בשנים האחרונות נעשים מאמצים גדולים לבסס בנגב אקו-סיסטם טכנולוגי משמעותי. מאמצים אלה נעשים במשותף על ידי הממשלה, התעשייה והחברה האזרחית. הסיבה לכך ברורה. מרבית חברות ההייטק והסטארט-אפים, שמייצרים את החדשנות הטכנולוגית ומחוללים תעסוקה, מרוכזים רובם ככולם במרכז הארץ, ואם לדייק - ברדיוס צר של 20 ק"מ על הציר תל אביב-הרצליה. זה לא רק החברות עצמן אלא כל נותני השירותים מסביב - משרדי עו"ד ורו"ח, קרנות הון סיכון, אנליסטים ויועצים.
מכיוון שהכוח הצנטריפטלי של תל אביב לא יתפוגג מעצמו, יש צורך בפעולה פרואקטיבית כדי להנביט מיזמים בפריפריה הדרומית. רשות החדשנות נרתמה לכך והביאה להקמת חממות טכנולוגיות ומרכזי חדשנות במרחב הנגב, חלקם,המתמקדים בתחומים טכנולוגיים ספציפיים.
אחד הבולטים שבהם הוא מרכז החדשנות דרום, שהוקם בשנת 2024 בתמיכת הרשות ובהשתתפות עיריית דימונה, התעשייה האווירית, סונול, דוראל ושותפים נוספים. המרכז ממוקם בנגב המזרחי ומשמש כמנוע צמיחה לפיתוח כלכלי אזורי, כחלק מהחזון להפוך את הנגב למוקד חדשנות ותעסוקה איכותית.
מאחורי מה שמסתמן כמהפך טכנולוגי בנגב המזרחי עומד אדם אחד, רן ששון, מנכ"ל מרכז החדשנות דרום, שמוביל בעקשנות ובנחרצות את מהלך השינוי.
הוא תושב רמת גן לשעבר שעבר להתגורר לפני עשור בבאר אורה, לאחר שפעל בתחום ההייטק במשך שני עשורים. בשנים אלה עסק בניהול תהליכים, אוטומציה ומערכות מבוזרות, וצבר ידע וניסיון רב שהבשילו לכדי יוזמה פורצת דרך. יום אחד עלה בדעתו הרעיון להקים "האב" טכנולוגי בפריפריה. מרכז כזה, כך דמיין, יעודד יזמות, יטפח חדשנות, יקדם שיתופי פעולה ויהווה עוגן תעסוקתי משמעותי עבור תושבי האזור. עם החזון הזה הוא נפגש עם מי שהיה אז השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, שהתרשם מהרעיון ונתן לו אור ירוק. משרדו הפליג עם החזון קדימה והקים 35 מרכזים דומים ברחבי הפריפריה, וקיים צפי להקמת עוד כעשרה.
מאז הפך רן ששון לדמות מפתח באקו-סיסטם הטכנולוגי המתהווה בנגב המזרחי. הוא למד כיצד פועלים אקסלרטורים וכיצד מעודדים יזמים לפתח חדשנות, זיהה את הסיכונים וחיבר בין גורמים שונים באזור כדי להבטיח שהפעילות תישא פרי. באופן רשמי הוא שימש כמנהל מחוז דרום של מעוף-טק, רשת מרכזי הסיוע שפעלה מטעם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, והקים האב שהתמחה בתחומי האקלים והאנרגיה הרלוונטיים מאוד לאזור. הוא רתם ליוזמה גופים משמעותיים כגון משרד האנרגיה, שחילק מענקים להקמת סטארט-אפים, ואת רשות החדשנות. גופים אלה היו חלק מקואליציה רחבה שהוא גיבש וכללה חברות תעשייה וגורמים ציבוריים שעמדה מאחורי המהלך ותמכה בו.
במהלך עבודתו, גילה ששון שלמרות קיומם של רעיונות טובים ובעלי פוטנציאל רב באזור, ליזמים המקומיים חסר לעיתים קרובות הידע והכלים הדרושים כדי להצמיח את המיזמים ולמסחר אותם בהצלחה. תובנה זו הובילה אותו לעסוק רבות בתחום ה-Venture Building (בניית מיזמים) – תהליך ליווי ופיתוח מיזמים משלביהם המוקדמים ביותר.
לימים, כאשר רשות החדשנות פרסמה מכרז להקמת מרכזי חדשנות בפריפריה, איגד ששון את כל הגופים שכבר עבדו עמו, הוסיף אליהם גורמים נוספים כמו דוראל וסונול, מוסדות אקדמיה וגורמים בין-לאומיים, ויחד הם ניגשו למכרז בדרום וזכו בו. בכך הונחו היסודות הרשמיים למרכז החדשנות דרום, כפי שאנו מכירים אותו כיום.
להבשיל מיזמים מלמטה
מרכז החדשנות הדרומי אמון כיום על בניית אקו-סיסטם אזורי בנגב המזרחי, תוך פיתוח ומסחור טכנולוגיות בתחומי המיקוד שנקבעו ובהם אנרגיה ומימן, אקלים, רובוטיקה קרקעית, תעשייה 5.0, ומעבר מתעשייה מסורתית לתעשייה מתקדמת. כל זאת תוך קידום שיתופי פעולה אזוריים וסיוע בהקמה והנגשת אתרי ניסוי טכנולוגיים מתקדמים. המרכז גם מקיים הכשרת מקצועות בתחומים אלה ופועל למשיכת כוח אדם איכותי לאזור.
איך מבצעים הלכה למעשה את תהליך הצמחת המיזמים? איך מאתרים יזמים?
"קודם כל הבאנו איתנו נדוניה מהפעילות הקודמת ואנחנו ממנפים אותה כיום", משיב רן ששון. "פרויקטים שהתחילו לצמוח אז מקודמים כיום לשלב המסחרי. בהובלת היו"ר שלנו, מקס פרץ, מנכ"ל החברה לפיתוח דימונה, אנחנו מוקפים בקואליציה מאוד תומכת. בנוסף, אנחנו מזמנים אלינו יזמים מכל רחבי אשכול הנגב המזרחי, שכולל 15 ערים, רשויות מקומיות ורשויות אזוריות, מכשירים אותם והופכים אותם למובילי חדשנות ושגרירי חדשנות בתוך הקהילות והתאגידים שבהם הם פועלים. הרעיון הוא להבשיל מיזמים מלמטה. במקביל גם פונים אלינו יזמים וחוקרים מכל רחבי הארץ. אל תשכח שבעבר לא הייתה במרחב רשת נטוורקינג יעילה ואחידה וכעת היא פועלת היטב, תוך חיבור בין כל הגורמים, כאשר אנו נעזרים במערכת מידע משוכללת. התפיסה היא לחבר ולתאם בין איים שונים ומפוזרים של חדשנות לכדי כוח אחד. אנחנו מעוניינים שיגיעו אלינו כמה שיותר יזמים ואנו פועלים ב'שיטת המשפך' לניטור הסטארט-אפים המבטיחים ביותר.
"תוכנית נוספת לאיתור יזמים ויזמיות ופיתוחם היא BoostCamp Darom - תוכנית לפיתוח יזמות טכנולוגית למשרתי מילואים וחיילים משוחררים בנגב. היא נולדה מצורך לאומי כפול: להגדיל את היצע ההון האנושי בהייטק ולסייע למשוחררי צה"ל להשתלב בתעשיית ההייטק, עם דגש על הקניית ידע ביזמות ובחדשנות. התוכנית מעניקה למשתתפים הזדמנות לפתח רעיונות טכנולוגיים, להקים מיזמים, לבנות אב-טיפוס ולהתחבר לבעלי עניין. בימים אלו אנחנו מגייסים יזמיות ויזמים מכל רחבי הנגב לתוכנית".
תוכל לתת דוגמאות למיזמים שפועלים במרכז?
"דוגמה טובה למיזם כזה היא חברת ספרה טכנולוגיות, הנעזרת במרכז החדשנות לטובת הקמת מפעל באזור. זהו מיזם של חוקר ויזם מירוחם, שפיתחו מערכת קירור החוסכת עד 40% מצריכת האנרגיה לקירור ובעלת פטנט רשום לסילוק חום המערכת.
"דוגמה אחרת היא של פרויקט שיזמה חברת אירוויז'ן לסילוק פליטות פחמן והפיכתם לחומרי גלם לתעשייה. הפרויקט הזה היה תקוע וכעת בעזרת תאגיד ICL (לשעבר כימיקלים לישראל), הפועל באזור, זה ייצא אל הפועל.
"מיזמים אחרים הם NAKI, שהופך פסולת לתחליפי דלקים, ו'סולרה' (Solra-PV), שמפתח פאנלים פוטו-וולטאיים לשימושי פנים (תאורת חדר). זה המקום להזכיר גם שתיים מהתוכניות הבין-לאומיות החשובות של המרכז בתחומי האקלים, ClimateLaunchpad Israel, שנועדה לבנות פתרונות בשלבים מוקדמים מהאקדמיה ומהתעשייה, ו-Green Industry ClimAccelerator Israel, אקסלרטור לקידום מיזמים בשלים לפיילוטים ולהשקעה".
להפוך פוטנציאל למציאות
כל הגורמים המעורבים במרכז רואים בו מפתח חשוב להצמחת חדשנות אזורית. בני ביטון, יו"ר אשכול הנגב המזרחי, אומר כי "דימונה ניצבת בחזית המהפכה האנרגטית של ישראל - עם שכונות חכמות, מערכות מיקרו-גריד קהילתיות, ייצור ואגירה סולארית, ובקרוב גם תחנת הדלק הראשונה בישראל למימן ירוק. אבל לא פחות חשוב - אנחנו משקיעים באנשים. תוכנית ההזנק הייחודית למשרתי המילואים ולחיילים משוחררים נולדה מתוך רצון להחזיר למי שנתנו מעצמם למען העם והמדינה. אנחנו מעניקים להם הזדמנות לפתח רעיונות טכנולוגיים, להקים מיזמים, לבנות אב-טיפוס, ולהתחבר למנטורים מובילים, כדי להפוך פוטנציאל למציאות. במקביל, אנחנו מכשירים דור חדש של מנהלי חדשנות שיפיצו את רוח היזמות במרחב כולו. דימונה כבר לא מדברת על העתיד - היא בונה אותו".
לירון גנס, מנהל תחום התעסוקה באשכול נגב מזרחי, מוסיף כי "מיזם 'נגב טאלנט' פועל לשיתוף פעולה אזורי מתמיד של רשויות אשכול הנגב המזרחי, במטרה לחולל מהפכה במבנה התעסוקה על ידי מעבר מתעסוקה מסורתית לתעסוקה טכנולוגית והייטק. שיתוף הפעולה הזה מביא מסה קריטית של משתתפים להכשרות, בונה קהילה של מעסיקים וטאלנטים, ומפתח תשתיות פיזיות, מה שמגביר את הערך להגעת חברות והשקעות משאבים במרחב".
גנס מזכיר, כי מרחב האשכול משתרע על 43% משטח המדינה, ומכיל בתוכו את המדבר, שטחים רחבי ידיים ונכסי טבע ייחודיים. זהו כר פורה לפיתוח המרחב כאזור נסיינות, הנבטת סטארט-אפים מקומיים ומשיכת חברות למנועי הצמיחה האזוריים של אנרגיה חדשנית מקיימת, תעשיות ביטחוניות, אקלים וחקלאות מדברית, תוך שילוב אוכלוסיות צעירות, החברה הבדואית, חרדים ועוד.
סמנכ"ל המו"פ והחדשנות בתעשייה האווירית, תא"ל (מיל') איתן אשל, המייצגת את אחת השותפות החשובות במרכז, מציין, כי "מרכז החדשנות דרום מהווה נדבך משמעותי במאמץ לקידום יוזמות חדשניות ולפיתוח טכנולוגיות מתקדמות המשרתות את ביטחונה של מדינת ישראל. בין מגוון התחומים שמקדמת התעשייה האווירית, באמצעות מרכז החדשנות, ניתן לציין את גיבוש הפתרונות בעולמות המימן ותחליפי דלקים, הרחפנים והכטמ"מים".
"המרכז משקף היטב את המחויבות שלנו להשקיע בדור הבא של הטכנולוגיות שיגדיר את שדה הקרב העתידי, תוך העצמת שיתופי הפעולה עם האקדמיה, חברות ההזנק והתעשייה המקומית - ובכך גם להפוך את אזור הדרום למוקד עולמי של מצוינות".
מודל עסקי של חדשנות פתוחה
ששון מדגיש בהקשר זה כי המרכז משמש כצומת מקשר בין האקדמיה ומוסדות המחקר לבין התעשייה. התהליך כולל איתור פתרונות אופטימליים, הבשלתם והתאמתם לצרכים המדויקים של תעשיות שונות. כך, כשהפתרונות מוצגים לעסקים, הם מוכנים לחלוטין לפיילוט. הגישה השיתופית וההסתגלותית הזו נקראת "חדשנות פתוחה".
אני שואל את רן ששון מה מתוכנן בהמשך והוא מצביע על גולת הכותרת של הפעילות - הקמת מבנה של מרכז חדשנות אזורי בהיקף של 5,000 מ"ר, שישרת כל הסטארט-אפים במרחב. הבנייה כבר החלה והיא צפויה להסתיים בסוף 2026. "המטרה שלנו היא לרוץ קדימה ולהשתחרר בהדרגה מהתלות ברשות החדשנות, כפי שהבטחנו בהסכם עימה, וכבר הגענו בשנה השנייה ל-30% הכנסות ממקורות חיצוניים. זה בר השגה, כי התעשייה זקוקה לתוצרים שיוצאים מהמרכז ואנו יודעים להבשיל טכנולוגיות שמגיעות אלינו, או כאלה שצומחות כאן. במקביל נגייס הון משלים. מרכז החדשנות דרום הוא כיום צומת קריטי לפיתוח חדשנות בתעשייה מתקדמת באזור הדרום ואני משוכנע שהוא יגיע להישגים מרשימים בפיתוח הטכנולוגיה בסביבה והגדלת התעסוקה".
בשיתוף מרכז חדשנות דרום
