צוואה היא מסמך משפטי שבו מורה אדם כיצד יחולק כלל רכושו לאחר מותו. למעשה, מדובר במסמך המאפשר להביע רצונות, שאינם בהכרח רצונות משפטיים, כמו למשל כיצד לגדל את הילדים או הכתבה של הורשה לפי תנאים ספציפיים. על אף חשיבותו הרבה של המסמך, חוק הירושה הישראלי הינו מורכב, מסורבל ומשאיר פערים רבים לגבי אופן עריכת צוואה. בחוק קיימות כמה דרכים שונות לכתוב צוואה - צוואה כללית, המתייחסת לקווים מנחים בלבד, או צוואה הכוללת הוראות מדויקות, תנאים לקבלת הרכוש וכדומה. עם זאת, לצד הגמישות הנחזית, קיימות בחוק דרישות דקדקניות, בירוקרטיות, בנוגע לאופן עריכת הצוואה, פרטים אשר בהיעדרם הצוואה בטלה או תנאים שאינם חוקיים ובכתיבתם מתבטלת הצוואה.
כאשר על פי הדרישות הפורמליות של החוק נופל פגם או קיים חוסר באופן כתיבת הצוואה, חוק הירושה קובע במקרים מסוימים שהצוואה בטלה. במקרה כזה, חלוקת רכושו של המנוח תהיה לפי כללים קבועים ועל פי העץ המשפחתי. אותם כללים מתאימים כאשר אופן החלוקה המתוכנן הוא שווה בין בני המשפחה הקרובה (מחצית לבן או בת הזוג, והיתר בחלוקה שוויונית בין הילדים).
עם זאת, במקרים רבים הכללים הקבועים אינם מתאימים, וגורל רכושו של אדם - ובמקרים רבים גם גורל ילדיו ושאר קרובי משפחתו - נתון בידי החוק ובתי המשפט. החוק, שנכתב בשנת 1965, לא נותן מענה מקיף לחיים בעת המודרנית – כך למשל, החוק לוקה בחסר ביחס לתאי משפחה שאינם נישואים מסורתיים, כמו למשל בני זוג הידועים בציבור, בני זוג מאותו מין, בני זוג פרודים ועוד. ולא רק התא המשפחתי השתנה - עולות שאלות חדשות כגון מה דינו של רכוש במטבעות דיגיטליים ונכסים דיגיטליים בכלל, כיצד להגן על המידע האישי השמור בסמארטפון או במחשב, ואפילו כיצד ינוהלו החשבונות הפרטיים של המנוח ברשתות החברתיות.
תהליך כתיבת הצוואה הוא מורכב מבחינה משפטית ואף רגשית, ועל כן הרתיעה הטבעית מכך היא ברורה. עורכי הדין לענייני משפחה מוצאים לא אחת פתרון לסוגיות מורכבות אלו ואחרות, ונמצאים שם גם כדי לתת מענה ותמיכה רגשית. יש לזכור כי כתיבת צוואה חיונית על מנת להותיר שקט נפשי למוריש - הוראות ברורות ומדויקות, במקום פתח למחלוקות וסכסוכים משפחתיים.
