כפי שניתן היה להעריך כבר בסוף 2024, שנת 2025 מסתמנת כשנת מפנה בתחום בפינטק, בכל הקשור להשקעות, הנפקות וגיוסי הון. כל זאת לאחר תקופה מאתגרת של האטה בשנים 2022-2024, שהושפעה מהמשבר הכלכלי העולמי ומהמצב הביטחוני.
תקציר העלילה למי שהחמיץ: עליית הריבית העולמית אחרי 2021-2022 העלתה את עלויות המימון, הגבירה את החשש מפשיטות רגל בענף הפינטק והקטינה את יכולת ההשקעה של קרנות ההון סיכון. המשקיעים הפכו לשמרנים וגילו העדפה לחברות רווחיות או עם נתיבי הכנסה ברורים. זה הקשה על חברות פינטק שהמודל העסקי שלהן התבסס על צמיחה מהירה. עם ההתאוששות הגלובלית, ירידת הריביות וכניסתן של טכנולוגיות חדשות לעולמות הפינטק, ובראשן ה-AI, החל שינוי במגמה. כבר ב-2024 חברות פינטק ציבוריות הראו התאוששות והציגו עליות שערים, תוך שיפור במכפילים ובערכים, ובשנה האחרונה החלה מסתמנת חזרה של הפינטק הגלובלי לצמיחה, מה שכמובן משליך גם על השוק הישראלי. חלק מהחברות הראשונות שיצאו להנפקה בארצות הברית השנה היו פינטקים ישראליים, וחברות ישראליות הנפיקו בהצלחה בנאסד"ק ובבורסות נוספות. נרשמו גם אקזיטים מוצלחים. במרץ 2025 נמכרה חברת האינשורטק Next Insurance הישראלית לחברת ERGO הגרמנית (חלק מתאגיד Munich Re) תמורת 2.6 מיליארד דולר. האקזיט הגיע לאחר שהחברה גייסה עד אז 1.17 מיליארד דולר, כאשר שווי החברה בגיוס האחרון בנובמבר 2023 היה נמוך בכ-35% מהשווי בעסקה זו.
קיץ 2025 סימן רשמית את חזרתו המרשימה של תחום הפינטק הישראלי, עם שני אירועים מכוננים שהמחישו את הפוטנציאל העצום שנותר בענף: הנפקת הענק של eToro, לפי שווי שוק העולה על 4 מיליארד דולר - כמעט כפול מהערכת השווי אליה התכנסה החברה בשיא גל הקיצוצים של 2022 - והאקזיט המרשים של Melio, שנמכרה בעסקה ששיקפה שווי של יותר מ-2.5 מיליארד דולר. סיפורי הצלחה אלה הוכיחו כי גם בתקופות של צמצום ההייפ, הפינטק המקומי שומר על חוסנו ונשען על בסיס לקוחות אמיתי, טכנולוגיה עמוקה והבנה מעמיקה של שוקי היעד.
עסקה בעיצומה של מלחמה
מגמה זו אינה מוגבלת רק לשני המקרים הללו, וכאמור, בחצי השנה האחרונה נרשמה פעילות גיוסי הון משמעותית בענף, עם חברות פינטק ישראליות רבות שגייסו סכומים ניכרים, ובהן: TapCheck, Quinn, Utila, Grain, Anchor, Nilus, Lava, ועוד שמות רבים נוספים המבססים את מעמדה של ישראל כמובילת פינטק גלובלית.
כדי להשלים את התמונה נזכיר כי בימים האחרונים הודיעה חברת Chargeflow, המפתחת פלטפורמת אוטומציה לניהול הכחשות עסקה (Chargebacks), על השלמת סבב גיוס ראשון ומשמעותי בסך כולל של 35 מיליון דולר. ראוי לציין כי 10 מיליון דולר מסכום זה גויסו באמצעות חוב, מה שמצביע על אמון המשקיעים בהכנסות החברה העתידיות.
"האמת היא שהפינטק הישראלי מעולם לא הפסיק לרחוש פעילות, אפילו בתקופת המלחמה", אומר שמואל בן-טובים, נשיא מרכז הפינטק הישראלי. "בכלל, בישראל המגמה של צמצום היתה מתונה יחסית, הפינטק נשאר התחום השני בגודלו אחרי סייבר, והיו חברות פרטיות עם רמות הכנסה והון שהיו מוכנות להנפקה והניחו את התשתית המקומית לגל התאוששות.
"אספר לך סיפור מעניין. כמה ימים אחרי המלחמה היתה צריכה להיחתם סופית המכירה של חברת קרדורקס הישראלית, ששינתה את שמה בהמשך לפינארו (Finaro), ל-Shift4, חברת סליקה אמריקאית, שבראשה עומד ג'ארד אייזקמן, שותפו של אלון מאסק במיזם SpaceX. כולנו היינו אחוזי ציפייה לראות מה קורה והנה, בעיצומה של המלחמה, נחתו כאן נציגי החברה וסגרו את העסקה".
בן-טובים מאשר כי שנת 2025 מסמנת שנת מפנה דרמטית בהשקעות בענף הפינטק המקומי וכי מורגשת כעת אווירה מחודשת של אופטימיות. הוא מצביע על כניסה מסיבית של משקיעים חדשים, במקביל לחזרתם של משקיעים ותיקים, שהזרימה דם חדש לעורקי התעשייה.
מהם כיום תחומי ההשקעה הפופולריים?
"בוודאי לא אפתיע אותך אם אומר שטכנולוגיות הבינה המלאכותית (AI) כבשו בסערה גם את זירת הפינטק והפכו למוקד משיכה מרכזי עבור משקיעים מכל העולם. אנו רואים גל משמעותי של יזמים המקימים חברות המתמחות במיזוג החזיתות הללו.
"מעבר לכך, התקופה האחרונה הולידה גל יזמויות פינטק שנולד על רקע המלחמה. כפי שהדברים מתרחשים לא פעם, חברים נפגשים במילואים, מפתחים רעיונות פורצי דרך בין שמירה לשמירה, וחוזרים הביתה כדי להפוך אותם למציאות עסקית. מגמה זו מוכיחה שוב כי גם בעתות משבר הברק הישראלי ממשיך לפרוח ולייצר חדשנות".
תמיכה ממשלתית יכלה להניב תשואה
במקביל לאיתותים החיוביים משוק ההון, בן-טובים מצביע על שיפור רגולטורי מסוים שתורם רבות לאטרקטיביות של ישראל. עיקר הקרדיט למהלך זה שייך לבנק ישראל ולרשות ניירות ערך, שתרומתם לפתיחת השוק היתה בולטת, בעוד משרד האוצר גילה מעורבות פחותה. פתיחה זו מושכת לישראל שחקנים גלובליים, המעוניינים לחדור אל שוקי הפינטק המקומיים. חברות אלו מבקשות לשרת הן את הצרכן העסקי והן את הלקוח הפרטי - בין אם באמצעות שירותי מטבע חוץ, העברות מטבע או עסקאות בינלאומיות.
למרות כל זאת, נדמה שהפינטק נותר מחוץ למעגל התמיכה הממשלתי.
"לצערי, נכשלנו במאמצינו לשכנע את הממשלה ואת רשות החדשנות, הזרוע המרכזית לתמיכה בהייטק, כי ענף הפינטק זכאי וראוי לסיוע ממשלתי. להבנתי, המדיניות היא כי תחומי הסייבר והפינטק הם חזקים דיים ואינם זקוקים לתמיכה ציבורית. הפניית העורף הזו ניכרת גם אצל גורמים שהיו בעבר מחויבים לתחום. ציפינו ליתר מעורבות גם ממשרד הכלכלה, ובפרט ממנהלת הצמיחה שהוקמה בראשות השר ניר ברקת עבור אשכולות עסקיים נבחרים.
"אני טוען כי קיימות לא מעט יזמויות וסטארט-אפים חדשים בתחום אשר חשים מופלים לרעה. תמיכה ממוקדת בהם היתה יכולה להניב תשואה גבוהה למשק הישראלי. אולם המדינה בחרה למקד את משאביה בעיקר בתחומי הדיפטק, הבריאות הדיגיטלית וה-AI במובנו הרחב. עם זאת, אני אופטימי. יש זרימת דם חדשה לפינטק הישראלי, שכבר כיום הוא תעשייה שמגלגלת מאות מיליארדי דולרים ומעסיקה כמעט 10% מעובדי ההייטק בישראל. אני משוכנע שלאור הסינרגיה עם ה-AI, הפינטק יהיה מנוע הצמיחה הבא של ההייטק הישראלי".
