לאחר שמרכז הפינטק הישראלי זכה בשנת 2021 במכרז לניהול קהילת החדשנות Fintech.IL, אושרה על-ידי השותפים לקהילה תוכנית עבודה מקיפה. אחת מיעדיה היה "לפעול לצמצום הפער בשימוש באמצעים טכנולוגיים על-ידי אוכלוסיות בעלות מאפיינים דמוגרפיים מיוחדים". השותפים לניהול קהילה - משרדי הכלכלה והאוצר, רשות החדשנות, בנק ישראל, רשות ניירות ערך ומטה "ישראל דיגיטלית" - קידמו בברכה את קביעת היעד הזה, כשההתייחסות היא בעיקר לאוכלוסייה המבוגרת, לחברה הערבית ולציבור החרדי.
לנושא החברה הערבית הוקם צוות עבודה של הקהילה בהובלת שמואל בן-טובים, כותבת מאמר זה וד"ר אירה סובול. הצוות פועל בשיתוף פעולה הדוק עם עמותת הפורום הכלכלי הערבי, בראשות ד"ר סמי מיעארי. בשלב מאוחר יותר הצטרפה ליוזמה גם עמותת בוגרי 8200, בניהולו של חן שמילו.
החזון שלנו הוא הוא לקדם חדשנות וטכנולוגיה בחברה הערבית, במגמה לצמצם את הפערים לעומת החברה היהודית, תוך מתן מענה לחסמים הניצבים בפני השתלבות החברה הערבית בפעילות הכלכלית בישראל בכלל. פעילות של הכלה פיננסית באמצעות טכנולוגיה, הן במדינות מתפתחות והן במדינות מפותחות, מלמדת כי הטכנולוגיה מאפשרת נגישות לשירותים פיננסיים בקרב קבוצות בעלות נגישות מוגבלת לשירותים פיננסיים מלאים.
זיהוי החסמים המרכזיים
כנדבך ראשוני בקידום הפינטק בחברה הערבית התקיימו מספר סדנאות מובנות לבירור ולאיפיון החסמים והאתגרים לקידום שימוש בטכנולוגיה פיננסית בחברה הערבית. המטרה היתה להבין את המשמעויות השונות ולתת מקום לקולות המגוונים בחברה הערבית. לראשונה בישראל, נפגשו מספר רב של גורמים מהחברה הערבית ומחוצה לה כדי להציג את הבעיות העולות מהשטח. גופים אלה עוסקים, בין היתר, בהיבטים השונים של הפעילות הכלכלית, לרבות מתן אשראי לעסקים קטנים ולנשים, השקעות הון סיכון, אשראי צרכני, משכנתאות, ייעוץ פיננסי, פנסיה, חיסכון וכרטיסי אשראי. משתתפי הסדנה כללו נציגים מחברות פינטק, עמותות, ארגונים עסקיים, בנקים מסחריים, גורמי רגולציה, משרדי עורכי דין, יזמים ומשקיעים, המעורבים בדרך זו או אחרת בפעילות הכלכלית בחברה הערבית.
על בסיס ההיכרות והניסיון הרב של משתתפי הסדנאות עם החברה הערבית על גווניה, הפיק התהליך תובנות רבות, ובעיקר זיהוי של החסמים המרכזיים לשימוש בשירותים פיננסיים מתקדמים:
1. פערים בחינוך פיננסי ואוריינות דיגיטלית, המקשים על קבלת החלטות כלכליות מושכלות ותכנון פיננסי עתידי לטווח ארוך.
2. שימוש מוגבר במזומן, המועדף על פני שימוש באמצעי תשלום דיגיטליים.
3. השימוש בשפה העברית יוצר קושי בהבנת הוראות ומילוי טפסים בתחום הבנקאות, הפנסיה וההשקעות. נטען על-ידי המשתתפים כי הכוונה ב-"שפה העברית" אינה רק המובן הלינגוויסטי של המילה, אלא גם כוללת את האלמנט של היעדר ההתאמה התרבותית לחברה הערבית.
4. נגישות מוגבלת לאשראי בנקאי וחוץ-בנקאי ובהיעדר אלטרנטיבות אחרות, פנייה ל"שוק האפור". בכלל זה, נגישות מוגבלת להלוואות לדיור (משכנתאות) בשל בעיות מבניות והיסטוריות ברישום מקרקעין או מימושן כבטוחות.
5. טשטוש הגבולות בין ניהול התזרים של משק הבית לבין הפעילות העסקית וכן, קשיים בהעברות בין-דוריות. מצב זה מקשה על ניהול מסודר של משקי בית המנהלים עסקים קטנים ועל קבלת תמונת מצב מלאה של מצב העסק/משק הבית.
6. היעדר פתרונות לאימוץ כללי השריעה בדבר "בנקאות אתית" במערכת הפיננסית הישראלית.
7. היעדר אקו-סיסטם מרכזי המאגד את השחקנים המרכזיים בחברה הערבית ומקדם שיתופי פעולה ביניהם.
איתור מיזמים טכנולוגיים
אני נשאלת מידי פעם לאן פנינו מועדות? ובכן, לצורך צמצום הפערים אנו מקדמים בימים אלו קול קורא לגיוס מימון עבור שתי תוכניות מרכזיות:
הראשונה, תוכנית של איתור מיזמים טכנולוגיים, כאשר במסגרתה תינתן עדיפות למיזמים שבהם לפחות 50% מהצוות משתייך לחברה הערבית. על המיזמים להראות פוטנציאל למתן מענה עבור צרכי החברה הערבית, תוך רצון לבצע התאמות במוצר הטכנולוגי. כמו כן, נדרשת הוכחת היתכנות (POC) בליווי שותפי התוכנית. התוכנית תסייע למיזם לאתר שותף עסקי/ממשלתי לביצוע הפיילוט וכן תלווה את שני הצדדים כדי לבחון את התוצאות.
התוכנית השנייה הינה תוכנית יזמות עסקית בחברה הערבית לעסקים קטנים ובינוניים. מדובר בתוכנית האצה ייחודית המספקת מענה הוליסטי לכלל צרכי העסק ומסייעת לבסס תשתית עסקית נכונה לצמיחה, לצד הקניית מיומנויות ניהול וארגון כדי שמנהליו יוכלו להתמודד עם מצבים ומשברים שונים.
נשמח לקבל פניות מארגונים וגופים עסקיים המעוניינים לסייע בהמשך התהליך.
הכותבת היא חברת הוועד המנהל של מרכז הפינטק הישראלי
