"עד סוף העשור נהיה המדינה המובילה בעולם באגירת אנרגיה לנפש", הכריז רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות בוועידת תשתיות 360 של TheMarker Labels. בשיחה עם יונה לייבזון התייחס אייפר ליעד משרד האנרגיה להרחבת השימוש באנרגיה מתחדשת, העומד על 30% עד שנת 2030.
"היעדים הממשלתיים מאתגרים אבל בני השגה", אמר. "הם דורשים מאמץ גדול ממשרד האנרגיה ומעוד גופים ממשלתיים, וכן מהמגזר הפרטי – שאחראי על הקמת האנרגיה הירוקה בישראל. בישראל אנרגיה מתחדשת היא כמעט רק אנרגיה מהשמש, ונכון להיום אנחנו במקום העשירי בעולם בה ביחס לשטח".
אייפר התייחס בדבריו גם לפער שבין הרצון לפתח אמצעי אנרגיה ירוקים לבין היכולת הנוכחית של המערכת. "מחירי הפאנלים הסולאריים הוזלו וכולם רוצים אנרגיה מתחדשת, אבל הבעיה היא רשת החשמל: הרשת הישראלית לא יודעת לספוג את הכמות הזאת", הסביר. "משום כך צריך השקעה מאוד גדולה ברשת הישראלית".
במשרד האנרגיה והתשתיות אישרו לאחרונה השקעה של 40 מיליארד שקל בפיתוח אנרגיה ירוקה עד סוף העשור, לצד השקעה במתקני אגירת חשמל. "אנו צופים שעד סוף העשור נגיע למקום הראשון בעולם באגירה לנפש", אמר אייפר.
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, הציג תחזית משלו לתנופת הבנייה ולגידול באוכלוסייה בישראל. לפי פרופ' אקשטיין ומכון אהרן, הבעיה היא התוצר הנמוך בישראל לשעת עבודה. "כמעט שליש מפער הפריון נובע מהשקעה הנמוכה בתחבורה, ובתחבורה ציבורית בפרט", אמר אקשטיין. "40% נוספים נובעים ממחירי הדיור הגבוהים. הכשל המרכזי הוא תכנון דיור תואם תחבורה. בעיה נוספת היא הוצאות הביטחון. צריך למצוא את האיזון שיאפשר לנו לפתח ביטחון ברמה גבוהה וגם להמשיך לצמוח בשיעורים יפים. כדי להמשיך לצמוח, חייבים אסטרטגיה להורדת יוקר המחיה והקטנת אי השוויון. אם לא נעשה זאת, נרד לקצב צמיחה של 2.5% ומטה".
אקשטיין הציג שלוש סוגיות שהגדיר כ"נקודות חולשה של המשק" – הראשונה היא השקעה בהון אנושי, בעיקר בחציון התחתון – "קרי, גברים חרדים, נשים ערביות וכדומה. עלינו להגדיל את ההשתלבות שלהם בשוק העבודה", אמר. השנייה היא הגדלת הנגישות התחבורתית, באופן שיתאים אותה למגורים ולתעסוקה. "העובדה שנכון להיום אין תכנון ממשלתי כזה היא כשל ענק", הצהיר. האחרונה היא מה שהגדיר העלאת הכדאיות בהשקעה פרטית.
