היקף היבוא לישראל בשנת 2021 הסתכם בכ-277 מיליארד שקל, וזאת על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי הנתונים של שנת 2022, היקף היבוא יעבור השנה את ה-300 מיליארד שקל. למרות התפיסה הישראלית שחשוב לקנות "כחול לבן", בפועל רוב הישראלים אוהבים מוצרי יבוא, בעיקר מתחום הצריכה.
יבוא מוצרי צריכה הוא אחד המכשירים העיקריים בהתמודדות עם יוקר המחיה. חלק משמעותי ממדיניות הממשלה לפעול להורדת יוקר המחיה הוא עידוד היבוא שיתחרה במוצרים מקומיים יקרים. לשם כך החליטה הממשלה היוצאת על שורת הוראות להפחתת הנטל הרגולטורי על יבוא מוצרי צריכה, הורדת מכסים, ייעול תהליכי האסדרה בתחום היבוא והגברת התחרות ביבוא מוצרים באמצעות יבוא אישי. אלא שהחלטות לחוד ומעשים לחוד. יבוא מקביל הוא פתרון מצוין, אבל בפועל, מתנהל בקושי ובאטיות, ממגוון סיבות.
הקלות לא מגולגלות לצרכן
הורדת המכסים והמסים אמורה להכניס לשוק הישראלי מוצרים במחירים תחרותיים; אבל מי כמונו מכיר את מה שקורה למשל בשוק מוצרי החשמל לבית; המכס יורד, לא פעם גם שער המט"ח יורד, אבל בפועל זה לא מגולגל אל הצרכן. בכך חוטאת המדינה שאינה מפקחת ואוכפת את ירידת המחירים שהיא בעצמה יוזמת. מי שמכתיב את המחירים אלה המונופולים הגדולים, אבל גם חלק גדול מהיבואנים הקטנים יותר מתיישרים איתם, כי גם הם רוצים לגזור קופון.
מאידך, היבואנים מתמודדים בשנים האחרונות עם בעיות בשרשרת האספקה, בעיקר בעולם השינוע שנפגע ממשבר הקורונה, אך גם בעולם הייצור, כמו בסין, למשל, או עקב משבר השבבים. גם פגעי מזג האוויר גרמו בשנה האחרונה לעליית מחירי הסחורות בשוק העולמי; כל אלה מהווים סיבות אמיתיות שבהן נאחזים היבואנים כדי להצדיק את העובדה שהם לא מורידים מחירים, למרות הורדת המכסים ושער המט"ח הנמוך יחסית.
על פי משרד הכלכלה — באופן כללי היבוא לישראל הוא חופשי. "כל אדם יכול לייבא בלי רישיון יבואן או רישיון/אישור יבוא. עם זאת, חלק מהמוצרים מחייבים רישום יבואן ואישור או רישיון יבוא, וזאת במטרה לפקח על איכות המוצרים ולשמור על בריאות הציבור ובטיחותו. הדרישות תלויות בסיווג המכס כמו שמופיע בצו תעריף המכס. את דרישות הרגולציה בגין פרטי המכס והמוצרים שהם מייצגים מופיעים בצו יבוא חופשי ותיקוניו. כאמור, מידע מדויק אודות דרישות, אישורים ו/או רישיונות ומסי היבוא יתקבל בהתאם לפרט המכס של הטובין שברצונך לייבא. מידע בעניין המיסוי מופיע גם בתעריף המכס. אם אין לך, ניתן לפנות לעמיל מכס או לבית מכס על מנת לבדוק מהו סיווג המוצר שברצונך לייבא".
אבל מעבר להכרת החוקים, הנהלים והתקינה של תחום היבוא לישראל, כדי להצליח כיבואן, נדרשות היכרות עם עולם השינוע, למשל, ובדיקות קריטיות נוספות כמו — רמת הביקוש בשוק למוצר שנרצה לייבא; איזה ערך מוסף נוכל להביא לעומת היבואנים האחרים? ואז לעשות גם חישובים של כדאיות כלכלית — של העלויות מעבר לעלות המוצר הכרוכות ביבוא — מכס, תקינה, הובלה, אחסנה, שיווק והפצה, מימון הפעילות וכד'. כדאי גם להכיר את שפת המקום ממנו אנחנו מייבאים.
עולם השינוע הבינלאומי
אחד הענפים שיבואן צריך להכיר הוא ענף הספנות והשינוע הבינלאומי, שעובר בשנים האחרונות שורת שינויים דרמטיים. ענף השינוע הימי אחראי להובלה של כ-11 טונות בשנה, ומעבר להשפעת משבר הקורונה שהביא להאטה ממשית בתחום, הענף עובר שינויים כתוצאה מאימוץ אמות מידה חדשות למניעת זיהום, להפחתת פליטות גזי חממה ולשמירה על הסביבה. בין היתר, בתעשיית הספנות פועלים לצמצם את השימוש באחד המזהמים השקטים: החבית. רוב השינוע הימי בעולם הוא של נוזלים — נפט ומוצרים נלווים שלו מהווים כ-58% מכלל הסחורות שמשונעות בעולם. היבואנים שלהם מגיעים מתעשיות הכימיה, האגרוכימיה, התרופות, הצבעים והמזון. בעבר היו משנעים את רוב הנוזלים באוניות, במכליות נפט ובחביות. אבל כתוצאה מהבלאי המהיר של החביות והנזקים הסביבתיים שלהן — התעשייה עוברת לחלופה בשם מכולות איזוטנק — מכולות מתקדמות שעשויות מפלדת אל-חלד ומוקפות בסוגים שונים של שכבות הגנה. מדובר ב"אריזה" שניתן למחזר לאורך עשרות שנים, בניגוד לחביות, שנזרקות אחרי כל שימוש. כלומר, האיזוטנק הוא אמצעי שינוע ירוק יותר, וגם בטוח יותר בכל הקשור לדליפות או נזילות, בטח כשמדובר בחומרים מסוכנים. בישראל יש כבר חברות שמספקות שינוע במכליות אלו לחברות ישראליות וגם בינלאומיות, עם פתרונות מותאמים לכל חברה.
לדבר באותה השפה
אחת ההמלצות החשובות להצלחה ביבוא היא להכיר את התרבות, העסקית בפרט, ואת השפה המדוברת במדינה ממנה הוא מתכוון לייבא. לא פעם משא ומתן עסקי נופל בגלל אי הבנות תרבותיות, נימוסים השונים בין חברה לחברה ואפילו יחס למרחב האישי בעת פגישה עם לקוח. יש יבואנים, בעיקר צעירים, שמחליטים להקדיש כמה חודשים לטובת חיים במדינה ממנה הם רוצים לייבא, כדי להתנסות ולהכיר הכל מקרוב. אבל אפשר גם ללמוד את זה כאן בארץ באמצעות גופים שמספקים היכרות עם השפה והתרבות העסקית במדינות שונות בעולם. חלק מהם הם מוסדות שהקימו שגרירויות זרות בישראל, כולל מוסדות ללא מטרות רווח, שם תוכלו ללמוד גם את השפה וגם את מאפייני התקשורת המילולית והבלתי מילולית באותה מדינה.
