משנה לשנה התאגידים העירוניים הולכים ותופסים חלק גדול יותר בעשייה של השלטון המקומי. יותר ויותר רשויות מקומיות מקימות תאגידים עירוניים, ורשויות שיש להן כבר תאגידים עירוניים מעבירות אליהם יותר פעילות ופרויקטים. נכון להיום פועלים כ-600 תאגידים ברחבי הארץ. ואולם, אל מול הגידול בכוחם וההכרה בחשיבותם של התאגידים העירוניים הם ממשיכים להתמודד עם אתגרים ולא פעם אף מכשולים בעקבות הרגולציה הנוקשה.
מי שמסייע לתאגידים ועומד בחזית ההתמודדות הזו הוא משרד "מיתר", ממשרדי עורכי הדין הגדולים והמובילים בישראל, שמעניק ליווי משפטי שוטף לאיגוד התאגידים העירוניים. במשרד פועלת מחלקת רשויות מקומיות בעלת התמחות ספציפית ייחודית בתחום התאגידים העירוניים. בנוסף לייצוג המשפטי השוטף של האיגוד, צוות המשרד מלווה יותר מ-30 תאגידים עירוניים בכל תחומי הפעילות שלהם.
צעד אחד לפני הרשות המקומית
מטעם משרד "מיתר" עורכי דין מייצגים ומלווים את האיגוד עו"ד אלון גלרט, מבכירי עורכי הדין בישראל בתחום המגזר הציבורי, אשר כיהן בעבר כיועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, ועו"ד יניב בריטשטיין, המנהל את תחום התאגידים העירוניים במשרד.
"בשנים האחרונות רובם המוחלט של הפרויקטים הגדולים שנעשו בשלטון המקומי בוצעו על ידי תאגידים עירוניים. אם זה מתקני אנרגיה, בניית אצטדיונים, פרויקטים בשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי בשיטות של PPP ועוד. אפשר להגיד די בביטחון שהצפי לשנים הקרובות הוא שהדבר רק יילך ויגדל", אומרים עורכי הדין גלרט ובריטשטיין. "הסיבה לכך שיותר ויותר פרויקטים עוברים לתאגידים העירוניים היא שבמבחן הביצוע הם מצליחים להוציא את הפרויקטים לפועל ביעילות גדולה יותר ובדרך כלל גם במהירות רבה יותר".
השניים מוסיפים כי "למרות שיש יתרונות לביצוע פרויקטים באמצעות תאגידים עירוניים, אם הרגולציה לא תהיה מותאמת לאופי שלהם כגמישים ויעילים יותר, לא יהיה כל יתרון לביצוע באמצעות התאגיד העירוני. למעשה, אם הרגולציה על התאגידים העירוניים תהיה 'חונקת' יותר מהרשויות המקומיות — מדוע שראשי רשויות מקומיות ירצו לבצע פרויקטים באמצעות התאגידים? כאן האיגוד נכנס לתמונה. עיקר הפעילות שלנו היא מול הרגולטורים, במטרה לעצב רגולציה שתהיה נוחה יותר לתאגיד העירוני ותהיה מותאמת לאופי שלו. אנחנו אומרים לרגולטורים: 'אנחנו לא מבקשים להתחמק מרגולציה ומבקרה ופיקוח', אבל הרגולציה חייבת להיות מקילה יותר מאשר בשלטון המקומי, כדי שתאפשר לתאגיד להיות צעד אחד לפני הרשות המקומית. אחרת אין טעם בקיומם של תאגידים עירוניים".
איך מביאים לשינוי ברגולציה?
עו"ד גלרט: "לפני כמה שנים השלטון המרכזי הבין שיש להפחית רגולציה בשלטון המקומי והחל לעבוד על פי מנגנונים דיפרנציאליים. למרבה הצער, הדבר הזה עד כה לא עבר גם לתאגידים עירוניים. לצורך העניין, הרגולציה על תאגיד שמתנהל בצורה מעולה גם מבחינת ניהול תקין וגם מבחינה פיננסית זהה לרגולציה שחלה על תאגיד גרוע שמפסיד כסף כל שנה. עוד דוגמה היא שאותה רגולציה חלה על תאגיד עם מחזור כספי של מיליארד שקלים ולתאגיד עם מחזור כספי של מיליון שקלים".
עו"ד בריטשטיין: "בסופו של דבר, ההיגיון הוא מאוד פשוט. אנחנו אומרים לרגולטורים ובראש ובראשונה למשרד הפנים, אם אנחנו טובים סִמְכוּ עלינו ותנו לנו לעבוד עם פחות רגולציה וצורך לקבל אישור על כל פעולה. אם אנחנו לא טובים, תנו לנו סיווג נמוך יותר ותקשו עלינו, כדי שגם לתאגיד הפחות טוב תהיה מוטיבציה להשתפר ולקבל סיווג גבוה יותר שיקל עליו בעתיד.
"זה אמנם מתקדם באיטיות, אבל בימים אלו אנחנו משלימים מול משרד הפנים את העבודה על תהליך ראשוני של רגולציה דיפרנציאלית וסיווג התאגידים העירוניים לכמה קבוצות על פי עמידה בקריטריונים שונים. זהו צעד מבורך, שמבחינתנו מהווה פריצת דרך היסטורית למה שבעתיד אנחנו מקווים יהיה רפורמה שלמה בתחום התאגידים העירוניים".
אילו עוד שינויים אנחנו צפויים לראות בשנה הקרובה?
עו"ד בריטשטיין: "זיהינו, לאור פניות שאנחנו מקבלים מהשטח, שמה שהכי מעסיק את המנכ"לים וההנהלות הבכירות של תאגידים עירוניים הוא התחום של גיוס עובדים ושימורם. בעבר הרבה אנשים טובים היו מוכנים לבוא למגזר הציבורי, אם זה בגלל הנוחות והשקט של המגזר הציבורי או הקביעות או סתם מתוך ציונות ורצון לתרום. אבל הקפיצה ביוקר המחיה בשנים האחרונות עשתה את החיים הרבה יותר קשים, מפני שאנשים כבר לא מוכנים להסתפק במשכורות נמוכות יותר. מובן שאנחנו לא יכולים לשנות לגמרי את המצב, אבל כאיגוד סברנו שצריך לתת לתאגידים העירוניים כלים שלפחות יעזרו להם להילחם על העובדים הטובים".
עו"ד גלרט: "לפני שלוש שנים התחלנו בפיילוט של חלוקת תגמולים לעובדים בכירים בתאגידים עירוניים בשיתוף פעולה עם הממונה על השכר, שהוא ראשוני בשלטון המקומי. הוא נמשך עד היום ובתקווה בעתיד ייעשה קבוע לכל התאגידים העירוניים. כמו כן ביצענו מול הממונה על השכר מהלך גדול של הסדרת השכר לעובדים שאינם בכירים בתאגידים עירוניים, ששיפר משמעותית את השכר לעובדים אלה והעביר אותם למסלול של קידום על פי הביצועים שלהם. אנחנו עובדים גם על שינוי בתנאי ההעסקה של העובדים הבכירים בתאגידים עירוניים. הדבר יביא לשיפור בשכר של העובדים הבכירים ובתאגידים הגדולים יותר השכר יוכל להיות דומה לזה של עובדים בכירים ברשויות המקומיות. זה נמצא בשלבים מאוד מתקדמים ויושלם בחודשים הקרובים".
עוד צעד שבהחלט ניתן להגדיר כמאוד משמעותי הוא תקנות המכרזים לתאגידים עירוניים. גם בהיבט הזה חלה התקדמות עצומה מול משרד הפנים, ולדברי עורכי הדין גלרט ובריטשטיין השניים מאוד קרובים להגיע לנוסח מוסכם של תקנות, שנמצאות בהכנה כבר משנת 2002: "כל הצעדים האלה מבוצעים בשיתוף פעולה בעיקר עם הממונה על השכר וגם עם משרד הפנים. אנחנו רואים שהרגולטורים מביעים אמון בתאגידים העירוניים ועובדיהם, ודווקא בשנה כזו של קיצוצים והפחתות מוכנים להעלות את השכר מתוך הכרה בחשיבות של התאגידים העירוניים לפיתוח השלטון המקומי והמדינה בכלל".
בשיתוף איגוד התאגידים העירוניים
