כאשר מדברים על מדיניות ההשקעות הסינית לגבי נתון אחד משמעותי שורר קונצנזוס חד משמעי: מעורבותו של הממשל הסיני באופי ובהיקף פיזור ההשקעות שמבצעים גופים וחברות סיניים בזירה הבינלאומית בעשור האחרון היא שמכתיבה סדרי עולם כלכליים. לפיכך, כאשר מבייג’ינג ניתנה ההוראה - להפוך את סין לשחקן מרכזי בעולם השקעות הבינלאומי, המגמה הורגשה היטב גם כאן ביחס לרכישות ולהשקעות שביצעו קרנות וחברות סיניות בחברות ישראליות מתחומים שונים כמו רכישת פלייטיקה (Playtika) על ידי חברת ההימורים Giant Network Technology, רכישת תנובה על ידי חברת Bright Food וכן השקעת China Minsheng בחברת הפינטק eToro, והגיעה לשיאה בשנת 2016 עם כמות עסקאות בהייטק הישראלי בסך של כ-5 מיליארד דולר.
כחלק מהניסיון להילחם בגידול שחל בהיקף יציאת ההון מהמדינה, החל מ-2017 הטיל הממשל בסין מגבלות על השקעות של חברות סיניות ברחבי העולם, בין היתר, ברכישת חברות אשר אינן בתחום פעילותן. שינוי מגמה זה הקטין בצורה משמעותית את שיעור ההשקעות של חברות סיניות ברחבי העולם, לרבות בישראל. מגמה זו התחזקה בשנים האחרונות ובאה לידי ביטוי אף בהפעלת לחץ מצד הממשל הסיני על חברות ועסקים מקומיים, להתמקד בהשקעה בנכסים בתוך המדינה, מתוך מטרה לחזק את הצמיחה המהירה של המשק הסיני.
מלחמת הסחר שפרצה בין ארה”ב לסין לפני יותר מ-3 שנים ושאופיינה, בין היתר בהטלת מכסים דו-צדדית על מוצרי יבוא, השפיעה באופן דרמטי על השקעותיה של סין בזירה הבינלאומית. השלכות המאבק הגיעו גם לישראל, בדמות בקשה אמריקאית מממשלת ישראל להגביל כניסת משקיעים וחברות סיניות לישראל, בדגש על תשתיות לאומיות ותחומי טכנולוגיה רגישה. חשוב לציין כי מדינת ישראל עומדת כאן בפני אתגר דיפלומטי לא פשוט, כאשר מצד אחד נעשה ניסיון לשמור על יחסים טובים עם בעלת בריתה, ארה”ב, ולהיענות לבקשותיה, ומנגד קיימת גם חשיבות אסטרטגית לפיתוח ולחיזוק הקשרים עם המעצמה השנייה בגודלה בעולם, סין.
הבוסטר הישראלי: גידול ביבוא וביצוא מסין ואליה
בעיצומה של מלחמת הסחר, בדצמבר 2019, התגלתה בסין מגפת הקורונה שהתפשטה תוך זמן קצר לעולם כולו. בעקבות זאת נציגים של חברות סיניות הפסיקו לקיים נסיעות עסקיות וכן עקב מגבלות הקורונה, נמנע מאנשי עסקים זרים לבקר בסין ובשל כך הקשר האישי שהינו כה חשוב בתרבות הסינית דעך והוביל לכך שגופי השקעה סיניים יתרכזו בהשקעות בתוך סין.
ראוי לציין שלצד ירידה מהותית שחלה בהשקעות של חברות וקרנות סיניות בחברות ישראליות בשנים האחרונות לאור הנסיבות שפירטנו לעיל, היקף הסחר בין ישראל לסין רק עולה. בשנת 2001 היקף הסחר בין המדינות עמד על כמיליארד דולר, ב-2018 זינק להיקף של כ-11.6 מיליארד דולר, ובשנת 2020 למרות השפעות הקורונה על הכלכלה העולמית, עלה ל-11.9 מיליארד דולר, והצפי הוא שבשנת 2021 יעבור היקף הסחר את רף 12 מיליארד הדולר. על פי נתוני 2020, מהווה סין עבור ישראל את מקור היבוא הגדול ביותר של סחורות מרחבי העולם, ובמקביל מהווה את יעד היצוא השני בגודלו מבין מדינות העולם.
את העלייה בהיקף הסחר בין שתי המדינות, ניתן לזקוף לזכותם של היבוא והיצוא גם יחד: הגידול במספר ההזמנות למוצרים ולסחורות מסין בתקופת הקורונה הוביל לזינוק ביבוא, ובמקביל, גם היצוא שגשג, בין היתר בזכות עלייה בפעילותן של חברות ישראליות בתחומים מתפתחים בסין (רכב אוטונומי, אלקטרוניקה, מדעי החיים, המים והחקלאות). עם זאת צריך לקחת בחשבון שהעלייה בהיקף הסחר מבוססת על קשרים עסקיים שהחלו לפני תקופת מגפת הקורונה ונצטרך לראות האם למגמה זו תהיה המשכיות בשנים הקרובות.
על סמך שיחות שאנו מקיימים עם לקוחותינו הסיניים ולקוחותינו הישראליים הנמצאים בקשר עם חברות סיניות, אנו צופים שעם הדעיכה במגפת הקורונה, לצד המשך עליה בהיקף הסחר בין ישראל לסין, נראה גם עלייה בכמות השקעות של חברות סיניות בחברות ישראליות בעיקר בתחומים האסטרטגיים לצמיחה בסין אשר אינם רגישים מבחינת ביטחון לאומי בישראל כגון בתחומי מדעי החיים, הרכב האוטונומי, אגריטק וקלינטק מתוך מטרה של חברות סיניות להגדיל את פעילותן הבינלאומית. בנוסף, אנו צופים שההשקעות הסיניות יתמקדו בחברות טכנולוגיה בוגרות עם הכנסות (post series B) אשר כבר בשלבים מתקדמים לקראת הנפקה ולא בסטארט-אפים שרק קמו.
עו"ד מיקי שפירא, עו"ד סיימון וינטרוב ועו"ד דניאל גרין הם ראשי דסק סין במשרד יגאל ארנון ושות’.
