"גם בתקופת הקורונה וגם לאורך מלחמת חרבות ברזל השלטון המקומי והאזורי הוכיחו את עצמם בצורה הטובה ביותר בניהול השוטף של המרחבים השונים", כך מצהיר שי חג'ג', ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר מרכז השלטון האזורי.
"אם נחזור לאירועי 7 באוקטובר, הרי שבאותה שבת קשה היינו במועצה האזורית מרחבים לגמרי לבד", מדגיש חג'ג'. "באותו יום לא היו צבא או משטרה שיכלו לסייע לנו. למרות זאת, מעבר לטיפול במשפחות של 17 הרוגים, אזרחים וחיילים, קלטנו גם כ-1,000 צעירים ממסיבת הנובה, שהגיעו למושבים פטיש ומסלול ורוכזו בבית העם. דאגנו שכל אחד מהם יתקשר להוריו, ביצענו רישום מסודר והוצאנו אותם באוטובוסים מאזור התופת לבאר שבע".
חג'ג' קיבל את ההחלטה לבדו, בעת שלאזור נורו עשרות טילים ומחבלים הסתובבו בשטח, מתוך שיקול דעת שפגיעה ישירה בבית העם שבו מתכנסים הצעירים עלולה לסכן חיים.
גם לאחר ימי ההלם הראשונים המשיכו היישובים לתת מענה בשורה של תחומים. לדוגמה, היישובים אירחו גדודים שלמים של חיילים שנשלחו להילחם בכל חודשיה הראשונים של המלחמה. "זאת היתה יוזמה שלנו ועשינו את זה באהבה גדולה לחיילים", אומר חג'ג'. "דאגנו להם לאוכל, לשתייה, למקלחות וכמובן למקומות לינה. בנוסף הקמנו תחנת רענון בצומת גילת, ולאחר הכשרה וסלילת כביש שמוביל אליה — יכולנו להאכיל כ-15,000 חיילים מדי יום. עשינו את כל הדברים האלו מיד, בלי לחכות לאישורים מלמעלה, כי ידענו שאנחנו צריכים להפשיל שרוולים ולנהל את האירוע".
את הפעולות והיוזמות בשטח הוביל חג'ג' כשהוא מתמודד עם טרגדיה אישית קשה מנשוא: אחייניתו, החיילת אביב חג'ג', הייתה בין התצפיתניות שנפלו במוצב נחל עוז. למרות הקושי הרגשי האישי חג'ג', כמו רבים מחבריו בשלטון המקומי, ידע שמוטלת עליו אחריות גדולה. "האופן שבו פעלנו מתחילת המלחמה מדגיש עוד יותר את הצורך החיוני להעניק לראשי הרשויות יותר סמכויות ופשוט לתת להם לעבוד, בלי ביורוקרטיות מיותרות, גם בחירום וגם בשגרה. אנחנו פשוט יודעים לעשות את זה טוב יותר מכל אחד אחר".
החזון המטרופוליני
כמי שעומד בראש מועצה בעוטף עזה, חג'ג' מאמין שהניצחון האמיתי של מדינת ישראל הוא החזרת כל החטופים והחטופות והכפלת מספר התושבים בנגב: "התשובה הניצחת שלנו לחמאס ולכל אויבינו היא הכפלת מספר התושבים", הוא אומר ומציין כי יש לאפשר לרשויות לבנות יישובים חדשים, להרחיב את הערים הסמוכות ואת המושבים והקיבוצים. "אין סיבה שזה לא יקרה, בפרט כאשר יש ביקוש אדיר לבוא ולחיות פה. זה דבר מדהים כשלעצמו. אנשים ממרכז הארץ מבקשים לגור בעוטף עזה מתוך ציונות אמיתית. צריך לאפשר להם את זה. בסופו של דבר, המדינה צריכה להתפתח מעבר לגבולות גדרה-חדרה. 60% מקרקעות המדינה נמצאים בנגב, ואני מציע למקבלי ההחלטות לאמץ יוזמה שלפיה כל חייל מילואים יקבל 300 מ"ר לבנייה חינם. יש מספיק קרקעות פנויות בנגב, והיוזמה הזאת עשויה להוביל לכך שיותר ויותר יגיעו אלינו ויחד נפריח את הנגב. בכלל, צריך להקים מטרופולין חדש בנגב בדיוק כמו תל אביב. באר שבע יכולה להיות במרכז המטרופולין הזה ומסביבה ערי הלוויין".
בחזון המטרופוליני של חג'ג' באר שבע תהפוך למרכז תרבותי, תעסוקתי ומסחרי. "הכול יכול לקרות בבאר שבע, קרוב לבית שלנו", הוא אומר. "אם הממשלה תצהיר — מה שלא קרה עד כה, שהעתיד של מדינת ישראל הוא הנגב — החזון הזה יקרום עור וגידים. כל זה ניתן לביצוע בידי התאגידים העירוניים, שהם הזרוע המבצעת של הרשויות המקומיות. יש להם את הידע והניסיון הנדרשים ואם לא יפריעו לנו וישימו לנו מקלות בגלגלים גם נגיע לשם".
עולים על הקרקע
חג'ג' מכהן כראש מועצת מרחבים משנת 2012, ולאורך השנים פעל לקידום יישובי המועצה והנגב ולפיתוחם ולהקמת שני יישובים חדשים במועצה. הממשלה אישרה את הקמת שני היישובים בנובמבר 2015: האחד בסמוך לאשל הנשיא והשני בסמוך לקריית החינוך והכפר השיקומי "עדי נגב — נחלת ערן". בנוסף, באוגוסט 2018 אישר קבינט הדיור בממשלה את הקמת היישוב "מרחבי דניאל" בסמוך לכפר השיקומי "עדי נגב". יישוב זה, שיעלה על הקרקע בקרוב, נקרא על שמו של הילד דניאל טרגרמן, בן 4.5, שנהרג זמן קצר לפני הפסקת האש במבצע צוק איתן כתוצאה מנפילת פצמ"ר. לצד כל אלה פעל חג'ג' להקמת בית החולים השיקומי הראשון בדרום, שפועל בכפר השיקומי "עדי נגב". בבית החולים 108 מיטות שיקום וכ-500 עובדים במעגל הראשון, וכיום מטופלים בו כ-40 פצועי מלחמה, חיילים ואזרחים, שנמצאים קרוב לביתם ומקבלים טיפול מקצועי, ליווי אישי ותמיכה.
במקביל לתפקידו כראש מועצה, בינואר 2019 נבחר חג'ג' ליו"ר מרכז המועצות האזוריות בישראל — המייצג 54 מועצות אזוריות ברחבי הארץ. "75% מהיישובים הכפריים בישראל הם יישובי ספר וגבול, כך שהמועצות האזוריות משמשות בפועל כחגורת הביטחון המגינה על מרכז הארץ. החקלאים אפילו מדווחים לצבא על התזוזות מעבר לגדר ובלעדיהם היה צריך להציב כאן אוגדות שלמות", הוא מעיד.
בעניין זה, אחד הדברים שבהם נאבק חג'ג' כעת הוא התוכנית להעביר חוק שיאפשר להפוך את הוועדה למתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) לקבועה. כיום פועלת הוועדה מתוקף הוראת שעה וחג'ג' וגם רבים בשלטון המקומי ובארגונים הירוקים, מתנגדים לחוק שיעניק כוח רב לפוליטיקאים בקביעת סדר היום התכנוני, שיפגע במנגנונים של ויסות התכנון.
"הוועדה היא כלי שעלול להיות דורסני, משום שאינו בודק חלופות בצורה ראויה. היא הוקמה בזמנה על רקע המחסור החריף בקרקעות לדיור, אך בפועל הוועדה הזו עוקפת את כל מוסדות התכנון", אומר חג'ג'. "יש מי שמציעים להפשיר את כל הקרקעות החקלאיות הסמוכות ליישובים העירוניים. אבל הם שוכחים שקרקעות זה לא רק תוצרת — דבר חשוב כשלעצמו, אלא גם טכנולוגיה וחדשנות. החקלאות הישראלית ידועה בעולם בטיב התוצרת שלה, אבל גם בטכנולוגיות המתקדמות של הענף ובחברות סטארט-אפ העוסקות בפיתוחים שונים לענף, שנמכרים בחו"ל ומכניסים למדינה סכומי כסף גדולים".
בעניין התכנון והבנייה מבקש חג'ג' להזכיר כי ארנונה ביתית נחשבת למס שאינו כלכלי עבור הרשויות, בפרט במועצות אזוריות שבהן היקף האוכלוסייה מצומצם יחסית. הדבר היחיד שמהווה לדבריו מקור הכנסה רווחי עבור הרשויות הוא ארנונה עסקית: "רשויות רבות, כמו גם יזמים רבים באזור הדרום, מעוניינים לפתח אזורי תעשייה חדשים ומרכזי טיפול בפסולת, אבל המדינה בולמת את המהלכים האלו על רקע טענה לא מבוססת שאין בהם צורך", הוא טוען. "זה מאוד תמוה. הרי אם היזמים מאמינים בפרויקטים האלו ומוכנים להשקיע בהם, הם כנראה מבינים שיש פוטנציאל רב. אנחנו ממשיכים להיבלם על ידי מוסדות התכנון, אבל לא מתייאשים ומנסים לקדם את הנושא כמה שיותר".
החיטה תצמח שוב?
מעבר לכל האתגרים מתמודדים במועצות האזוריות גם עם אתגרי מזג האוויר. החורף הנוכחי יבש במיוחד, ובמקומות מסוימים ירדו רק כ-30% מכמות המשקעים הרגילה. עקב כך הצהירה רשות המים כי זו השנה השחונה ביותר זה 100 שנים.
חג'ג' מסביר כי בעוד שעבור תושבי הערים כמות הגשמים פחות משמעותית, עבור המועצות האזוריות הכוללות את המגזר הכפרי מדובר במכה של ממש. "90% מגרעיני החיטה למאכל אדם הם גרעינים מיובאים. זאת חצי נחמה. אבל בכל מה שקשור למספוא לבעלי חיים המצב קשה מאוד", הוא מסביר. "אם לא יורד גשם — אין מספוא ואם בחורפים הקודמים גובה החיטה בשלב זה של העונה היה חצי מטר עד מטר, הרי שכעת היא נמצאת בגובה של כ-10 ס"מ בלבד. זה מאוד משמעותי".
בעקבות המצב פנה השלטון האזורי אל משרד החקלאות, בבקשה להגדיל את מכסות המים לצורך השקיית החיטה, ובמקביל להוזיל את מחירי המים לחקלאים. רעיון נוסף שעלה הוא החזרת המודל של מים מוזלים להשקיית חיטה, שקיבל את הכינוי "מי חיטה". "שימוש במכסות הקיימות לצורך השקיית החיטה ייצור מצב שבו כבר ביולי ייגמרו לחקלאים המים להשקיית שדות תפוחי האדמה והגזר", מזהיר חג'ג'.
"המים הם משאב מוגבל ואם לא נבצע את ההתאמות הנדרשות ההתייקרויות האלו יתגלגלו לצרכן הישראלי, שיצטרך לשלם מחיר יקר יותר עבור התוצרת החקלאית, ומזה אנחנו רוצים להימנע. בסופו של יום יש לנו תוצרת מצוינת שעומדת בכל תנאי הרגולציה וצריך לשמר אותה. יש כאלה שחושבים שהפתרון כולו נעוץ ביבוא, אבל המציאות טפחה על פניהם כאשר מדינת ענק כמו טורקיה החליטה להקפיא את היצוא שלה לישראל. גם כשייבאו עגבניות ממקומות אחרים ראינו שמדובר בסחורה פגומה וירודה. תנו לחקלאים הישראלים מים במחיר הוגן ותקבלו תוצרת טרייה וטובה במחיר הגון לכל נפש", הוא מסכם.
בשיתוף המועצה האזורית מרחבים
