צומת של הזדמנויות עסקיות

עם גידול של 44% בהיקף הפעילות ברבעון הראשון של 2022, במכון היצוא מגבירים הילוך ביצירת חיבורים בין ביקושים בעולם לחברות ישראליות, ונערכים לתת מענה להאטה בשווקים עם תוכנית עבודה להגדלת הפעילות. המטרה - לייצר יותר מפגשים עסקיים לכל רוחב חזית החדשנות הישראלית: בריאות דיגיטלית, פודטק, קליימטק, פינטק, סייבר, אוטומוטיב ותעשייה חכמה

יואל צפריר, בשיתוף מכון היצוא
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
חלק ניכר מהגידול ביצוא נזקף לזכות ההיי-טק
חלק ניכר מהגידול ביצוא נזקף לזכות ההיי-טקצילום: shutterstock
יואל צפריר, בשיתוף מכון היצוא
תוכן שיווקי

למרות שנותרו עד חמישה חודשים לסיום השנה, דוח התפתחויות ביצוא של מינהל סחר חוץ, שפורסם לאחרונה, מתנבא כי היצוא בשנה הנוכחית יגיע לשיא חדש של 165 מיליארד דולר. גם השנה שחלפה, 2021, הייתה שנת שיא בה נרשם יצוא בהיקף של 143 מיליארד דולר. במילים אחרות, מדובר כבר במגמה, שכנראה תמשך ב-2022 למרות ההאטה המסתמנת בשווקים. חלק ניכר מהגידול ביצוא נזקף לזכות ההיי-טק, שחוסה הן תחת הסעיף של "יצוא שירותים" - תוכנה, סייבר, פינטק ועוד - והן תחת סעיף "סחורות", כמו מכשור רפואי.

איילת נחמיאס ורביןצילום: יח"צ

"יצוא ההיי-טק ממשיך לשבור שיאים", אומרת איילת נחמיאס ורבין, יו"ר מכון היצוא. "סך יצוא ההיי-טק (סחורות ושירותים) הסתכם בשנת 2021 בכ-73 מיליארד דולר והוא מהווה כיום כ-52% מסך היצוא הישראלי. משנת 2016 ועד היום הציג יצוא ההיי-טק גידול דולרי של כ-15% בממוצע מידי שנה, לעומת צמיחה ממוצעת של 5% ביתר ענפי הייצוא. אנחנו מעריכים כי השנה, 2022, משקלו של ההיי-טק מסך היצוא ימשיך להתרחב ויגיע לכ-53%, וירשום גידול דולרי שנתי של כ-12%.

"למעשה, מאז תחילת שנות האלפיים היצוא הינו מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה הישראלית", מוסיפה נחמיאס ורבין. "בזכות ההאצה בקצב היצוא בתקופה זו הואץ קצב הצמיחה הכלכלית במשק. אם בשנת 2021 הגיע התוצר לנפש בישראל לשיא חדש של למעלה מ-50 אלף דולר לנפש - גבוה יותר מזה של צרפת וקרוב מאוד לזה של גרמניה - זה הרבה בזכות היצוא בכלל ויצוא ההיי-טק בפרט".

נילי שלוצילום: חנה טייב

החיבור ההדוק לתעשייה כמכפיל כוח

לדברי נחמיאס ורבין, נתונים אלה מתכתבים עם נתוני הפעילות של מכון היצוא. "ברבעון הראשון של 2022 חווינו גידול של 44% במספר האירועים במכון לעומת 2019 - שקדמה לקורונה והיא שנת הייחוס האמיתית - וגידול של 36% במספר האירועים ברבעון הראשון לעומת 2018", היא מספרת. "אנו עדים לצונאמי של משלחות עסקיות שמגיעות לכאן ויוצאות מכאן, לצד השתתפות שיא בתערוכות בינ"ל, כנסים ומפגשים עסקיים, כולל מפגשי B2B, הדרכות, סקאוטינג ועוד. המספרים הם חריגים בכל קנה מידה והם מתקיימים לרוחב כל חזית החדשנות הישראלית, בתחומים כמו בריאות דיגיטלית, מזון ופודטק, קליימטק, פינטק, טכנולוגיות מים, סייבר, אוטומוטיב ותעשייה חכמה. מספרים אלה מתורגמים לפעילות עסקית של החברות - סגירת עסקאות, חתימת חוזי הפצה, השקעות וכדומה ובכך מגדילים את היצוא".

איך את מסכמת את המחצית הראשונה של 2022 שחופפת גם את תחילת כהונתך כיו"ר המכון?

"למרות שהייתה לי היכרות מוקדמת עם פעילות המכון, בתוקף היותי תעשיינית ויצואנית בעצמי, ובתוקף תפקידיי הציבוריים בהתאחדות התעשיינים, אני מוכרחה לומר שהופתעתי מהיקף העשייה, שהיא באמת יוצאת דופן. עם זאת, שמתי לי למטרה עם כניסתי לתפקיד להפוך את כל אותם ממשקים שהמכון מנהל - עם כל השחקנים האחרים במערך סחר החוץ ועם התעשייה - למכפילי כוח חשובים והצבתי זאת כיעד אסטרטגי של המכון.

"עוד דבר שצריך לזכור הוא שכ-80% מהלקוחות שלנו הם יצואנים קטנים ובינוניים, או יצואנים מתחילים. התרומה שלנו עבורם היא משמעותית - תאר לך שאנו מחברים בין חברת סייבר ישראלית קטנה, אך עם טכנולוגיה פורצת דרך, לבין גוף ענק בחו"ל. זו פריצת דרך אדירה מבחינת החברה הישראלית שהיא לא הייתה יכולה לבצע בכוחות עצמה. עם זאת, אנו מסייעים גם לחברות גדולות במשק לפרוץ דרך לשווקים חדשים בעולם.

"אני חושבת שהעוצמה שלנו היא בכך שמכון היצוא יושב על צומת של הזדמנויות עסקיות ויודע למנף את הקשרים שלו לטובת התעשייה הישראלית. זוהי צומת שאליו מתנקזים ביקושים מהעולם מצד אחד והיכולות של התעשייה הישראלית מצד שני, כאשר אנחנו מחברים ומגשרים ביניהם באופן מדויק".

תערוכות וכנסים עם אלפי משתתפים

במכון היצוא ערים לסימנים המדאיגים שמגיעים מכיוון שוקי ההון והטכנולוגיה שמקרינים כמובן גם על ישראל. "אנחנו בהחלט ערים לכך ואנחנו ערוכים לתוכנית עבודה רחבה ככל הניתן, אם החששות מפני האטה אכן יגשימו את עצמן", מדגישה נילי שלו, המנכ"לית החדשה של מכון היצוא, שבתפקידה הקודם כיהנה כסמנכ"ל בין-לאומי ברשות החדשנות. "בכל מקרה, יש לנו תוכנית עמוסה עד סוף השנה, שכוללת כמה אירועים מרכזיים כמו תערוכת HLS&CYBER הבינ"ל, שתתקיים בישראל בנובמבר בשיתוף משרדי הכלכלה והתעשייה, החוץ, הביטחון, ביטחון הפנים ומשטרת ישראל ובה יציגו מעל 60 חברות ישראליות פתרונות בתחום ביטחון המולדת וסייבר. מדובר בתערוכה שעתידים להגיע אליה אלפי משתתפים וקניינים מחו"ל ואנו נעשה הכל כדי למקסם את התועלות העסקיות לחברות ישראליות.

"כמו כן, צפויות שתי תערוכות בריאות - MEDICA ו-HLTH - עם מעל 60 חברות ישראליות בתחום המכשור הרפואי והבריאות דיגיטלית", מוסיפה שלו. "בנוסף, נשתתף בוועידת האקלים של האו"ם, COP 27, שתתקיים בנובמבר בשארם-א-שייך במצרים, שם אנחנו צפויים, להציג חברות ישראליות בתחום המאבק במשבר האקלים ולייצר עבורם ערך עסקי. אנחנו גם ערוכים לפעילות בתחילת 2023 עם תערוכת CES בלאס וגאס, תערוכתNRF לעולם הקמעונאות וכמובן תערוכת הדגל של עולם התקשורתMWC בברצלונה.

"צריך להזכיר גם שהמכון מספק קשת רחבה מאוד של שירותים לייצואנים, החל מהדרכות ועד ליווי יצואנים מתחילים וקטנים בצעדי היצוא הראשונים שלהם. במסגרת זו מפעיל המכון תוכנית מנטורינג לייצוא בה הוא מצמיד שירותי מנטורינג לליווי חברות במהלך שנה שלמה. כמו כן, המכון מפעיל תכנית ייעודית לקידום היצוא בחברה הערבית - תוכנית 'תבל' - ובנוסף מערך שירותי מידע ומודיעין עסקי נרחב".

גישה פרו-אקטיבית לאיתור ביקושים

מכון היצוא הוא גוף ציבורי המשותף לממשלה ולמגזר העסקי-הפרטי והוא הארגון היחיד בישראל שמציע לציבור היצואנים את כל השירותים תחת קורת גג אחת. למכון 4,600 לקוחות ב-15 ענפי יצוא שונים. "מטרת העל של המכון היא יצירת הזדמנויות עסקיות לייצואנים הישראלים", מבהירה שלו. "כל החטיבות במכון ממוקדות בעניין זה ונועדו לסייע ביצירת שיתופי פעולה לטובת היצואן הישראלי וזאת במגוון ענפי תעשייה ומדינות יעד שונות, שבהן אנו מזהים ביקושים לחדשנות הישראלית. אנחנו נוקטים בגישה פרו-אקטיבית, יחד עם מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, שבמסגרתה אנחנו מאתרים ביקושים בעולם ומחברים אותם לחברות הישראליות המתאימות, מתוך היכרות עמוקה ואינטימית עם התעשייה הישראלית, הכל כאמור בעבודה משותפת עם מערך הנספחים של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה".

העולם נתון היום בסערה מושלמת: שיבושים בשרשרת האספקה העולמית כתוצאה מהקורונה, מלחמה באוקראינה, אינפלציה, חשש להאטה כלכלית וברקע משבר אקלים, שכל יום שעובר רק ממחיש את עוצמתו. עד כמה אנחנו מחוברים למגמות בשטח?

"כגוף שפועל בממשק שבין הממשלה והסקטור הציבורי לסקטור העסקי-פרטי ועם הנהלות ציבוריות בכל ענף, שכוללות את מיטב אנשי העסקים בכל תחום, אנחנו כמובן חיים את המציאות מקרוב ומבינים היטב גם את האתגרים וגם את ההזדמנויות. האמנם התקופה הנוכחית, שאחרי קורונה, מתאפיינת בשיא של ביקושים והמכון הפך למוקד של הזדמנויות עסקיות מחו"ל ומנהל רכבת אווירית של משלחות ונציגים מכל העולם, אך אנחנו לא שאננים. עכשיו כשמתרבים הסימנים להאטה בהיי-טק ובענפים כלכליים אחרים שהם מרכזיים לייצוא הישראלי, המכון נערך להכפיל את המאמצים שלו ולדייק אותם עוד יותר על מנת לייצר הזדמנויות עסקיות ולפחות עוד דלתות לחברות הישראליות. אנחנו נבחן על זה ואני מאמינה שנצליח".

דיברת על הזדמנויות.

"קח למשל את נושא משבר האקלים. אנחנו שמים דגש גדול בשנים האחרונות על הצגת פתרונות חדשניים, פרי פיתוח ישראלי, שיכולים לסייע בפתרון משבר האקלים.

"אני רוצה להדגיש בהקשר זה שמשבר האקלים הוא ביטוי גדול יותר ממה שנדמה לנו והוא כולל בתוכו מספר אתגרים עולמיים. אנחנו לא מדברים רק על התחממות גלובלית. אנחנו מדברים למשל על בעיות של מחסור במזון בעולם בגלל שינויי האקלים. כאן ישראל נכנסת לתמונה עם שורה של פתרונות טכנולוגיים מתקדמים בתחומים כמו חקלאות ומזון, אגרו-טכנולוגיה, השקיה ופודטק. מטיפול וניהול ייעל של חקלאות והגברת התפוקה החקלאית, דרך פתרונות פודטק - בדגש על תחליפי מזון (בשר, ביצים, חלב) - ועד פתרונות של תעשייה חכמה INDUSTRY4.0 - שהם טכנולוגיות לייעול מפעלים ושרשרת אספקה.

"זה לא הכל, למשבר האקלים יש גם השפעה - ולא קטנה - על בריאות הציבור וכאן ישראל יכולה להציע פתרונות של בריאות דיגיטלית, לצד מענים בתחום של אבטחה של תשתיות קריטיות ועוד. למעשה, ישראל מובילה בחדשנות בכל אחד מהתחומים האלה. אז למרות שאנחנו מדינה קטנה שההשפעה שלה על שינויי אקלים היא מינורית לעומת מדינות גדולות, יש לנו השפעה גדולה על עיצוב התגובה למשבר מנקודת מבט טכנולוגית".

בשיתוף המכון הישראלי לייצוא ושיתוף פעולה בין-לאומי