ברבות השנים נהפכה ישראל למעצמת גז ואנרגיה, וכעת נשאלת השאלה עד כמה היא תוכל ליטול חלק בפרויקט "מסילת השלום", שעליו הכריז נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן — ומטרתו היא שינוע סחורות בין הודו לאירופה. "מסדרון הסחר יכול להוות תשתית לאינטגרציה אזורית", אמרה אלינור בכר, סמנכ"לית פיתוח עסקי Blue Laurel — המתמחה בליווי חברות בינלאומיות בפעילות עסקית ואסטרטגית בשוקי המפרץ, בדגש על סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין, "וזה הדבר שניצב בליבת הפרויקט: לשפר את הקישוריות הכלכלית בין כלל מדינות האזור".
בפאנל שעסק במזרח התיכון בוועידת תשתיות 360 של TheMarker Lables אמרה בכר למנחה מרב מילר כי למרות יעדים אלו, "הפרויקט לא חף מאתגרים בתחום תשתיות הרכבת, עלויות הבנייה ומקורות ההכנסה שלו". לדבריה, עד כה רק סעודיה התחייבה להעביר תקציב למיזם הגדול והשאפתני, "שישנה את חוקי המשחק בסחר האזורי".
רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, התייחס למסדרון הסחר החדש ואמר כי המינהל פועל "תוך הסתכלות עקבית על השכנים שלנו ברמה הבינלאומית: ביבשה, באוויר ובים". לדבריו, המינהל עובד עם חברת נמלי ישראל לשם פיתוחם של הנמלים בחיפה ובאשדוד, "ופועלים קדימה לנמל אילת". נמל אילת, הסביר אלמליח, "לא הגיע עד כה לנפחים שעוזרים להפחית את העומס שיש בנמלים האחרים. כיוון שבניית נמל חדש אינה אפשרית, אנחנו פועלים עם הרכבת לתמיכה בפעילות שם". אלמליח העיד כי הפעילויות המתפתחות מול סעודיה ומול המדינות החתומות על הסכמי אברהם "יקבלו מענה בהיבט היבשתי והתעופתי". לדבריו, ישראל מצויה בשלב מתקדם של החלטה על הקמת נמל משלים לנתב"ג. "יש פעילות בנמל רמון ונמל חיפה שאכן מסייעת במעט, אבל כשתוסר העננה סביב הרעיון של הקמת נמל בנבטים נדע לפעול במלוא המרץ — ולעמוד ביעדים".
"עד שיוקם נמל זה", אמר גיל מילר, מנכ"ל אלאלוף ספנות, "נתמודד עם מה שיש". לדבריו, מאז שהחותים חטפו אונייה בנובמבר 2023 "כל התעבורה הימית שעברה דרך אילת הוסטה — ונוסף סיבוב של שלושה שבועות". השינוי אמנם האריך את הדרך וייקר את העלויות, אך ללקוחות עומדים פתרונות אחרים דוגמת שינוע ממקומות חלופיים. "יש מערך פתרונות שלם שנוצר כ'עוקף אילת', והוא ימשיך לעבוד כל עוד המצב עם החותים יישאר כמות שהוא".
עו"ד רויטל סויד, יו"ר איגוד הגז הטבעי, התייחסה לאתגרים שניצבים בפני משק הגז בישראל. "אנחנו רק בתחילת הדרך של מיצוי פוטנציאל הגז הטבעי", אמרה סויד. "אפשר לומר שבזכות הגז הטבעי הצליחה מדינת ישראל לשמור על ביטחון אנרגטי בתקופה הקשה בתולדותיה". לדבריה, כל סוגי המשק בישראל ידעו כי עומדת לרשותם אספקה שוטפת של אנרגיה המבוססת על גז טבעי. "יש לנו זרימה מספקת של תשתיות גז ואנרגיה בזכות שלושה מאגרים", ציינה סויד, "והנגישות לאנרגיה גבוהה, גם מבחינת עלויות: באירופה, מחירי החשמל גבוהים פי שניים". סויד הבהירה כי החוסן האנרגטי מורגש גם בעתות חירום. לראיה, "למרות השבתת מאגר תמר למשך כמעט חודש בתחילת המלחמה — אף אחד במדינה לא הרגיש שהאספקה נפגעה".
חברי הפאנל נשאלו מה מניע את מדינות המפרץ להיות מעורבות במסדרון הסחר, ובכר השיבה כי האינטרסים הכלכליים עומדים לנגד עיניהן. "המדינות מונעות מרווח ותשואה", הבהירה, "סעודיה רואה בפרויקט הזדמנות לממש חזון — ולהפוך את עצמה למרכז לתשתיות ולוגיסטיקה". לדבריה, הכל תלוי בהסכם אזורי. "בלא הסכם אזורי — לא נהיה חלק מהמסדרון", קבעה בכר, "והמלחמה שינתה את התמונה: מדינות רואות בלבנון ובסוריה מועמדות לכך שהמסלול יעבור דרכן — בעוד שישראל צריכה לרצות להיות חלק מכך". ועוד הסבירה כי יש פוטנציאל רב במסדרון הסחר, שיוזיל בעשרות אחוזים את מחיר שינוע הסחורות. "המסדרון הזה יוכל לכלול את ישראל רק בהסכם נורמליזציה אזורי", הדגישה בכר, "ובינתיים אנחנו צריכים לשדרג את התשתיות אצלנו ולהיות מוכנים לכך, כי אם לא נהיה מוכנים — המדינות פשוט לא יעבירו את הסחורות מכאן".
בנקודה זה הוסיף אלמליח כי המינהל "הקדים תוכנית אסטרטגית שמייצרת מרחבים תפקודיים בישראל, מתוך ראייה שביתו של הפרט צריך להיות במרחק של חצי שעה מהתשתיות וממקום התעסוקה שלו". הוא ציין כי נשקלת אפשרות לפתוח מעבר מטענים בניצנה. "יש לנו קשרים עם מצרים", אמר, "והרכבת מגיעה עד לבית שאן". לדבריו, מהלכים אלו מהווים חלק מתכנון אזורי מתוך מחשבה על העתיד — "כשייחתמו ההסכמים נהיה ערוכים למצב החדש", סיכם אלמליח.
חברי הפאנל נשאלו על ההצלחה בשימור היתרון האנרגטי של הגז הטבעי לטווח הרחוק, וסויד השיבה כי "מה שקורה בשנה וחצי האחרונות הוא לא פחות מנס". לדבריה, אנו בעיצומה של התקופה הביטחונית המורכבת ביותר שידעה המדינה, והעובדה שישראל מייצאת גז למצרים ולירדן מאפשרת ביטחון ושקט גיאו־פוליטי ברמה שאי אפשר היה לשער. "אנו ניצבים מול אתגרים בטווח הקרוב והרחוק, ונדרשים לחשיבה לעשרות שנים קדימה", אמרה סויד, "ועלינו לפעול לגילוי מאגרים חדשים; לפיתוח תשתיות הולכה שיאפשרו גם ייצוא גז לסעודיה; וליצירת ודאות רגולטורית". אם לא תהיה יציבות כזו, הזהירה סויד, "כמו שמנסים עכשיו לשנות את כללי המשחק במהלך המשחק — נמצא את עצמנו בלי משקיעים זרים. הדבר מאותת לכל הזירה הבינלאומית". בכר הצטרפה לדברים ואמרה כי "כשתהיה סביבה נוחה יותר למשקיעים — יהיה הרבה יותר נוח להבין אנה אנו הולכים. יש פוטנציאל רב שאינו ממומש, וכיוון שהעתיד עדיין לא ברור, ההשפעה ניכרת גם על המגזר העסקי".
גיל מילר ציין כי על אף שהיבוא מטורקיה נמשך, היקפו ירד משמעותית. "בד בבד נערכנו עם שותפים באמירויות ואנחנו מחכים להגדלת הפעילות שם", העיד מילר, "גם נושא היערכות הנמלים בישראל חשוב — והעובדה שחמישה מהם פעילים מעניקה למדינה חוסן להמשיך לתפקד מבחינה לוגיסטית גם בזמן מלחמה". סויד הוסיפה כי "ברגע שאספקת הגז והאנרגיה של מדינה תלויה במדינה אחרת, באופן טבעי דברים מסתדרים". כך גם במזרח התיכון, סיכמה סויד, "כשמצרים וירדן זקוקות לגז שלנו כדי לספק את צורכי האנרגיה של המשק הפנימי שלהן, התנהלותן ניכרת — וכל מילה מיותרת. עד שנת 2050 צפויות הכנסות נוספות בסך 360 מיליארד שקלים מהגז הטבעי, והחיסכון הלאומי צפוי לחצות את רף 220 מיליארד השקלים".
מנחה: מרב מילר; משתתפים: רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון; אלינור בכר, סמנכ"לית פיתוח עסקי Blue Laurel; גיל מילר, מנכ"ל אלאלוף ספנות; עו"ד רויטל סויד, יו"ר איגוד הגז הטבעי
