בעוד שמשקיעי פינטק רבים הפגינו אופטימיות זהירה בתחילת השנה, שילוב של מתחים גיאו-פוליטיים מתמשכים וחששות לגבי מכסים ומדיניות סחר גרמו למשקיעים רבים להמשיך להימנע מעסקאות גדולות, למעט בכמה תחומים לוהטים כמו נכסים דיגיטליים ו-AI. כתוצאה מכך, שוק הפינטק העולמי רשם במחצית הראשונה של 2025 את התקופה החלשה ביותר בחמש השנים האחרונות, עם היקף השקעות של 44.7 מיליארד דולר בלבד, הנמוך ביותר מאז המחצית הראשונה של 2020. כאשר הרבעון השני של השנה היה חלש במיוחד, זאת, עם 18.7 מיליארד דולר ב-972 עסקאות בלבד - רמות שלא נראו מאז 2017.
בפילוח אזורי, אמריקה משכה יותר ממחצית ההשקעות בפינטק שנעשו בעולם (26.7 מיליארד דולר), בהובלת העסקה לרכישת Next Insurance (חברה פרטית הרשומה בארה"ב, אך מייסדיה הם ישראלים) ב-2.6 מיליארד דולר.
גם בגזרת ההנפקות נרשמה הובלה עם הנפקתה המוצלחת של eToro (גם היא עם מייסדים ישראלים), שגייסה 620 מיליון דולר בנאסד"ק. בעקבותיה גם Chime ו-Circle, מנפיקת הסטייבלקוין USDC, רשמו הנפקות מוצלחות בארה"ב.
מבין תת-התחומים בפינטק, תחום התשלומים חווה ירידה ניכרת, כאשר במחצית הראשונה של 2025 נרשמו השקעות של 4.6 מיליארד דולר בלבד, רחוק מאוד מהסך השנתי של 30.8 מיליארד דולר בשנת 2024. העסקה הגדולה ביותר בתחום התשלומים היתה השקעה של 250 מיליון דולר שבוצעה על ידי ענקית הפינטק Rapyd.
על פי הנתונים במחקר, ההשקעות הפומביות שפורסמו בחברות פינטק הרשומות בישראל במחצית הראשונה של שנת 2025 עמדו על 184 מיליון דולר בלבד. מתוכם, 50 מיליון דולר הושקעו בחברת הגנת הסייבר על נכסים דיגיטליים Blockaid בסבב 40 ;C מיליון דולר בחברת Finout, אשר פיתחה פלטפורמה לניהול וניתוח עלויות בענן; ו-33 מיליון דולר הושקעו בחברת Grain, שמפתחת פלטפורמה לייעול וניהול סיכונים בעסקאות מט"ח בינלאומיות. חברת פינטק ישראלית מבטיחה נוספת שגייסה כסף באפריל 2025 והמידע לגבי סכום ההשקעה אינו פומבי הינה חברת Bridgewise, אשר פיתחה פלטפורמה שמספקת ייעוץ השקעות על ידי בינה מלאכותית וכבר מוטמעת באתרי הבנקים ובבתי השקעות בארץ ובעולם.
מגמות ותחזיות
בן בנאקוט, שותף תחום פינטק ותשלומים ב-KPMG, אומר כי "לקראת תום החציון השני של 2025, אנו רואים את אותה מגמה עולמית גם בישראל - שוק הפינטק נמצא במגמה שלילית בשנים האחרונות. לפי דוח IVC ולאומיטק, הסייבר ו-GenAI תופסים את קדמת הבמה, בעוד הפינטק נדחק למקום השלישי עם כ-20 עסקאות וכ-700 מיליון דולר בלבד, שרובן נובעות מכמה עסקאות גדולות. במקביל, העלייה הדרמטית בהשקעות הגלובליות בנכסים דיגיטליים ובפרט ב-Stablecoins (להלן, מטבעות יציבים. כלומר, מטבעות דיגיטליים שמטרתם לשמור על ערך יציב וקבוע של מטבע או נכס. לדוגמה, מטבע יציב שצמוד לדולר או ליורו) - מדגישה את הצורך של ישראל להמשיך ולפתח מסגרת רגולטורית תומכת, שתאפשר חדשנות מקומית ותמשוך השקעות זרות".
לדבריו, ההאטה שנרשמה בקצב ההשקעות בשנים האחרונות נבעה, בין היתר, מאתגרים מבניים ורגולטוריים, אך ישראל מחזיקה בכל התנאים לשוב לעמדת הובלה, בזכות ההון האנושי והידע הטכנולוגי הקיימים כאן.
במבט לאחור על המחצית הראשונה של 2025, בנאקוט טוען כי ניכר שמשקיעי הפינטק היו סלקטיביים מאוד. המגמות המרכזיות שנצפו במחצית זו כוללות, לדבריו:
• זינוק משמעותי בהשקעות בנכסים דיגיטליים ברחבי העולם.
• מיקוד גובר ביישום AI בפינטק - הן של חברות שנבנו מהיסוד סביב טכנולוגיות AI (AI NATIVE) חדשות והן בגלל טרנספורמציה של פלטפורמות קיימות.
• עלייה בפעילות הנפקות (IPO) בארה"ב, עם ציפייה להמשך במחצית השנייה.
• עלייה בהתעניינות בחברות המספקות טכנולוגיה המסייעת למוסדות פיננסיים לציית לרגולציה המוטלת עליהן (Regulation Technology - RegTec) ככלי להפחתת עלויות.
ישראל בצומת משמעותי
לקראת סיום המחצית השנייה של השנה, מעריכים ב-KPMG, צפוי שהמשקיעים ימשיכו להיות סלקטיביים בבחירותיהם. אחד התחומים הבולטים שימשיך למשוך השקעות הוא שוק הנכסים הדיגיטליים. לאחר כניסתה לתוקף ב-2025 של רגולציית MiCA באירופה (Markets in Crypto-Assets, רגולציית קריפטו אירופאית שהסדירה את כללי המשחק לשחקנים בתעשיית הקריפטו), שהסדירה, בין היתר, את תחום הנכסים והמטבעות היציבים, וכן חקיקת GENIUS Act בארה"ב ( Guiding and Establishing National Innovation for US Stablecoins Act), שאושרה בחודש יולי השנה, נפתחה הדלת להשקעות נוספות, בראשן בתחום המטבעות היציבים. בנוסף, ניכרת התעניינות גוברת בפתרונות תשתית מבוססי בלוקצ'יין, המיועדים ליישומים פיננסיים מגוונים, כגון מסחר בניירות ערך וטוקניזציה של נכסים פיננסיים מסורתיים.
תחומים נוספים שלהערכת KPMG צפויים למשוך עניין ממשקיעים הם פתרונות GenAI ו-Agentic AI שמציעים תשתית להרחבת היכולות במגוון רחב של שימושים, כמו מניעת פשיעה והונאות פיננסיות, שיווק ושירות, מחקר, ביטוח משנה, וכן ניהול מחזור חיי פיתוח תוכנה (SDLC).
לאור זאת, נראה שישראל ניצבת בצומת משמעותי, שבו החלטות רגולטוריות ומבניות יכולות לקבוע את מקומה במפת החדשנות הגלובלית. KPMG מדגישה כי גיבוש רגולציה מתקדמת וברורה בתחום הנכסים הדיגיטליים עשוי להעניק לישראל יתרון תחרותי משמעותי בשוק שמתעצב מחדש, ולחזק את מעמדה כמוקד חדשנות פיננסית עולמי.
בשיתוף KPMG
