לאורך השנים הוביל מרכז השלטון המקומי מהלכים משמעותיים לקידום ניהול מקומי יעיל, תוך חיזוק שיתופי פעולה בין הרשויות והממשלה, לצד שיפור מתמיד של איכות חיי התושבים במרכז ובפריפריה. פעילותו משקפת את השינויים והאתגרים של החברה הישראלית, לרבות התאמה מתמדת לצרכים המשתנים של היישובים ברחבי הארץ.
השלטון המקומי מוביל את הטיפול בעורף
את השלטון המקומי מוביל כבר למעלה מעשור ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות, חיים ביבס. אין עוררין כי השנים האחרונות היו מהמאתגרות שידעה מדינת ישראל, וכללו את מגפת הקורונה, המחאה בעקבות הרפורמה המשפטית וזה כשנה וחצי את מלחמת חרבות ברזל הקשה והמורכבת. בכל אחד מהמצבים שהציבו אתגרים מאוד לא פשוטים הפגין השלטון המקומי יכולת לתת מענה מותאם, לקבל החלטות באופן מיידי ולהתאים את הפתרונות למציאות המשתנה תוך כדי תנועה.
"בשנה וחצי שחלפו השלטון המקומי הוביל בפועל את ניהול המשבר הלאומי, הטיפול בעורף, שיקום הקהילות שנפגעו ובנייה מחודשת של ישראל חדשה. בזמן שהמדינה התמהמהה בקבלת החלטות, הרשויות המקומיות היו אלו שעמדו בחזית ודאגו לכל הצרכים של התושבים", אומר ביבס.
בעניין זה מוסיף ביבס כי "אחד האתגרים המשמעותיים ביותר היה פינוי ואירוח של מאות אלפי תושבים מהדרום ומהצפון. הרשויות המקומיות היו אלו שנדרשו להקים מערך תפעולי מקיף למגורים, רווחה, חינוך ובריאות — ללא כל תקציבים מוגדרים מראש. יתרה מכך, הרשויות נאלצו לממן באופן עצמאי שירותים לתושבים המפונים, בזמן שהעברת התקציבים מהממשלה התעכבה במשך חודשים ארוכים.
"במקביל, אתגר הביטחון האישי במרחב העירוני הפך לנושא בוער, במיוחד ביישובים סמוכי גדר. הרשויות נאלצו להתמודד עם עלייה דרמטית במקרי הפשיעה והאלימות, נאלצו להקים בעצמן כיתות כוננות, לרכוש אמצעי מיגון ולהפעיל כוחות ביטחון עירוניים, משום שהמדינה לא סיפקה את המענה הנדרש".
ביבס מוסיף ומתייחס גם למסגרות החינוך שבהכרח הושפעו באופן דרמטי עקב הלחימה המתמשכת בגזרות השונות: "זה לא סוד שמערכת החינוך נפגעה קשות. עשרות אלפי ילדים עברו טראומה עמוקה, ואנחנו מחויבים להעניק להם את הטיפול והסיוע הראויים כדי להתגבר ולחזור לשגרה. מוסדות חינוך רבים לא היו ערוכים לשוב ללימודים, ופערי המיגון בבתי הספר נותרו משמעותיים. במקביל הרשויות המקומיות, שאחראיות בפועל על תפעול בתי הספר, נאלצו להתמודד עם מגבלות תקציביות וביורוקרטיות שהקשו עליהן ליזום פתרונות מקומיים במהירות הנדרשת".
אתה מתאר כאן סיטואציה קשה מאוד.
"זוהי המציאות לצערי שחווינו על בשרנו. לצד כל אלה, חשוב לציין כי השלטון המקומי פועל בסביבה כלכלית קשה. 85% מהרשויות התקשו לאשר תקציב מאוזן לשנת 2024, בעוד שיותר מ-100 רשויות נאלצו להגיש בקשה להלוואת איזון, רק כדי להמשיך ולתת שירותים בסיסיים. בל נשכח כי הרשויות הן אלה שמספקות לתושבים את כלל השירותים החיוניים — חינוך, בריאות, רווחה, ביטחון, ניקיון ותשתיות — אבל רק 9% מהמיסוי שמגיע מהתושבים חוזרים אליהן, בעוד שהמדינה גובה 91% מהכנסות המסים ולא מזרימה את התקציבים הדרושים בזמן".
עצמאות תקציבית ותפקודית
נכון למועד כתיבת שורות אלה אנו מצויים בעיצומה של הפסקת אש הפכפכה, ובעיצומם של מאמצי שיקום וצמיחה בלתי נלאים שעליהם אמונים ראשי הרשויות בצפון ובדרום. המטרה: החזרת התושבים לשגרה שייחלו לה במשך חודשים ארוכים.
"כדי להתמודד עם המציאות החדשה השלטון המקומי גיבש תוכנית אסטרטגית מקיפה, שמטרתה לתת מענה מיידי ולטווח ארוך בתחומי הביטחון, הכלכלה, החינוך והעצמאות התקציבית והתפקודית של הרשויות המקומיות", אומר ביבס, תוך שהוא מציג את עיקריה של התוכנית באופן גלוי: "במרכז התוכנית עומד חיזוק הביטחון האזרחי בערים וביישובים, מתוך הבנה שהרשויות המקומיות חייבות לקבל יותר כלים לניהול הביטחון השוטף. במסגרת זו השלטון המקומי מקדם תוכנית להרחבת מערך השיטור העירוני מ-89 רשויות ל-141 רשויות, הקמת סיירות עירוניות, חיזוק כיתות הכוננות, הרחבת המעקב הטכנולוגי באמצעות מצלמות ומוקדים חכמים, כולל השקעה ישירה בהגנה מפני מתקפות סייבר ברשויות המקומיות".
היבט נוסף של התוכנית מתרכז בשיפור מערך אבטחת מוסדות החינוך, שכן ההבנה היא שמוסדות אלו צריכים לעבור שינוי תפיסתי מהותי במרכיבי האבטחה. כחלק מהמהלך יינתנו תמריצים למשוחררי יחידות קרביות להשתלב כאנשי ביטחון במוסדות חינוך, כולל העסקה רציפה עם שכר הולם ומענקים שנתיים.
בנוגע לתקציבים, ביבס מציין כי גם בכל נושא המיגון השלטון המקומי מקדם מהלך חסר תקדים לגישור על פערי המיגון בבתי הספר ובמוסדות ציבוריים: "העלות להשלמת הפערים הללו נאמדת ב-12.8 מיליארד שקל בכל הארץ, וב-3.67 מיליארד שקל רק ליישובי הדרום והצפון. הרשויות דורשות מהממשלה להתחייב ללוח זמנים ברור להעברת התקציבים, כך שהפערים ייסגרו בתוך שנים ספורות בלבד".
האם שוב מגיעים למאבקי תקציב?
"השלטון המקומי פועל לשנות את אופן חלוקת התקציבים מהרמה הלאומית לרמה המקומית, כך שהרשויות יקבלו עצמאות ניהולית רחבה יותר, ולא יצטרכו להמתין חודשים ארוכים לאישור כל הוצאה ממשרד הפנים וממשרד האוצר.
"עם זאת, מעבר למאבק על שינוי מנגנון התקצוב, השלטון המקומי שם לעצמו יעד משמעותי נוסף — יצירת מנועי צמיחה כלכליים שיאפשרו לרשויות לפתח עצמאות כלכלית אמיתית. המטרה היא לצמצם את התלות בהעברות תקציביות מהממשלה באמצעות פיתוח מקורות הכנסה עצמאיים, שיאפשרו לרשויות להשקיע בשירותים מוניציפליים ברמה גבוהה יותר. בפועל, המשמעות היא פיתוח אזורי תעסוקה מתקדמים ופארקי הייטק מקומיים שייצרו מקומות עבודה איכותיים וישפרו את בסיס הארנונה של הרשויות. זה כולל גם חיזוק המערכת הכלכלית העירונית באמצעות יצירת מנגנוני מימון עצמיים, כמו קרנות פיתוח עירוניות, השקעות בפרויקטים מניבים וחיזוק שיתופי פעולה עם המגזר הפרטי על בסיס BOT (בנה-הפעל-העבר) כדי לממן פרויקטים עירוניים גדולים ללא תלות במימון ממשלתי".
עולה הרושם שיש לך ביקורת כלפי מקבלי ההחלטות.
"המדינה לא יכולה להמשיך לנהל את הרשויות המקומיות במודל ריכוזי ולגרום למצב שבו ראשי ערים נאלצים להיאבק על כל החלטה קריטית. בעוד שבמדינות המערב הרשויות המקומיות נהנות מעצמאות רחבה בתחומי התקציב, התכנון והשירותים הציבוריים, בישראל הן כפופות לחלוטין להחלטות ממשלתיות — ולרוב גם לסחבת ביורוקרטית בלתי נסבלת. תקציבים שהובטחו לרשויות עדיין לא הועברו, יישובים שלמים מחכים לכסף שאמור היה להגיע מזמן וראשי רשויות נאלצים לנהל משברים פיננסיים, במקביל לניסיון לספק שירותים בסיסיים לתושבים.
"השלטון המקומי דורש שינוי מבני מהותי — מודל שבו לרשויות המקומיות יש שליטה רחבה יותר על התקציבים שלהן, יכולת ניהול עצמאית של השירותים לתושב וחופש לפתח פתרונות מותאמים לקהילה שלהן".
עם הפנים קדימה
לביבס ברור לאיזה כיוון יצעד השלטון המקומי בשנים הקרובות. "מדינת ישראל עומדת בפני נקודת מפנה היסטורית, ולשלטון המקומי יש תפקיד חשוב ומרכזי בהתחדשות ובצמיחה של ישראל החדשה. המציאות של השנה וחצי האחרונות הוכיחה מעל לכל ספק שהרשויות המקומיות הן הגוף היעיל, המהיר והיציב ביותר, המסוגל לתת מענה לציבור, הרבה מעבר למה שהממשלה מסוגלת לספק", הוא אומר באופן נחרץ. "לאור זאת הכיוון ברור — השלטון המקומי לא יכול עוד להסתמך על מודל שבו כל החלטה קריטית מתעכבת בשל סחבת ביורוקרטית או חוסר תכנון מצד משרדי הממשלה. הגיע הזמן לשינוי עמוק, שבו הרשויות יקבלו יותר סמכויות, יותר שליטה על התקציבים שלהן ויכולת ניהול עצמאית אמיתית".
לדברי ביבס, אחד התחומים שבהם נראה שינוי משמעותי כבר בטווח הקרוב הוא תחום הביטחון האישי במרחב העירוני: "אם בעבר נושא הביטחון האישי היה באחריות בלעדית של המדינה, הרי שהשלטון המקומי כבר נותן מענים בפועל. הוא הקים כיתות כוננות, רכש אמצעי מיגון, חיזק את מערך השיטור העירוני והפעיל סיירות ביטחון. המהלך הבא הוא הסדרת סמכויות ברורות יותר בתחום הזה, כך שראשי רשויות יוכלו לנהל את מערך הביטחון המקומי שלהם, בדיוק כפי שהם מנהלים את מערך החינוך או הרווחה — עם שליטה מלאה במשאבים ובכוח האדם".
תחום נוסף שעתיד לעמוד במרכז העשייה של השלטון המקומי הוא החדשנות כחלק אינטגרלי מתהליכי הניהול העירוני. הפיכת הרשויות המקומיות לגופים דינמיים, מתקדמים ודיגיטליים יותר. "הכוונה היא בעיקר לשימוש בפתרונות חכמים לניהול חירום, שיפור השירותים לתושב באמצעות כלים טכנולוגיים, לצד השקעה במערכות אבטחת מידע וסייבר, שיהפכו לסטנדרט בכל רשות מקומית", הוא אומר. "כבר היום יש הבנה שהערים שיצליחו לנהל את משאביהן בצורה חכמה יותר, תוך שימוש בנתונים ובניהול דיגיטלי, יהיו הערים המובילות של העתיד".
לסיכום מכריז ביבס כי "השלטון המקומי ימשיך להיות הכוח המרכזי שמחזיק את היציבות החברתית והמנהיגותית של ישראל. רשויות מקומיות חזקות הן המפתח לכלכלה צומחת, לשירותים ציבוריים איכותיים ולביטחון אישי לתושבים. הגיע הזמן להבין שהשלטון המקומי הוא שותף מרכזי בהובלת מדינת ישראל קדימה".
בשיתוף מרכז השלטון המקומי
