"תכנון אורבני משנה חיים של אנשים ומשפיע באופן מהותי על היום-יום שלהם. החזון העירוני שאנו מובילים להתחדשות עירונית יוצר קהילות וחוויות מגורים חדשות ומעשיר את איכות החיים בעולם הולך ומצטופף, תוך עירוב שימושים ליצירת עיר עתיד ורטיקלית", כך אומרת קיקה ברא"ז-שורץ, בעלת משרד קיקה ברא"ז אדריכלים.
משרדה של ברא"ז-שורץ מתאפיין בחשיבה חדשנית על החיים בעיר ונותן מענה לסוגיות חברתיות ועירוניות עכשוויות, לרבות בתחום ההתחדשות עירונית. "זהו כלי רב עוצמה לשיקום מרחבים עירוניים מיושנים, ששילובם יחד יוצר חללים עירוניים מיטיבים לאנשים", מסבירה ברא"ז-שורץ. "בראש ובראשונה מדובר בשיקום פיזי, שבמסגרתו אנו משקמים את הרקמה העירונית על ידי פריצת דרכים חדשות והרחבת דרכים קיימות לטובת שיפור הקישוריות לאזורים בסביבה. אנו יוצרים מרחבים ציבוריים, נגישים ומזמינים, הכוללים פארקים, גינות וכיכרות עירוניות, ומשפרים את חזות העיר באמצעות בנייה של בניינים חדשים בעלי עיצוב אדריכלי חדשני ושימור מבנים היסטוריים. בדרך זו אנחנו יוצרים עיר מודרנית ומעניינת עם טיפולוגיות בינוי חדשות, שנעים יותר להיות בה".
מלבד השיקום הפיזי, התחדשות עירונית תורמת לשיקום גם בפן חברתי וכלכלי. "מדובר ביצירת הזדמנויות דיור חדשות ומגוונות, המתאימות לצרכים של אוכלוסיות שונות. במסגרת תב"ע אנחנו אלה שבהסתכלות על המרחב בונים יחד עם העירייה ויועצים חברתיים ופרוגרמטיים את תמהיל יחידות הדיור, בין אם יהיו אלה דירות קטנות, גדולות, דירות בהישג יד או אחרות. כך, למעשה, נקבע ההרכב החברתי בשכונה העתידית", אומרת ברא"ז-שורץ. "בנוסף, ערך הנכסים עולה, האטרקטיביות של העיר למשקיעים משתפרת ועסקים מקומיים מתחזקים תוך יצירת מרכזי מסחר ובילוי תוססים".
תהליך התכנון והביצוע נעשה בשיתוף מלא של התושבים, ובכך מתחזקת גם הקהילה המקומית הקיימת, שאף מרגישה בטוחה יותר ושייכת יותר.
משרד קיקה ברא"ז אדריכלים ומתכנני ערים הוקם בשנת 1989 על ידי ברא"ז-שורץ, בוגרת הטכניון באדריכלות ותכנון ערים בהצטיינות ובעלת תואר שני בארכיטקטורה מאוניברסיטת קולומביה.
את המשרד הקימה עם חזרתה משהות של ארבע שנים בניו יורק, לאחר שהתמחתה בשורה של משרדים מובילים, בהם משה ספדי אדריכלים ופרנק ויליאמס ושות'. הניסיון שצברה ברא"ז-שורץ כלל כבר אז ידע מקיף ורחב בתכנון בניינים מורכבים ובהתמודדות עם סוגיות מרכזיות באורבניזם עכשווי, לרבות בינוי אינטנסיבי וציפוף במטרופולינים הגדולים בעולם.
המשרד ממוקם בלב תל אביב, ומונה שישה אדריכלים שותפים — טל קאופמן, נועם זבולון, מריאנה קימיאגרוב, שי ציוני, תהל גורדון-שער ועמנואל בירנבאום, וכ-80 אדריכלים. הוא מתמחה בפרויקטים מגוונים בתחומי מגורים, עירוב שימושים, מסחר ומשרדים, עיצוב ותכנון אורבני והתחדשות עירונית בקנה מידה של אלפי יחידות דיור.
בתחום המגורים הוא נחשב מהמשרדים המובילים בארץ ומשלב עיצוב ייחודי ואיכותי עם תכנון פונקציונלי משובח. הוא משתף פעולה עם גופי התכנון הממשלתיים השונים ברמה הארצית והמוניציפלית, ולקוחותיו ברובם יזמים פרטיים, כמו אזורים, אקרו, אלקטרה, תדהר, שיכון ובינוי, גינדי החזקות, ICR, צמח המרמן, אאורה, קבוצת גבאי ועוד. ב-2022 זכה המשרד במכרז של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ונכנס למאגר המתכננים שלה.
בין מגדלים לבין הקיבוץ
כבעלת משרד המתמחה בתחום המגורים, ברא"ז-שורץ רואה באדריכלות שליחות שבצדה אחריות כלפי הלקוחות והחברה כולה: "אנו מאמינים כי אדריכלות אינה רק עיצוב מבנים, אלא גם עיצוב חברה וסביבה, והמימוש מתבטא בפן החברתי, התרבותי והסביבתי. מבחינה חברתית אנו שואפים ליצור מרחבים ציבוריים נגישים ושוויוניים, המקדמים אינטראקציה חברתית וחיבור בין אנשים, ומתחשבים בצרכים של אוכלוסיות מגוונות".
היא מוסיפה כי בנייה עם תמהיל דירות מגוון מאפשרת לדיירים להישאר בשכונה ולא לעזוב כשהילדים בגרו ועזבו. חיבור בין המגדלים בשכונה יוצר מעין "קיבוץ", כשבכל אחד מהם פונקציה שונה לרווחת הדיירים, מחדר כושר ומועדון דיירים ועד חדר קולנוע, ג'ימבורי או חלל עבודה משותף, עם כיכר פנימית או גינה המחברת ביניהם: "זוהי צורת חיים חדשה שצוברת תאוצה ותורמת לתחושת הקהילתיות האהובה על הישראלים".
האדריכלות שנוצרת במשרד קיקה ברא"ז מגיבה למהות המקום וצומחת מההקשר הגיאוגרפי, ההיסטורי והתרבותי שנטוע בו, לצד תמיכה בשימור מבנים היסטוריים, שיקומם ושילובם במרקם העירוני החדש.
"המבנים שאנו יוצרים מהווים סמלים תרבותיים ומקנים זהות חדשה למקום, כמו למשל 'הבלוק' בבאר שבע, שמגדיר מחדש את החזית לרחוב רגר הראשי ומנגד מתחבר למבנה היסטורי קיים", מסבירה ברא"ז-שורץ. "בנייני המגורים בהרצליה הילס מהווים אייקון אדריכלי הממוקם במחלף מרכזי ומסמלים את הכניסה למטרופולין גוש דן".
כיצד מתמודדים עם חוסר הוודאות במימוש פרויקטים בהתחדשות עירונית?
"התחדשות עירונית היא פרויקט בסיכון גבוה, משום שיש לאגד בעלי קרקע רבים או דיירים סרבנים. חוסר הוודאות קורית בסביבה אורבנית אינטנסיבית, דבר שיוצר קושי בהריסה ובנייה, שינוי הסדרי תנועה ופרוגרמה ציבורית שמתזמנת למשל בנייה של בית ספר, הריסה של בית כנסת רק כשיש לו חלופה וניואנסים נוספים שיש לצלוח. בנוסף, תוכניות התחדשות מתקדמות בקצב איטי יותר וקורה שהן נתקעות. זוהי תורה שלמה שהמשרד התמחה בה לרתימת התושבים ולשימוש בכלים תכנוניים מונעים, למשל חלוקת התוכנית למתחמי מימוש נפרדים והוצאה לפועל של החלקים המוסכמים".
מהי התפיסה המקצועית שמובילה אותך כאדריכלית בעבודה עם רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים?
"כאדריכלית העוסקת בהתחדשות עירונית, האג'נדה המובילה אותי נשענת על כמה עקרונות מרכזיים. העיקרון המרכזי הוא שיתוף פעולה ושקיפות ולפיו אנו מנהלים דיאלוג פתוח ושקוף עם הרשויות, התאגידים והציבור, תוך שיתוף מידע וקבלת החלטות משותפת, ואף יוצרים שותפויות אסטרטגיות עם גורמים שונים לקידום פרויקטים מורכבים. עיקרון נוסף הוא גישה הוליסטית, בראייה ארוכת טווח שמאפשרת תכנון מרחבים עירוניים, גמישים ובעלי יכולת הסתגלות לשינויים עתידיים, אקלימיים או טכנולוגיים. אנו מתחשבים שהשפעות עתידיות של הפרויקטים על הסביבה ועל הקהילה.
"עוד עיקרון מפתח הוא קידום קיימות וחדשנות, שדרכן אנו מיישמים עקרונות של תכנון ירוק ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות לשיפור יעילות אנרגטית וצמצום השפעות סביבתיות ומשלבים פתרונות חדשניים בתחום התחבורה, התשתיות והמרחב הציבורי. תכנון שכונה מתחיל בשבילי הולכי רגל, שבילי אופניים ושטחים ירוקים, כדי שילדים יוכלו להגיע למבני חינוך בלי לעבור כבישים. אנו מתייחסים לכל עץ קיים במלוא הרגישות והכבוד, כמו בפרויקט ברחוב דפנה על דרך חיפה, שבו גרענו מהבניין כדי לתת מקום לעצי הפיקוס. בשנים האחרונות יש גם את הנושא של פינוי אשפה פניאומטית בשכונות החדשות. משאיות אשפה כבר לא מסתובבות ברחובות ופינוי האשפה נעשה מתחת לקרקע במקום אחד.
בסופו של דבר, המטרה שלנו עם הרשויות המקומיות היא משותפת: ליצור מרחבים עירוניים איכותיים, בני קיימא ומשגשגים, המשרתים את צורכי התושבים ומשפרים את איכות חייהם".
איך מקדמים איכות חיים?
איכות חיים במרחב הבנוי מושפעת מפרמטרים רבים, בהם מרחבים פתוחים ירוקים, תמהיל שימושים מאוזן, נגישות להליכה, מתן מענה לצורכי קהילה וחברה ועוד. זאת הסיבה שהגישה התכנונית חייבת להיות הוליסטית, בהתאם לתפיסה המקצועית במשרדה של קיקה ברא"ז.
התכנון שמוביל המשרד מתחיל מהסביבה ועד התכנון המפורט של הבניינים והדירות. במשרדה של ברא"ז מציינים כי הליך כזה מאפשר לשלוט בצורה הדוקה על כל התהליך, ולייצר תכנון מדויק ואיכותי בכל קנה מידה.
את התפקיד הסביבתי רואה ברא"ז-שורץ בשילוב עקרונות בנייה ירוקה בתכנון, קידום שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה ויישום טכנולוגיות מתקדמות לחיסכון באנרגיה ובמים. התכנון משלב אלמנטים ירוקים במרחב הבנוי, כגון גינות אנכיות, גגות ירוקים וצמחייה בתוך המבנים, המשפרים את איכות האוויר, יוצרים תחושה של חיבור לטבע ומשפרים את המראה האסתטי של המבנים.
"אנו שואפים לתכנן מרחבים ציבוריים ירוקים בדגש על שימור עצים קיים, המקדמים בריאות ואיכות חיים ומחויבים באופן עמוק לפעול למימושו בכל פרויקט שאנו מבצעים", מסבירה ברא"ז-שורץ.
בנוסף, המשרד מאמין בתפיסה מקצועית של אדריכלות אתית, שבה האסתטיקה נובעת מפונקציונליות. "הבניין צריך להיות מה שהוא, בלי להסתיר אלמנטים אדריכליים אלא להדגיש אותם ולהפוך אותם לחלק מעיצוב הבניין. יופי בעינינו אינו יעד תכנוני, אולם תכנון פונקציונלי ונכון יניב בהכרח אסתטיקה טובה", אומרת ברא"ז-שורץ.
היא מוסיפה כי אדריכלות ישראלית מקומית היא נדבך נוסף בתרומה לאיכות חיים מיטבית, כמו גם תכנון מותאם לאקלים, לתרבות ולאורח החיים בישראל. בעניין זה, ברא"ז-שורץ מזכירה את תכנן המרפסות במגדלי גינדי הייטס ברמת גן, חלק מצורכי הדיירים בארץ: "כל שתי קומות הן מחליפות כיוון, וכך נוצר אחד מרעיונות הפרויקט, הכולל מרפסות רחבות ידיים, פינתיות, שהן בחלקן גגות. המרפסות מלוות את הצלע הארוכה של חלל המגורים כך שהתחושה היא שהחוץ חודר פנימה ולהיפך. כך נוצרו מרפסות גדולות ומאווררות המותאמות לאקלים הישראלי".
"ניסיון רב שנים בפרויקטים מורכבים של התחדשות עירונית, תוך התמחות במרחבים מעורבי שימושים, מאפשר התמודדות עם אתגרים מורכבים והצעה של פתרונות יצירתיים ויעילים. יכולת שיתוף הפעולה עם הרשויות, החדשנות, ההקפדה על האיכות והרבה חריצות משולבות עם אהבה גדולה למקצוע", מסכמת ברא"ז-שורץ. "אין עונג גדול יותר מלהסתובב בפרויקטים שתיכננת ולראות איך אנשים מאושרים בסביבה חדשה שיצרת, שנצרכת ומשפיעה לטובה על מספר רב של אנשים".
בשיתוף קיקה ברא"ז אדריכלים
