מסודרים לחיים: צוואות, ירושות ומה שביניהן

עורכת הדין איריס ירדני, העוסקת מזה כשלושה עשורים בתחומי צוואות וירושות, מספקת תשובות לשאלות העיקריות העולות ביחס לתחום המורכב הזה: למה בכלל לערוך צוואה, מתי נכון לערוך אותה ומהן הסוגיות הקטנות שעושות הבדל גדול עבור כל הנפשות הפועלות

ליאור פרג' בשיתוף משרד עו"ד איריס ירדני
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ליאור פרג' בשיתוף משרד עו"ד איריס ירדני
תוכן שיווקי

אם תשאלו את עו"ד איריס ירדני, צוואה היא בגדר מסמך על, שבו אדם מסדיר לא רק את חלוקת רכושו לאחר לכתו אלא לעיתים גם את טיב היחסים בין בני משפחתו, מכאן חשיבותו.

השאלה הראשונה שבדרך כלל עולה בהקשר לצוואה, הוא מתי כדאי לערוך אותה. "לרוב, האנשים שמגיעים אליי למטרת עריכת צוואה הם בשנות החמישים לחייהם ויותר", מסבירה עו"ד ירדני. "עם זאת, לא פעם מעוניינים בצוואה גם הורים צעירים עם ילדים קטינים, שמוטרדים מהאפשרות שילכו לעולמם ורוצים לדעת מה יהיה ההסדר עבור ילדיהם. ראו למשל האסון באיטליה (עניין איתן בירן). הורי ילדים קטינים יכולים בצוואה להתייחס למצב בו בשל אסון יהיה צורך למנות למי מילדיהם אפוטרופוס. הם בהחלט יכולים להביע את דעתם מי הראוי, איפה יתגורר אותו ילד ואפילו לתת הנחיות לגבי אופן השימוש ברכוש שירש מהם. רצוי לא לדחות את עריכת הצוואה מכיוון ש'אין איש יודע יום פקודתו"".

עו"ד איריס ירדניצילום: אורי ישי

למה בעצם צריך צוואה?
"הכוונה היא בדרך כלל לעצמאות בן הזוג היורש. הצוואה מספקת שקט נפשי ויכולת תכנון במקום שהוא כאוטי בהגדרתו. היא מאפשרת להגשים את 'משולש הזהב', כפי שאני מגדירה אותו: לשמור על שוויון בין הילדים היורשים, לתת לבן או לבת הזוג היורשים עצמאות מכיוון שקובעים שהם היורשים היחידים, לפחות של הרכוש המשותף לבני הזוג, ובנוסף לקבוע מי יירש את בני הזוג הנותרים בחיים – מה שמאפשר להשאיר את הרכוש בתוך המערכת המשפחתית, זו הוראת 'יורש אחרי יורש'.

"ללא צוואה, כל העקרונות האלו אינם מתקיימים. ניתן להמחיש זאת בכמה דוגמאות. עבור אדם שאינו עורך צוואה, חוק הירושה קובע כיצד יחולק רכושו במקרה של פטירה. עבור נפטר עם בת זוג וילדים, מחצית מהרכוש יעבור לבת הזוג והחצי השני לילדים. אם לא נערכה צוואה ואם יש בתמונה ילדים (במיוחד קטינים, אבל גם בוגרים), לא תהיה לבן הזוג היורש עצמאות לפעול בנכס. הילדים היורשים הם בעלים משותפים של הנכס, ועקב כך יש צורך באישור בית המשפט לכל פעולה משמעותית בנכס. רבים לא יודעים אך אצל בני זוג ללא ילדים, ואפילו הם חיים יחד שנים רבות, אין בן הזוג הנותר בחיים יורש הכל. יחד עימו ירשו ההורים או האחים של זה שהלך לעולמו.

מה החשיבות בעריכת צוואה בזוגיות פרק ב'?
"אכן לצוואה יש משנה תוקף בחשיבות בזוגיות פרק ב, במיוחד כאשר לבני הזוג יש ילדים מזוגיות קודמת (לא משותפים). חוק הירושה קובע כי בעת פטירה יורש בן הזוג מחצית וילדי המנוח מחצית. כשיש ילדים לא משותפים, ילדי הנפטר ירשו מחצית והמחצית השנייה ירש בן הזוג הנותר בחיים (בין אם נושאים ובין אם ידועים בציבור). אחרי מותו של הנותר בחיים ירשו את זה שהלך לעולמו שני, ילדיו- והם ירשו את המחצית שירש מבן זוגו ואת את מלוא הרכוש שהיה שלו מעבר למה שירש. כך יוצא שבשל סדר פטירה רנדומלי יורשי בן הזוג שהלך לעולמו ראשון ירשו פחות מאלו שירשו ילדי מי שהלך לעולמו שני. חוק הירושה מגדיר חלוקת רכוש לפי הקשר משפחתי בעת הפטירה ולא לאחר מכן, אך בצוואה ניתן לקבוע לזכות מי יעמדו הנכסים לאחר פטירת המוריש.

בהקשר זה חשוב לציין כי הסכם ממון אינו מחליף צוואה אלא קובע את היקף הרכוש במקרה של פירוד או מוות ולכן יש לערוך גם צוואה. שכן גם אם על פי הסכם הממון אין בן הזוג בעלים של הרכוש במקרה של מות בן זוג, הרי הוא יורש אותו בהעדר צוואה שקובעת אחרת. במקרה של ידועים בציבור קיימת הוראת סעיף 55 לחוק אשר אף מחייבת ציון מפורש של בן הזוג בצוואה, גם אם הצוואה מדירה אותו.

עד כמה חשוב שהצוואות תהיינה שוויוניות?
"לכל מקרה חוקים משלו. החוק קובע כי החלק המיועד לירושת הילדים מתחלק בין כל הילדים באופן שווה. בדרך כלל הרצון הוא להוריש באופן שווה לילדים, ויש לכך חשיבות רבה. יחד עם זה אם במהלך החיים הענקתי לאחד הילדים דירה או סכום משמעותי וטרם השוויתי עם שאר הילדים הרי שבמקרה של פטירה, הרכוש שקבל כל אחד נחשב רכושו ואינו בגדר העזבון לחלוקה. בהכרח שוויון לא יהיה. במקרים אלה ההמלצה היא לערוך צוואה ולציין בה את הסכומים או שווי נכסים שיחשבו כמקדמה עבור מי מהיורשים על חשבון חלקם בירושה או אפילו להפנות לרשומה דינאמית על פיה יערכו היורשים התחשבנות בבוא היום.".

האם נכון, כאשר יש מספר נכסים, לייחד לכל אחד מהילדים נכס אחר?
"ייחוד נכס לכל יורש מספק יתרון קנייני גדול: שכן לאחר קיום הצוואה, היורש אינו תלוי בהסכמת שאר היורשים לגבי ניהולו. מצד שני, בהתאם לדין הקיים, יורש שהוא כבר בעל דירת מגורים קודם להורשה, ויש כעת דירה נוספת, יחשב למרובה נכסים מבחינת דיני מיסוי מקרקעין. כידוע אדם שהוא מרובה נכסים אינו זכאי לפטור ממס שבח בעת מכירת נכס נדל"ן (אף לא בגין דירת המגורים שלו שבטרם הירושה הייתה דירתו היחידה) והוא יידרש לשלם מס רכישה גבוה יותר בעת רכישת נכס חדש. שיקולי המס אינם השיקול היחיד ויש לבחון כל מקרה לגופו. סוגיות דוגמת אלה מבהירות את חשיבות הפנייה למשרד עורכי דין המכיר את התחום על בוריו. למשרדינו בקיאות מלאה בנושאי נדל"ן ומיסוי מקרקעין, מה שמסייע לספק ללקוח פתרון אופטימלי".

מה חוק הירושה קובע לגבי ירושה, אם ילדו של היורש נפטר?
"התשובה לכך תלויה במועד פטירת בנו של המוריש. אם ילדו של הורה נפטר לפניו, יורשי ההורה יהיו ילדי הילד שנפטר (נכדי המוריש), ובמקרה שאין לו ילדים – האחים של הילד שנפטר לפני הוריו(ילדיו האחרים של ההורה הנפטר), ולא בן או בת הזוג של הילד שנפטר. כאשר הילד נפטר אחרי ההורים, יירשו אותו היורשים החוקיים שלו: מחצית מהרכוש יקבל בן/בת הזוג, ואת שאר הרכוש הילדים.

"בצוואה ניתן לקבוע הוראות המסייעות להפרדה רכושית מבן הזוג של הילד. לעיתים, ההורים שעורכים צוואה רוצים להבטיח שהרכוש 'לא יתגלגל' לבני הזוג של ילדיהם. במקרה זה ניתן לקבוע הוראת יורש אחרי יורש לגבי הנכס שילדם עתיד לרשת וכך לקבוע כי יורשי אותו נכס יהיו הנכדים. פרקטית, יהיה זה ישים לגבי נכס נדל"ן שככל הנראה לא יימכר או לגבי מניות בחברה, אך מטבע הדברים פחות ישים לגבי כספים, אלא אם הם מנוהלים בנפרד וניתן לעקוב אחריהם.

רכוש שאדם ירש נחשב נכס חיצוני בעת עריכת איזון נכסים בינו לבן זוג במקרה של פקיעת הנישואים (פירוד או מוות). בהפרדה הרכושית הזו יש ויחולו בקיעים ככל שברכוש שירש חיים בני הזוג שנים רבות, ללא סכסוך גלוי ודבר מה נוסף : גידול ילדים בדירה, שיפץ, נטילת משכנתא, הסתמכות, מצגים, אווירה כללית של שיתוף וכו) – במקרים כאלה קרוב לוודא יחשב בן הזוג של היורש כבעל זכות שיתוף ספציפית בנכס".

איזו ייחודיות יש לצוואה הדדית?
"בצוואות הדדיות - צוואות של בני זוג הנערכות באותו מעמד - יש אלמנט חוזי מובהק, שבא לידי ביטוי בכך שכל צוואה נערכת בהתאם לאחרת. לא ניתן לבטל צוואה הדדית במחשכים: שינוי מחייב הודעה בכתב לצד השני, ורק לאחר מסירתה בטלות הצוואות. מרגע פטירת אחד מבני הזוג, ביטול הצוואה או שינויים בה על ידי הנותר בחיים אפשריים רק לאחר השבת הרכוש שירש או בהתאם למנגנון אחר שקבוע בצוואה.

"המלצתי היא לחשוב על שינויים מותרים, בהתאם למקרה הנתון, ולנסח אותם בצוואה. יש לשים לב שצוואה הדדית שנערכה לפני 2005, ניתנת לשינוי לאחר פטירת הצד השני. לכן בצוואות כאלה רצוי לשקול לשנותן ותקף אותן בצוואה חדשה. בנוסף, אני מציעה לבדוק האם קיים בצוואה סעיף כללי המאפשר תיקון ושנוי הצוואה בכל עת- סעיף כזה מנטרל את כוחה של הצוואה ההדדית".

איך בכל זאת שומרים על הרכוש לטובת הילדים?
"ניתן לקבוע בצוואה הוראת 'יורש אחרי יורש' הקובעת מי יירש את הזוכה הראשון, לחייב את היורש הראשון לערוך הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית עם בן הזוג החדש ואף להטיל הגבלות על השימוש ברכוש".

במהלך הקריירה שלה, ערכה עו"ד ירדני צוואות מכל הסוגים וללקוחות בכל הגילאים וגם למשפחות בהם ילדים עם צרכים מיוחדים.

איריס ירדני היא עורכת דין מזה כ-30 שנה, נוטריון מוסמך, מוסמכת לעריכת ייפוי כוח מתמשך, בוררת מטעם רשם האגודות השיתופיות ומרצה מטעם המרכז לצמיחה פיננסית של בנק הפועלים בתחומים של צוואות וייפוי כוח מתמשך. משרדה, לו סניפים בתל אביב ובמודיעין, מדורג בדירוג היוקרתי של דנס 100 בתחום של ירושה וצוואות. כמן כן עוסק המשרד בטיפול בצוואות, ירושות וייפוי כוח מתמשכים, בהם מטפלת עו"ד ירדני באופן בלעדי. לצד אלה, עוסק המשרד גם בדיני עבודה (בדגש על דיני עבודה בענף הבניין), וביעוץ משפטי שוטף לעסקים שונים לרבות בתחום תעופה ותיירות.

בשיתוף עו"ד איריס ירדני

איריס ירדני
למעבר לאתר >>