השיח סביב תופעות פשיעה בעולמות הבלוקצ'יין נמשך מהיום שבו הגיעו הנכסים הדיגיטליים לתודעה הציבורית והוא משקף דאגה רבה, ובצדק. מדובר בטכנולוגיה פיננסית חדשה וישנם דברים שלא ניתן להתפשר עליהם, כמו אמון וביטחון המשתמשים. תהיה הטכנולוגיה מבטיחה ככל שתהיה, אלה הם עמודי התווך לקיומה.
פשיעה והונאה הן תופעות נפוצות. מי שישוטט בקבוצות טלגרם העוסקות בנושאי תוכן הקשורים בנכסים הדיגיטליים, יתקל תוך זמן קצר מאוד בניסיונות עוקץ ונוכלויות מצד גורמים אנונימיים, כאשר רוב החשודים המפעילים הונאות בסכומים קטנים, מעולם לא ייעצרו ויישפטו והם ימשיכו בשלהם.
רשויות החוק בישראל ובכל העולם, נמצאות במירוץ מתמיד לצמצם פערים מול מחוללי הפשיעה. זהו אתגר לא פשוט, במיוחד בהתחשב בניסיון המועט יחסית ומיעוט המשאבים של ארגוני המודיעין, גופי האכיפה ומוסדות החוק בהתמודדות עם תשתיות מבוזרות, עם יישומים מגבירי אנונימיות ועם המוני משתמשים שאינם מנוסים ביישומים החדשים.
התסכול גובר עוד יותר לאחר שכבר נתפס חשוד ויש ראיות מבוססות בלוקצ'יין שיכולות להרשיעו, אך בתי המשפט מתקשים להרשיע. כיום תחנות הצדק טוחנות לאט ובמיוחד כאשר הפשיעה מבוססת נכסים דיגיטליים.
להקפיא נכסים שהוכנסו לרשימה השחורה
אל מול פושעים מודרניים, זריזים ומתוחכמים אלה, יש לעשות שימוש בכלים חדשים, שיתנו מענה זריז ומתוחכם שיתאים לאופי הפשיעה. דוגמה לכלים כאלה למלחמה בפשיעה, מציגות החברות הפרטיות סירקל (Circle) וט'ט'ר (Tether), מנפיקות הסטייבל קויינס המוכרים USDC ו- USDT [שווי מטבעות בסירקולציה - 26 ו-83 מיליארד דולר (!) בהתאמה].
על-פי פרסומים שונים בתקשורת העולמית, וכן גם במקרים שהתרחשו בישראל והובאו לידיעתנו, חברת ט'ט'ר מתערבת באופן אקטיבי בסיטואציות בהן מחזיקי מטבעות USD נפלו קורבן להונאה או לגניבה. מתברר שהחוזה החכם של המטבע USDT מאפשר לט'ט'ר להקפיא נכסים אשר הוכנסו לרשימה השחורה (Black-List) שבחוזה החכם, ובנוסף, הוא מאפשר לט'ט'ר "לשרוף" מטבעות מסויימים או להנפיק אותם מחדש על-פי מדיניות החברה. נכס דיגיטלי שהוקפא בארנק הוא חסר שימוש וחסר ערך.
נכון למועד כתיבת שורות אלו, בחוזים החכמים המוצגים לעיל, יש שווי של כ-500 מיליון USDT מוקפא (שהם כחצי אחוז מהמחזור) ו-68 מיליון דולר במטבעות USDC (שהם כ-0.26% מהמחזור), אין מידע כמה מטבעות נשרפו או הונפקו מחדש על-ידי החברות. החברות לא יכולות לבצע פעולות אחרות במטבעות, כמו לשלוח מטבעות שבידי המחזיק.
לא ישים לביטקוין
מדיניות ט'ט'ר המתוארת לעיל, אינה מפורסמת באופן פומבי, אך על-פי ניסיון הקורבנות ששוחחנו עימם, ט'ט'ר תוכל לסייע לקורבן ותקפיא נכסים גנובים שבידי החשוד, כאשר יש פנייה רשמית מעו"ד ממקום מושבה, בצירוף הוכחות חותכות ואסמכתאות מגופי אכיפה, או במקרים של פנייה מבית משפט.
הנכסים יוקפאו לפרק מסויים, בו יינתן לצדדים זמן לטעון טענות ולהציג הוכחות לבעלות. לעיתים החברה אף תפנה בעצמה אל רשויות האכיפה לבירור סטטוס חקירה, כאשר התוצאה האופטימלית לאחר הקפאת הנכסים הגנובים, היא שריפת המטבעות שבידי החשוד והנפקתם מחדש לידי הקורבן.
בתקשורת אף הוצגו מקרים בהם בוצעו הונאות בסכומים משמעותיים, או שהקורבן היה יישום מוכר, אשר בהם זמן התגובה להקפאת הנכסים הגנובים עמד על שעה אחת בלבד (!).
הקפאת נכסים דיגיטליים מבוססי בלוקצ'יין אינה מתאפשרת ביישומים מבוזרים כדוגמת ביטקוין, אלא רק במקרים בהם קיימת יישות ריכוזית, שיכולה להשפיע על היישום ולנהל את פעילותו.
היכולת להקפיא נכסים שנחשדו כמעורבים בפשיעה, מעלה לדיון את חשיבותם ומעורבותם האקטיבית של גופים "ריכוזיים" בתעשיית הנכסים הדיגיטליים כנגד התנהלות יישום מבוזרת, שהוא חסר "אבא ואמא", ואין לו הנהלה או מפעילים המתערבים בפעילותו באופן שוטף.
תשתית משפטית לעשיית צדק
פעילותה של חברת ט'ט'ר, משנה את חוקי המשחק, ומציגה אותה כיישום אמין, בטוח לשימוש ואף כחלופה לפיאט. השלכה זו חשובה במיוחד לגופים מוסדיים ומסחריים אשר בוחרים להשתתף ולאמץ את יישום מטבעות USDT על פני אחרים, מאחר ומדיניות ט'ט'ר פועלת כפוליסת ביטוח.
שנית, צדק זה מודל עסקי. עם הצלת המטבעות והנפקתם מחדש לקורבן, חברת ט'ט'ר גובה עמלה בשיעור מסויים מהסכום שהושב (על-פי מקור).
דרך הפעולה המוצגת לעיל, מעלה שאלות רבות, בעוד המדינה מתגאה בחילוטים של נכסים דיגיטליים אסורים בשווי כמה מיליונים בודדים במבצעים הרואיים, חברת ט'ט'ר לוחצת על כפתור ו"מחלטת" מאות מיליונים - ישר מכיסו של החשוד. על כן, האם על המדינה לחזק את שיתופי הפעולה עם גופים ריכוזיים? או אף לדרוש ממפעילי היישום אפשרות מובנית להקפאת נכסים כתנאי לפעילותם? מצד אחר, האם יש תשתית משפטית מתאימה לעשיית צדק, יעיל ככל שיהיה, באופן פרטי ומבלי שינוצל לרעה?
הכותב הוא שותף מנהל בפירמת רו"ח והיועצים ויצמן אהרנפלד רבינוביץ
