"הדיון על היום שאחרי המלחמה התחיל מיד אחרי 7 באוקטובר וההכרזה על מלחמת חרבות ברזל, והתמקד בעיקר סביב הסוגיות הביטחוניות וההסדרים המדיניים. היום, שנה וחצי מפרוץ המלחמה, כולם מבינים שהדיון החשוב הוא מה יקרה ביום שאחרי במדינת ישראל: איך נשקם את הערים והיישובים שנפגעו, כיצד נתמודד עם הכשלים הפנימיים שהתגלו ואיך נצליח למצות את ההזדמנויות ביום שאחרי המלחמה. לדעתי, זה האתגר האמיתי שלנו כעם וכמדינה ולכן הדיון בשאלות האלה חשוב מאי פעם", אומר יצחק בורבא, יו"ר איגוד התאגידים העירוניים ברשויות המקומיות, לקראת ועידת האיגוד שתתקיים באילת בין 31 במרץ ל-3 באפריל 2025.
הכתובת של תושבי ותושבות ישראל
7 באוקטובר 2023 תפס את מדינת ישראל ואת כל המערכות בארץ בהפתעה גמורה, ולא רק במישור הביטחוני. תוך פחות מחודש פונו כרבע מיליון מתושבי ישראל מיישובים בעוטף עזה ובקו העימות, כ-300 אלף לוחמים ולוחמות גויסו לשירות מילואים וחלקם הגדול השלים יותר ממאה ימי מילואים, וכמובן המשק הישראלי נאלץ לבסס שגרת חירום מהירה כדי להבטיח פעילות שוטפת.
הרשויות המקומיות היו גם במקרה הזה הכתובת המיידית של התושבים והתושבות בישראל לכל הצרכים הקריטיים ובשורה של היבטים: מסוגיות של מיגון והתמודדות עם פגיעות בעורף, דרך מתן סיוע למשפחות שנפגעו באופן ישיר מהלחימה ועד למתן שירותים לתושבים שפונו ולתושבים שנקלטו ביישובים אחרים.
"השלטון המקומי והשלטון האזורי הפכו להיות הכתובת המיידית של התושבים והתושבות בישראל גם במשבר הזה: הרשויות הצליחו לגבש וליישם פתרונות באפס זמן לכל הצרכים והאתגרים, לרבות אלה שאינם בתחום הפעילות והסמכות של הרשויות המקומיות", אומר בורבא ומוסיף: "כך שבעוד שמשרדי הממשלה נערכו כדי להחליט כיצד להתמודד עם מצב החירום והצרכים החדשים, הרשויות המקומיות והתאגידים העירוניים היו כבר בשטח וסיפקו מענה מיידי ואיכותי לתושבים".
מאמינים לרשויות המקומיות ובגדול
המחויבות והמקצוענות של הרשויות המקומיות כבר מוכרות לתושבים בישראל. הם התוודעו אליהם במהלך משבר הקורונה. גם בהתמודדות עם המגפה העולמית הרשויות היו אלה שסיפקו מענה לתושבים. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל שוב התייצבו הרשויות המקומיות למשימה וגם הפעם גילו יצירתיות, גמישות ויותר מכל — שותפות ומחויבות.
האמון שבו זוכות הרשויות המקומיות מקבל משנה תוקף במדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2024 של המכון הישראלי לדמוקרטיה. מהמדד עולה כי 59% מהישראלים מגלים אמון ברשות המקומית, בעוד שהכנסת נהנית מאמונם של 13% מהנשאלים.
"הנתונים האלה לא מפתיעים אותי, את ראשי הרשויות ואת מנכ"לי התאגידים העירוניים, משום שהם מבוססים על התקשורת היומיומית שלנו עם התושבים. הם יודעים שכשהם מתקשרים למוקד העירוני או לכל אחד מהתאגידים העירוניים הם מקבלים את 'התכלס'. הם מרגישים שמקשיבים להם, שמשקיעים בהם ושמעניקים להם מענה שמתאים להם", אומר בורבא. "היום, שנה וחצי מתחילת המלחמה, אני מאמין שזה עיתוי מצוין להעניק לרשויות המקומיות ולתאגידים העירוניים את הסמכות, האחריות, התקציבים והכי חשוב — את מרחב הפעולה, כדי שנוכל להתמודד בהצלחה עם האתגרים והמשימות של היום שאחרי המלחמה".
אתגרים מקומיים ומשימות לאומיות
ואכן, מדובר ברשימת משימות ארוכה ומורכבת במיוחד. לצד שיקום היישובים בדרום ובצפון יש להתמודד עם בנייה מחדש של הקהילות שנעתקו ממקומותיהם; נדרש לייצר עבור כל תושבי ישראל תחושת ביטחון אמיתית ומענה לאתגרים הביטחוניים מבית ומבחוץ; יש לבנות תפיסת מיגון עדכנית שמעניקה לעורף את המיגון הנדרש לצד חוסן שיאפשר המשך שגרת עבודה, לימודים, קהילה ושירות לתושב; צריך להתמודד עם אתגרי כוח האדם שהחריפו במלחמה בשל גיוסי המילואים הנרחבים, ולספק מענה תקציבי לכל אלה.
"בכל אחד מהאתגרים לשלטון המקומי ולשלטון האזורי יש צבר של יתרונות מובהקים: ראשית אנחנו מכירים את השטח, את האתגרים הייחודיים ואת היתרונות המבדלים של כל רשות ולכן הפתרונות ודרכי ההתמודדות שלנו מותאמים לצרכים בצורה הטובה ביותר", מסביר בורבא. "התאגידים העירוניים הם סוג של 'יחידות קומנדו' שמצטיינות בגמישות וביעילות ויודעות להציע פתרונות וליישם אותם בצורה יצירתית ומהירה. לבסוף, המחויבות שלנו נובעת מכך שאנחנו פוגשים את התושבים מדי יום והם יודעים לתת לנו משוב ישיר ומדויק. לכן אני מאמין שאמנם המשימות והאתגרים משמעותיים, אבל אנחנו נוכל להם".
עכשיו היום שאחרי
ועידת איגוד התאגידים העירוניים לשנת 2025 תעסוק בדיוק בנושאים האלה, תחת הכותרת "עכשיו היום שאחרי". בוועידה ידונו 1,300 המשתתפים בשאלה כיצד ייראה היום שאחרי בעוטף ישראל, בקו העימות וגם בלב ישראל; איך מייצרים תחושת ביטחון אמיתית לתושבי הרשויות; מהן דרכי ההתמודדות עם האתגרים הכלכליים לאחר המלחמה; כיצד מובילים תהליכי החלמה בקהילות המקומיות וכן בשאלה הקיומית: איך נוכל לייצר שיח מכיל ומכבד למרות הדעות, האמונות וסגנונות החיים בישראל?
הסוגיות הללו יעלו לדיונים בהשתתפות של דוברות ודוברים בכירים מהממשלה ומהכנסת, פקידות בכירה, ראשי רשויות ומובילי דעת קהל.
לצד כל אלה, גם השנה החברות המובילות בישראל בתחום המוניציפלי ייקחו חלק בוועידה כנותנות חסות. "המגזר העסקי רואה בתאגידים העירוניים שותפים עסקיים משמעותיים בשל התפיסה העסקית ושיטות העבודה של התאגידים העירוניים. התאגידים והחברות העסקיות יודעים להוביל פרויקטים, לקדם שיתופי פעולה ולייצר מציאות מיטיבה עבור הרשות והתושבים שלה. האמון ושיתוף הפעולה בינינו באים לידי ביטוי במהלך כל השנה בפעילות המשותפת שלנו ועל אחת כמה וכמה בוועידה", אומר בורבא.
תקווה בחזית הרגולציה והבירוקרטיה
ואולם, למרות ההצלחות המוכחות של הרשויות המקומיות והתאגידים העירוניים, הם עדיין מתמודדים עם אתגרים ביורוקרטיים רבים המונעים מהם למצות את הפוטנציאל שלהם: "אין זה סוד כי הביורוקרטיה מהווה חסם משמעותי בחלק גדול של תחומי הפעילות בישראל. כאשר מדובר במגזר המוניציפלי, הרגולציה והביורוקרטיה מונעות מאיתנו, מנכ"לי התאגידים העירוניים, לממש את היתרונות והיכולות שלנו כמעט בכל תחום", אומר בורבא. "עם זאת, אני מאמין שאנחנו נמצאים בימים אלה בעיצומו של תהליך של שינוי התפיסה בקרב משרד הפנים, המהווה את הרגולטור שלנו, בכל הנוגע לתרומתם של התאגידים וליכולת שלהם להוביל פיתוח עירוני. השינוי המיוחל מתבסס על השונות בין התאגידים, היקפי ותחומי הפעילות שלהם, המבנה הארגוני שלהם וההון האנושי בהם. אני מאמין שאם נצליח לבסס שיטה שתתגמל את התאגידים שיוכיחו ניהול תקין, יעילות והון אנושי איכותי, כולנו נהנה מתאגידים עירוניים איכותיים וצומחים מחד גיסא, ומתושבים שמקבלים שירות טוב יותר מאידך גיסא".
לדבריו, האיגוד מוביל בהצלחה תהליכים משמעותיים בתחומים אלה: "אנו נמשיך גם השנה ליישם את המהפכה האדירה בתחום ההון האנושי, יחד עם הממונה על השכר במשרד האוצר. כבר עכשיו, ולאחר עשרות שנים שהנושא לא היה מוסדר, אנחנו דואגים לחוזרים שנועדו לעשות סדר בכל הנוגע לתשלום שכר לעובדים של התאגידים. בהמשך נדאג לשדרוג עצום של שכר העובדים שאינם בכירים. כבר בשנה הקרובה ניצור מודל שיביא לשינוי בשכר העובדים הבכירים. בנוסף, אנחנו ממשיכים להוביל פיילוט של תשלום בונוסים לבכירים בתאגידים עירוניים, בתקווה שיהפוך לקבוע. כל אלה הן סנוניות ראשונות בדרך לשיפור תנאי העובדים, המצטרפות לנוהל שהכנסנו שמאפשר הענקת פרס עובד מצטיין כדי לתגמל עובדים טובים ומצטיינים, והחלת קיצור בשבוע העבודה על תאגידים עירוניים".
בורבא מוסיף כי "בנושא המחסור בכוח אדם לפיתוח ובנייה, כגוף ציבורי אנחנו מעודדים לעתים את התאגידים העירוניים לספוג את התוספת בעלויות על חשבון הרווחיות, ולבצע את הפרויקטים באופן חסכוני יותר. עם זאת, עיקר העבודה כאן מונחת על כתפי הממשלה שצריכה להקדיש יותר מאמצים כדי להביא פועלים זרים לקבלנים וליצור מערך של הכשרות. נושא קריטי שגם עליו אנו עובדים הוא תקנות המכרזים לתאגידים עירוניים, שעתידות לעצב את אופן העבודה שנים קדימה, ותקנות שחייבות לשקף את אותה דיפרנציאציה בין תאגידים, בנוסף להקלות מסוימות בתחום המכרזים שאותם אנו הופכים למקוונים".
מחזור שנתי של 60 מיליארד שקלים
כיום פעילים ברשויות המקומיות ברחבי ישראל כ-600 תאגידים עירוניים, המנהלים מחזור שנתי של עשרות מיליארדי שקלים. תאגידים אלה עוסקים במגוון תחומים, בהם: ייזום ובנייה, פיתוח ותשתיות, תרבות, חינוך בלתי פורמלי, תיירות, ספורט ועוד.
אחד התחומים שבהם לתאגידים עשוי להיות יתרון משמעותי הוא הביטחון המקומי: "במלחמת חרבות ברזל גילינו שוב שהשמיכה קצרה במיוחד בכל הנוגע לסדר ציבורי, מענה בחירום ואבטחה ברשות המקומית", אומר בורבא. "התאגידים העירוניים יכולים להיות שחקן משמעותי מאוד בזירה זו ולספק מענה מקצועי ואמין שישלים את המענה של כוחות הסדר והביטחון. ההיכרות המעמיקה שלנו עם השטח והיכולת שלנו לפתח וליישם דרכי פעילות יצירתיות ואיכותיות יכולות לספק לתושבים את הביטחון שכולנו זקוקים לו יותר מאי פעם".
ועידה למחשבה
לצד הדיונים המקצועיים בוועידת איגוד התאגידים באילת, גם השנה המשתתפים יזכו להעשרה והשראה בכל אחד מימי הוועידה השנתית באילת.
"אחת התלונות שאני נהנה לשמוע מדי שנה היא: לא השארת לנו זמן ליהנות מהמלון ולהסתובב בקניון. אני אוהב את התלונה הזאת, משום שהיא למעשה ההוכחה הטובה ביותר לכך שאנו מצליחים לעורר עניין, מחשבה והשראה בקרב המשתתפים ולהעשיר אותם", אומר בורבא לסיכום. "השנה אנו מזמינים את המשתתפים שלנו לגלות עוד קצת על עולמות הבינה המלאכותית, להבין איך שדה הקרב והטכנולוגיות שהתוודענו אליהן הולכים לפגוש את המנהלים בהמשך, ולגלות אם התקשורת מעצבת את המציאות שלנו ואיך. אני בטוח שגם השנה נצליח לרגש, לחדש ולהפתיע את המשתתפים ואני מחכה בכליון עיניים לפגוש אותם באילת".
בשיתוף איגוד התאגידים העירוניים
