שינויי האקלים הקיצוניים בעולם בשנים האחרונות, מחייב אותנו לצמצם ככל הניתן פליטות ולהסיר חסמים לקידום פרויקטים של אנרגיה ירוקה. אחד הצעדים המשמעותיים שקודמו בישראל הוא הפיכת תקן הבנייה הירוקה לתקן מחייב בשנה שעברה. התקנות קודמו על-ידי מינהל התכנון והמשרד להגנת הסביבה, בהתייעצות עם השלטון המקומי, התאחדות בוני הארץ, המועצה לבנייה ירוקה וגורמים רבים נוספים.
שיפור בריאות הציבור והקטנת עלויות
בנייה לפי התקן תורמת במגוון רחב של היבטים להעלאת איכות החיים למשתמשי הבניין ולציבור הרחב, בין התועלות ניתן למנות:
1. שיפור הבריאות וצמצום פערים באיכות בנייה בין אזורים גיאוגרפיים שונים - התקן משפר בין היתר את בריאות הציבור על-ידי שיפור ההצללה, אספקת אור ואוורור טבעיים, שימוש בחומרי בנייה "ירוקים" ועוד. עד היום התקן היה מחייב רק ביישובים החזקים, בערי פורום ה-15 וערים נוספות שהחליטו על אימוץ התקן בתחומן כמחייב, ולא ביישובי הפריפריה. משמעות הדבר היתה הגדלת פערי איכות הבנייה ובריאות הציבור במבנים בין יישובי פורום ה-15 והערים שאימצו את התקן לבין הערים שלא אימצו את התקן. לשם השוואה, בין השנים 2014-2017 אושרו רק 32 תכניות המחייבות בנייה ירוקה מחוץ לערי הפורום ה-15 לעומת כ-400 תכניות שאושרו בערי פורום ה-15.
2. צמצום העלויות לאזרח ע"י הקטנת חשבונות החשמל והמים - כלל האזרחים ישלמו פחות על חשבונות החשמל והמים שלהם. סך החיסכון השנתי ברוטו בבנייה בת-קיימא עומד על כ-12 שקלים למ"ר בבניית מבנים למגורים, כ-17 שקלים למ"ר בבניית משרדים, כ-28 שקלים בבניית מבני חינוך וכ-61 שקלים בבניית מלונות. כמו כן, ישנו חסכון בתהליך הבנייה של 2.4 שקלים למ"ר. המשמעות של תועלות אלו אל מול תוספת העלות לבנייה הינה כי החזר ההשקעה משנת תחילת קבלת התועלות נע בין 0.6 ל-2.6 שנים למגורים, 5.3 שנים למשרדים, 4.7 שנים למבני חינוך ו-2.3 שנים למלונות. מדובר בהחזר השקעה מהיר שמתגלגל לכיסם של הדיירים, בעיקר על-ידי צמצום הוצאות בחשבון החשמל והמים.
3. הקטנת העלויות החיצוניות הסביבתיות שמשלם המשק והשקעות עודפות באמצעי ייצור אנרגיה ומים (ברמה המשקית) - מדינת ישראל משלמת בקרקע, בהקמת תשתיות אנרגיה יקרות ומורכבות, בהשלכות של הפליטות לאוויר ובעוד היבטים עבור ייצור חשמל עודף - חשמל אותו ניתן לחסוך על ידי צמצום הצריכה. בנייה ירוקה מצמצמת את צריכת החשמל ובעקבות כך את הפליטות לאוויר ולכן גם בהיבט המשקי היא מועילה ומפחיתה את הצורך להקים תחנות כח נוספות.
4. האחדת דרישות רגולטוריות לצורך יצירת וודאות עבור השוק החופשי היוזם בנייה יעילה וחסכונית - הבנייה הירוקה שקופה למתכננים האדריכלים והיועצים. התקנות מבטיחות מהלך רגולטורי ברור, שיגביר את הוודאות בצד היזמי ויפחית הוצאות בלתי צפויות בעת ביצוע הפרויקט בשל בעיות תיאום.
5. הרחבת המודעות והידע בקרב צרכנים ומשתמשים המאפשרים זיהוי של מבנים יעילים וחסכוניים אשר פגיעתם בסביבה פחותה.
6. היערכות לשינויי אקלים - שינויי האקלים מחייבים אותנו גם לצמצם פליטות וגם להיערך לשינויי האקלים שקורים. הבנייה הירוקה לא רק מצמצמת את הפליטות על-ידי הפחתת הביקושים לחשמל, אלא גם מאפשרת לאנשים שמתגוררים או עובדים במבנים אלה להתמודד טוב יותר עם שינויי האקלים בעקבות הבידוד האיכותי המהווה חלק מהתקן.
בשורה התחתונה, לאימוץ התקן כמחייב יתרונות רבים, בתחום הסביבתי, הבריאותי והכלכלי, אך בראש ובראשונה מדובר בתיקון עוול חברתי. המצב הקיים בו תושבי ערים מבוססות נהנים מחיסכון בעלויות האנרגיה והמים בעוד תושבי ערים בפריפריה אינם נהנים מכך, תרם להגדלת הפערים ואי השוויון בחברה. החובה בתקן בנייה ירוקה הינו צעד אחד משורה של מהלכים שמינהל התכנון מקדם לאור שינויי האקלים. הוא מתווסף לחיזוק העירוניות, למתן דגש להסעת המונים על פני הרכב הפרטי, לנטיעת עצים במרחב הציבורי, למתן מענה וצמצום נזקי שיטפונות והצפות ועוד.
הכותב הוא סמנכ"ל מינהל התכנון לתכנון אסטרטגי
