זרימה אופטימלית של ידע וכישרונות, תוך שמירה על אינטרסים ביטחוניים. התעשייה הביטחונית הישראלית, עם המסורת ארוכת השנים של חדשנות ופתרון בעיות מורכבות, נמצאת בעמדה אידיאלית להוביל מהלך זה.
אינטגרציה מושכלת של יכולות
לסיכום, היתרונות היחסיים של התעשייה הביטחונית הישראלית מהווים נכס אסטרטגי, אך הדינמיות של הזירה הטכנולוגית העולמית מחייבת התאמה מתמדת. האתגרים הטכנולוגיים והגיאו-פוליטיים של המאה ה-21 דורשים בחינה מחודשת של הפרדיגמות הקיימות בתחום הביטחון הלאומי ובאופני פיתוח ויישום טכנולוגיות מתקדמות. בהקשר זה, נדרשת טרנספורמציה אסטרטגית של התעשיות הביטחוניות הישראליות. המצע האיתן של ידע מצטבר, הון אנושי איכותי, ומצוינות הנדסית שאיפיין תעשיות אלו לאורך השנים, מהווה פלטפורמה אופטימלית להובלת חדשנות בתחומי הטכנולוגיות המפציעות. היכולות המוכחות בפיתוח מערכות ביטחוניות מורכבות יכולות וצריכות לשמש כקטליזטור לחדשנות פורצת דרך בתחומים כגון בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, ביוטכנולוגיה וטכנולוגיות אנרגיה מתקדמות.
מימוש פוטנציאל זה ידרוש אינטגרציה מושכלת של יכולות קיימות עם תחומי ידע חדשים, תוך אימוץ מודלים עסקיים גמישים ושיתופי פעולה חוצי-מגזרים. רק באמצעות אבולוציה זו של התעשייה הביטחונית, תוכל ישראל לשמר את מעמדה כמעצמה טכנולוגית, להבטיח את חוסנה הלאומי ולהוות גורם מוביל בעיצוב הנוף הטכנולוגי העולמי בעשורים הקרובים.
התעשייה הביטחונית הישראלית, שהוכיחה את עצמה פעם אחר פעם בעבר, ניצבת כעת בפני הזדמנות להוביל את המהפכה הטכנולוגית הבאה, ובכך לחזק לא רק את ביטחונה של ישראל, אלא גם את מעמדה כמובילה עולמית בחדשנות ובפיתוח טכנולוגי.
הכותבת היא מהנדסת חלל ואווירונאוטיקה אשר כיהנה כמנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. קודם לכן שימשה כסמנכ"לית אסטרטגיה וחדשנות בחברת נתיבי ישראל. כקצינה מטעם חיל האוויר במפא"ת הייתה חברה בצוות פיתוח מערכות "כיפת ברזל" ו"חץ 3". בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" הקימה, יחד עם אהוד שניאורסון ואיציק פרנפס, את קרן ההון סיכון SAFEDOME, שהתמקדה בהשקעות קטנות בחברות הזנק בתחילת דרכן, כדי לסייע להן בתקופת המלחמה
