ישראל ממשיכה להיות מעצמה טכנולוגית עולמית, אך בשנים האחרונות - ובעיקר מאז תחילתה של מלחמת "חרבות ברזל" - עברה החדשנות הישראלית שינויים משמעותיים. לצד אתגרים גיאו-פוליטיים, גוברת הדרישה לפתרונות חכמים בתחומי ביטחון, בריאות, תעשייה וסביבה. בשנים הקרובות צפויים להוביל את גל החדשנות הישראלי תחומים כמו בינה מלאכותית, סייבר, טכנולוגיות דואליות, קלינטק ודיפטק - ובכולם נרשמים כבר כעת פיתוחים פורצי דרך.
אז אילו מגמות בולטות בכל תחום, מה הפיתוחים המבטיחים שמבשילים בסטארט-אפים ובמעבדות בישראל, כיצד השפיעה המלחמה על התעשייה, ואילו שווקים בעולם פותחים הזדמנויות חדשות לטכנולוגיה כחול-לבן?
מי יחבר בחזרה את שרשרת האספקה?
שינויים גיאו-פוליטיים עמוקים גרמו לזעזועים שמשפיעים על כולנו ביום-יום: התייקרות מחירי הסחורות, ההובלה והשילוח הימי, והתארכות זמני האספקה. לדברי יוני היילברון, מייסד ושותף מנהל ב-IL Ventures, "בשנים האחרונות שרשרת האספקה העולמית התערערה עמוקות כתוצאה מסדרת משברים: הקורונה, המלחמה באוקראינה, תקיפות החות'ים בצוואר הבקבוק של התעבורה הימית העולמית, מקום שבו עוברת כמחצית מהסחורה העולמית, והמשבר האחרון שיש לו השפעה נרחבת - מדיניות המכסים החדשה של הממשל האמריקאי.
"למעשה, עברנו מעולם של גלובליזציה לעולם של דה-גלובליזציה ולוקליזציה, ולכן, הרבה מאוד שחקנים תעשייתיים גלובליים משמעותיים מקצרים בחזרה את שרשראות האספקה שלהם ומחזירים למדינות המקור חלקים קריטיים מליבת הייצור שלהם, שעד עתה היו במזרח הרחוק. אלא שלייצר במדינות המערב זה יקר, זו הרי הסיבה שהייצור נדד למזרח מלכתחילה - וכדי להתמודד עם ייצור מחדש במערב יש צורך בטכנולוגיה שתייעל, תוזיל עלויות ותקצר תהליכים".
לדבריו, כעומק השבר בשרשרת האספקה כך עומק ההזדמנות לטכנולוגיות בתחום זה ובתחום התעשייה, ולהערכתו זה תחום שהולך להוביל את החדשנות העולמית בשנים הקרובות. "לטכנולוגיות תעשייה ודיפטק ישראליות יש מקום של כבוד ברמה העולמית, בהקשר זה", הוא מדגיש. "אנחנו רואים זינוק בביקושים לטכנולוגיות רובוטיקה, טרנספורמציה דיגיטלית, קבלת החלטות מושכלת ומהירה על בסיס דאטה, אנרגיה ושילוב AI בתהליכי ייצור ולוגיסטיקה. התחומים האלה הולכים להיות חמים מאד בשנים הקרובות".
מה מעמדה של ישראל בתחומים אלו?
"לישראל יש נציגות מכובדת של חברות שכבר היום מובילות את התחום. כך למשל, חברת CaPow - חברת דיפטק שחוסכת למרכזים לוגיסטיים ולמפעלים הוצאות ניכרות, באמצעות הטענה אלחוטית של ציי הרובוטים שלהם, או Pickommerce, שמייעלת מאד תהליכי ליקוט ואריזה עבור מרכזים לוגיסטיים וקמעונאיים, שסובלים ממחסור חריף בכוח אדם בתחומים אלה".
היילברון מעריך ששילוב של גורמים ובהם איכות ההון האנושי, תמיכה ממשלתית משמעותית מאד ופרץ של חדשנות - במיוחד בשנתיים האחרונות עם דגש על טכנולוגיות דו-שימושיות - ורוח יזמית בלתי מתפשרת של היזמים הישראלים, יובילו להרבה מאד פריצות דרך והובלה עולמית של ישראל בנושא. "ההזדמנויות לחברות ישראליות הן רחבות מאד, ונוגעות לשרשרת האספקה, הלוגיסטיקה והתעשייה בכל העולם. זהו שוק עצום שמשווע לטכנולוגיות חדשות וישראל בהחלט מובילה ויכולה להיות נושאת הדגל בתחום".
היתרון הישראלי בקליימטק ואנרגיה ירוקה
אם בעבר טכנולוגיות קליימטק (אקלים) נחשבו ל"מותרות", הרי שמשבר אקלים חסר תקדים שפוקד את העולם, בשילוב צריכת אנרגיה הולכת וגוברת, הופכת את ההשקעה בטכנולוגיות אלה לחובה עבור מדינות, ערים ותאגידים. לדברי נועה אשר, מנכ"לית NTT ישראל, המחברת בין סטארט-אפים ישראלים לאלפי חברות שפועלות תחת או בשיתוף תאגיד הענק היפני NTT, "מהפיכת ה-Gen Ai מביאה איתה אפשרות לפריצות דרך טכנולוגיות רבות גם בתחום הקיימות, אך עם זאת מציבה אתגרים רבים בתחום של צריכת האנרגיה. מאחורי כל שאילתה, תמונה או שורת קוד שמופקת בשבריר שנייה, עומדים דאטה סנטרים שצורכים כמויות עצומות של חשמל. לפי הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה, עד 2030 מרכזי הנתונים עשויים להגיע ל-6% מצריכת החשמל העולמית. מדובר באיום ממשי על יציבות רשתות החשמל, אבל גם בהזדמנות לחדשנות טכנולוגית".
לדבריה, נדרשת קפיצת מדרגה גם בטכנולוגיות נוספות, כמו קירור בנוזל, שימוש חוזר בחום, טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית לניהול טמפרטורה ועוד. אנרגיית החום שנוצרת בדאטה סנטרס יכולה להפוך למשאב, למשל לחימום שכונות או מתקנים תעשייתיים.
לצד זה, היא מעריכה שנראה שילוב ישיר של מקורות אנרגיה ירוקים ומתחדשים בדאטה סנטרים עצמם - סולארי, רוח וגם גרעין. אנרגיה גרעינית, כמעט נטולת פליטות, הופכת שוב לרלוונטית כפתרון משלים יציב ואמין וחברות ענק כמו גוגל אמזון ו-NTT כבר מציבות ריאקטורים גרעיניים לצד הדאטה סנטרס. הפתרונות האלה לא רק מונעים קריסה סביבתית, אלא גם חוסכים עלויות בטווח הארוך.
"העשור הקרוב צפוי להיות מכריע במאבק העולמי במשבר האקלים, ונדרשת פעילות אסרטיבית בתחום", מציינת אשר. "בישראל כבר פועלות חברות רבות שמפתחות פתרונות מבוססי בינה מלאכותית ולימוד מכונה לחיזוי צריכת חשמל, ניהול עומסים, אופטימיזציה של אגירת אנרגיה וחיזוי פליטות גזי חממה. המערכות האלו יודעות לאזן בזמן אמת בין ייצור לצריכה, להפעיל ולכבות סוללות, לנתב אנרגיה בין מתקנים ולנהל טעינה של רכבים חשמליים. התוצאה היא חיסכון ישיר, יעילות גבוהה יותר, ושילוב קל יותר של אנרגיה מתחדשת כמו רוח ושמש. מגמה נוספת היא פיתוח ערים חכמות, בהן מערכות תחבורה, תאורה ובנייה יתואמו באמצעות נתונים בזמן אמת לצמצום צריכת אנרגיה וזיהום."
ישראל אינה מוקד עולמי לדאטה סנטרים.
"נכון, אבל היא כן ממוקמת מצוין לפתח את הטכנולוגיות שמנהלות אותם עם יתרון באלגוריתמים, תוכנה, ו-AI לתחום האנרגיה. מדינות כמו יפן, הודו, גרמניה, איחוד האמירויות ואוסטרליה כבר פונות לשוק הישראלי בתחום הזה. המלחמה לא השפיעה כמעט על שיתופי פעולה בתחום ואנו צופים שהחדשנות הישראלית בתחום הקליימטק תהפוך לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק בעשור הקרוב".
המפתח לכל: בינה מלאכותית
הטכנולוגיה שמאפשרת את הזינוק המשמעותי בכל התחומים, היא הבינה המלאכותית, והיא כאן כדי להישאר. לדברי עוזי יערי, סמנכ"ל חטיבת הדיגיטל באלעד מערכות: "העשור הקרוב יביא עימו קפיצה טכנולוגית משמעותית בישראל - מערכות אוטונומיות המשלבות בינה מלאכותית (AI) ומחשוב קוונטי ישנו את הדרך בה ארגונים פועלים. אנו מתקדמים לעבר עידן שבו 'סוכנים חכמים' פועלים באופן עצמאי, מתקשרים זה עם זה ומתאימים עצמם לצרכים עסקיים משתנים בזמן אמת.
"במקום שליפת מידע פשוטה, ה-AI יידע ליצור שיח מורכב, המחשות, ואף לפתח משחקים לפי הגדרה פרסונלית של המשתמש. טכנולוגיית המחשוב הקוונטי מאיצה את עיבוד המידע, יוצרת שכבות חדשות של דאטה, ומאפשרת יישומים פורצי דרך בתחומי הרפואה, הביטוח והפיננסים.
"באיכילוב, לדוגמה, פיתחנו מערכת AI המסייעת לרופא המרדים בקבלת החלטות טרום ניתוח, תוך הצלבת מידע פרסונלי עם מידע רפואי. בעיתות חירום ובמהלך המלחמה, מערכות דומות שפתחנו, סייעו להנגיש שירות במהירות ולמנוע היווצרות מצבים קריטיים. חדשנות זו מושכת עניין גם ממדינות רבות בעולם, הרואות בישראל מוקד של פתרונות טכנולוגיים מתקדמים".
לדברי יאיר רוזיליו, מנכ"ל חברת Scoutt, אחד האתגרים המרכזיים בתחום הוא חיבור אפקטיבי בין מהנדסים לפתרונות הבינה המלאכותית המתפתחים במהירות ברחבי העולם. "זה מעלה שאלות מהותיות לגבי עתיד צוותי הפיתוח: איך ייראה מודל עבודה היברידי שמשלב בין AI לבני אדם, כיצד יתופעלו הצוותים בפועל, ואיך ניתן יהיה לנהל משאבים בצורה חכמה ויעילה יותר?
"הפיתוחים הבולטים שצפויים להשפיע בשנים הקרובות כוללים טכנולוגיות שיביאו לייעול משמעותי של תהליכי הפיתוח", הוא מוסיף. "מדובר במודלים חכמים לאיתור תקלות בקוד, עוזרי פיתוח מבוססי Generative AI, וגם מערכות ניהול צוותים שמתאימות את עצמן בזמן אמת לצרכים המשתנים של הארגון".
אחת הדוגמאות המעניינות לכך היא חברת Scoutt עצמה, סטארט-אפ שפועל בישראל ובארה"ב ומפתח פלטפורמת בינה מלאכותית חדשנית לבניית צוותי פיתוח במודל אאוט-סורסינג מתקדם. הפלטפורמה לומדת לעומק את צורכי הפרויקט, הדינמיקה הארגונית, התרבות והמסגרת התקציבית, ומרכיבה צוותים מותאמים אישית מתוך ספקי האאוטסורסינג המובילים בעולם. הפתרון הנ"ל שואף לצמצם את שיעור הכישלונות בפרויקטים מסוג זה, שנובע לעיתים קרובות מחוסר התאמה אנושית, תרבותית, מקצועית או תקציבית, ועומד כיום על יותר מ-25%.
"בעקבות המלחמה האחרונה", מדגיש רוזיליו, "החדשנות הישראלית הפכה חדה יותר, חסכונית וממוקדת תוצאות. דווקא בתקופה המאתגרת הזו, הולכת וגוברת ההערכה הבין-לאומית ליכולות הישראליות בתחום הבינה המלאכותית, בזכות היכולת לפתח פתרונות מהירים, פרקטיים ומבוססי ביצוע, המותאמים לצרכים אמיתיים בשטח. גם תחום האאוט-סורסינג נמצא בתהליך שינוי עמוק. אנו מביאים גישה חדשנית, שמאפשרת לארגונים להרכיב צוותי פיתוח מדויקים, מותאמים לעידן הבינה המלאכותית, באופן נכון ויעיל יותר".
החדשנות הדואלית: הכורח שהופך לחוזקה
התחום הלוהט של השנה האחרונה הוא ללא ספק הדיפנס-טק (טכנולוגיות בתחום הביטחוני). כל מלחמה ומתיחות גיאו-פוליטית שהתרחשו בשנים האחרונות - וכאלו לא היו חסרים - תדלקה עוד יותר את המירוץ הטכנולוגי אחרי טכנולוגיות ביטחוניות והשגת יתרון תחרותי בשדה הקרב באמצעות טכנולוגיה.
"מה שמאפשר את צמיחת הדיפנס-טק הוא טכנולוגיות דואליות, כאלו שיש להם יישומים רבים בשוק האזרחי והביטחוני במקביל", מסביר מורן צ'מסי, שותף מנהל בקרן הסקנדרי Amplefields Investments. "בישראל, דואליות היא לא רקbuzzword,היא מציאות. אין כמעט יזם טכנולוגי שלא מצא את עצמו בשנים האחרונות משרת במילואים וחוזר מהשטח עם תובנות שהופכות למוצר. מצד אחד, אתה מביא את היכולות הכי מתקדמות מהעולם האזרחי - עיבוד דאטה, בינה מלאכותית, מחשוב קצה - ומהצד שני, אתה רואה בזמן אמת את הצרכים המבצעיים ומבין מה אפשר לעשות אחרת".
זה קורה היום, לדבריו, במאות סטארט-אפים: טכנולוגיות ניהול רחפנים אזרחיים הופכות למערכות גילוי ויירוט מתקדמות, פיתוחי סייבר לארגונים גדולים מקבלים התאמה לדרישות של תשתיות לאומיות, ולפעמים זה עובד גם הפוך, כמו ש"כיפת ברזל" יצרה שורה של מיזמים שמבוססים על בקרה חכמה ומודלים לחיזוי בזמן אמת לתעשיות אזרחיות.
לפי הערכות, שיעור החברות שפועלות בתחומים ביטחוניים או בעלי פוטנציאל דואלי בישראל נמצא במגמת עלייה ומתייצב כבר היום על מספר דו-ספרתי מכלל הסטארט-אפים החדשים.
"בעולם מסתכלים על זה בהערכה - בעיקר באירופה, במפרץ ובמזרח אסיה, שם יש דרישה גוברת לטכנולוגיות מוכחות תחת אש שמותאמות גם לשוק האזרחי", מדגיש צ'מסי. "זו לא רק גאווה - זו גם אחריות, והמשימה שלנו היא לשמור על היתרון הזה, לטפח אותו באחריות ולהפוך את החדשנות שמתחילה מהשטח למנוע צמיחה שישפר את החיים של כולנו - כאן ובכל מקום".
להתמודד עם איומי סייבר מורכבים
תחום שכבר היום מוביל את החדשנות הישראלית, וצפוי להמשיך להוביל אותה בשנים הקרובות, הוא הסייבר, שמזוהה יותר מכל עם ההייטק הישראלי. איומי סייבר חדשים מתפתחים כל הזמן, אבל מה שמשנה את כללי המשחק ומגביר באופן משמעותי את הסיכונים הוא הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI), מסביר אלעד שולמן, מנכ"ל Lasso, המפתחת פתרונות הגנת סייבר ייעודית בתחום הבינה המלאכותית.
"אנחנו רואים זינוק אדיר בהתקפות מבוססות בינה מלאכותית יוצרת, ובהתאמה, לא מעט סטארט-אפים חדשים שקמו בתחום ונועדו למצוא פתרון לאחד האתגרים הגדולים של העשור הקרוב בתחום הסייבר".
תוקפי סייבר, לדבריו, מזהים את הפוטנציאל הגלום ב-GenAI ומנצלים אותו ליצירת מתקפות מתוחכמות ומדויקות יותר, תוך זיהוי חולשות ארגוניות וניצול פרצות אבטחה, ברמה גבוהה בהרבה לעומת מתקפות שאינן מבוססות בינה מלאכותית, או שאינן מכוונות לתקוף מערכות בינה מלאכותית.
"כיום אנו עדים הן לאבולוציה של מתקפות סייבר 'קלאסיות', והן להופעת איומים חדשים כגון Prompt Injections, Jailbreaks וזליגת מידע מאפליקציות GenAI כמו ChatGPT. ככל שהאיומים משתנים, כך גם המענה הנדרש מתחדש", הוא מדגיש. "בעידן ה-AI, גישת ההגנה חייבת להיות חדשנית, שכן כלי האבטחה המסורתיים כבר אינם מספקים מענה יעיל. פתרונות מתקדמים כמו אלו של לאסו מאפשרים לארגונים לא רק להתמודד עם האיומים המורכבים של עידן ה-GenAI, אלא גם לשמור על אמון הלקוחות ולהבטיח המשך צמיחה בעולם טכנולוגי משתנה במהירות".
מערכות דיגיטליות מתקדמות בתחום הבריאות והרפואה
תעשיית המדטק הישראלית, המונה לפי הערכות כ-1,600 חברות בתחומי מדעי החיים והבריאות, הפגינה צמיחה וחוסן מרשימים, גם מול אתגרי המלחמה. לדברי ביאטריס שאמלה, מנכ"לית Imma Health, "החדשנות בסקטור זה מתרכזת בכמה אפיקים מרכזיים. תחומי הבריאות הדיגיטלית והמדטק עומדים בחזית ומובילים את פיתוחן של מערכות מתקדמות לאנליזת הדמיות רפואיות, פלטפורמות לניטור מטופלים מרחוק ורפואה מותאמת אישית.
מגמה זו באה לידי ביטוי מובהק במעבר של יכולות אבחון אל סביבתו הביתית של המשתמש, כפי שמדגימה חברת Imma health, המאפשרת ניטור אולטרסאונד ביתי לקבלת תובנות אישיות. במקביל, ישראל שומרת על מעמדה הדומיננטי בתחום המכשור הרפואי והרובוטיקה הכירורגית, עם פיתוח שתלים חכמים וציוד רפואי זעיר-פולשני".
חרף אתגרי מלחמת "חרבות ברזל", תעשיית מדעי החיים וה-Health-Tech בישראל הציגה היפוך מגמה מרשים וגייסה כ-2.7 מיליארד דולר בשנת 2024 - עלייה של 25% לעומת השנה הקודמת. נתון זה, המגיע מתוך דוח של רשות החדשנות ואיגוד IATI, מעיד על אמון רב מצד משקיעים בין-לאומיים. העימות אף האיץ חדשנות בתחומים מסוימים, והדוח מציין עלייה משמעותית בהשקעות בטכנולוגיות שיקום. עם זאת, התעשייה הושפעה מהמצב, וכשליש מהחברות דיווחו על עיכובים בפיתוח ובתפעול עקב שירות המילואים הנרחב של עובדיהן.
"בעולם, המדטק הישראלי זוכה להערכה רבה כסמל לאיכות ולחדשנות פורצת דרך", מציינת שאמלה. "הדבר בא לידי ביטוי גם בשוקי ההון, כאשר ארבע חברות מדעי חיים ישראליות הונפקו בנאסד"ק במהלך 2024, זאת לעומת אפס הנפקות בשנה שקדמה לה. ארה"ב ואירופה ממשיכות להוות את יעדי הייצוא המרכזיים, הקולטים יחד את רוב הייצוא התעשייתי. על פי נתוני סחר החוץ הכלליים מסוף 2024, יבשת אמריקה היוותה יעד לכ-31% מהייצוא הישראלי ואירופה לכ-36%. נוסף על כך, חשיבותם של שווקים חדשים במדינות המפרץ ובאסיה הולכת וגוברת".
