נדמה כי לא ניתן כבר להתעלם מהמגמה ההולכת וגוברת בנוגע להנפקת מטבע דיגיטלי על-ידי בנקים מרכזיים ברחבי העולם (CBDC): לפי הערכות שונות, 112 מדינות מנהלות בחינה טכנולוגית ואסטרטגית של הנפקה כזו.
מה הסיבות לכך שהנפקת ה- CBDC הפכה למשאת לב של ממשלות ברחבי העולם? יש הטוענים כי החשש מהדומיננטיות של היואן הדיגיטלי בכלכלה העולמית, דוחף מדינות רבות להעמיד לו חלופה, הגם שארה"ב - שתהיה הנפגעת העיקרית מהיואן הדיגיטלי - עדיין לא התקדמה בהתוויית היישום של הדולר הדיגיטלי בגבולותיה.
ציניקנים מציינים את תופעת ה-(FOMO (Fear of Missing Out, לפיה בנקים מרכזיים חוששים להישאר מאחור ולהחמיץ את ההזדמנות להצטרף למגמה העולמית במועד. אחרים מעלים את הסברה כי הממשלות נכנסו לפעולה דינמית ביום שפייסבוק, אחת המעצמות הגדולות בעולם, העלתה את האפשרות להנפיק מטבע שלה, שנקרא בהתחלה "ליברה" ולאחר מכן "דיאם", אך עד כה לא הונפק.
אחרים סבורים, כי היקף הפעילות במטבעות קריפטוגרפיים שאינם מתנהלים במערכת הבנקאית המסורתית אלא במערכת מבוזרת ואוטונומית (DLT), מהווה איום על המערכת הפיננסית הממוסדת. ה- CBDC נועד לשמש תחליף למטבעות הקריפטוגרפיים, על אף שעקרונות הפעולה החופשית ונטולת הצנזורה של מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים שונים לחלוטין מאלה של מטבע ריכוזי בשליטה ממשלתית. בהקשר דומה, יש הטוענים כי טכנולוגיית ה-DLT הנבחנת על-ידי מדינות שונות כאחת החלופות המובילות להנפקה והפצה של CBDC, יצרה את ההזדמנות לבזר את מערך התשלומים הלאומי והגלובלי, על היתרונות השונים הטמונים בטכנולוגיה זו. כך או כך, ברור כי מדובר במגמה עולמית ברורה.
דרושה סטנדרטיזציה רגולטורית
עיצוב רשתות CBDC מדינתיות יכול להוביל לגיבוש רשת כלכלית בין-לאומית שתייעל את תנועת הכספים הגלובלית (Cross Border Payments). אולם תנאי לכך הוא יצירת קישוריות (interoperability) בין הרשתות המדינתיות.
קישוריות היא תכונת ליבה חשובה בעיצוב מערכות CBDC. היא מאפשרת העברת מידע וזרימת כספים מהירה בין מערכות תשלום, לא רק בתוך מדינות אלא גם ביניהן, ובכך מאפשרת דו-קיום של CBDC מדינתי בתוך מערכת תשלומים גלובלית. בנוסף, היא תורמת לעידוד חדשנות והגברת היעילות עבור משתמשי קצה - הציבור הרחב והעסקים, ובכך עשויה להגביר את אימוץ ה- CBDC על-ידם.
אולם, קישוריות מחייבת תאימות גלובלית במישורים רבים, החל מתאימות בתשתית הטכנולוגית ועד תאימות משפטית ורגולטורית. הבסיס המהותי לתאימות כזאת הוא "סטנדרטיזציה", אתגר לא פשוט בפני עצמו. קישוריות בין מערכות CBDC מדינתיות תעמוד כנראה בפני אתגרים נוספים כמו עלויות גבוהות, גישה מוגבלת, מהירות נמוכה ושקיפות מוגבלת.
יתרון נוסף במערך מקושר של רשתות CBDC מדינתיות הוא היכולת שלו לשמש כמערכת גלובלית לניהול סיכונים. דבר זה יתאפשר אם לקוחות פרטיים ועסקים יידרשו לקיים במהלך תהליך הרישום למערכת את הוראות החוק והרגולציה הבין-לאומיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור, כגון הפרוצדורות של "הכר את הלקוח" (KYC), כתנאי לקבלת חיבוריות למערכת התשלומים הגלובלית. תהליך רישום כזה, בו לקוח מקבל זהות דיגיטלית מוכרת העונה לכל דרישות החוק והרגולציה האמורים, יכול להוזיל את עלויות הרגולציה וליעל את הכלכלה העולמית, בכך שהוא מייצר בפועל סטנדרטיזציה רגולטורית בכלים טכנולוגיים (RegTech).
האם מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי יהפוך להיות השער לכלכלה עולמית יעילה ללא סיכוני הלבנת הון ומימון טרור? ימים יגידו.
ד"ר מילי פרי היא מנהלת חדשנות בקהילת Fintech.IL ויו"ר מרכז מצויינות הבלוקצ'יין, הלשכה לטכנולוגיות המידע. פרופ' רות פלאטו-שנער משמשת כראש המרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית, המכללה האקדמית נתניה
