בשמיני בנובמבר 2016, פחות או יותר באותה שעה, אירעו שני אירועים משני עולם. האחד, דונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארה״ב. השני, ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, הכריז על שינוי שטרות הכסף באופן שקרוב ל-80% מהשטרות בהודו בוטלו. תוכנית זו, שלכאורה נועדה להילחם בכסף לא חוקי שהיה אצל הציבור, גררה בסופו של דבר מהפכה בתחום הבנקאות בכלל והבנקאות הדיגיטלית בפרט.
התוכנית אשר נודעה בשם Demonetization, אילצה את תושבי הודו לפתוח חשבונות בנק והכסף השחור הוצא מהבלטות (חלק העדיפו לשרוף אותו ורק לא לגלות את מקורו). במשך חודשים ספורים נפתחו בהודו עשרה מיליון חשבונות בנק והיום, אחרי תוכנית ממשלתית נוספת לצירוף השכבות הנמוכות לכלכלה, יש בהודו למעלה ממיליארד חשבונות בנק. עבור אוכלוסייה של 1.4 מיליארד איש, זה סביר לגמרי. במקביל, מודי השיק את תוכנית "הודו דיגיטלית" שהקפיצה את המדינה שנות דור קדימה. תשע שנים אחר כך אפשר לראות את פירות המהפכה. הודו הפכה להיות דיגיטלית ופתרונות פינטק הגיעו גם למקומות הכי נידחים בתת היבשת. עוד שינוי שהשתלב עם הודו הדיגיטלית היה איחוד כל חוקי המס של הודו לקודקס אחד ומערכת הדיווח לרשות המיסים ההודית הפכה דיגיטלית כשאת תשלומי המס צריך לשלם און-ליין.
הדיגיטציה לא הייתה מושלמת ללא צמיחת שוק משתמשי האינטרנט והטלפונים החכמים. הודו היא כיום השוק השני בגודלו בעולם של טלפונים חכמים ומשתמשי אינטרנט, אשר תיכף יגיעו למיליארד משתמשים. גם רוכלי הירקות בפינת הרחוב מקבלים תשלומים בטלפון ובמקביל רואים את הקליפים הכי חדשים של בוליווד.
מהפכת הבנקאות הדיגיטלית הממשלתית
ואם בכך לא די, בשנת 2022 הודו השיקה את הפלטפורמה הדיגיטלית הממשלתית UPI Unified Payment אשר מנוהלת על-ידי הבנק המרכזי בהודו – RBI - Reserve Bank of India, ובכך עקפה מדינות מפותחות רבות שעדיין לא מאפשרות תשלומים מיידים מתוך חשבון הבנק. מדהים לראות את המספרים - בשנה החולפת, 75% מהתשלומים הדיגיטליים ברשתות הקמעוניות היו באמצעות UPI. ההודים על-פי-רוב שמרנים, אבל מהפכת הבנקאות הדיגיטלית הממשלתית העניקה להם ביטחון והם אימצו אותה בחום.
הפוטנציאל האדיר של שוק הפינטק קורץ למאות חברות סטרט-אפ הודיות וגם לחברות ישראליות, הואיל והשוק צפוי לצמוח תוך שנתיים ל-150 מיליארד דולר. ממועד השקת תכנית "הודו דיגיטלית" הושקעו בחברות הפינטק ההודיות 34 מיליארד דולר, כשרק בשנה החולפת גייסו חברות הפינטק ההודיות למעלה מחמישה מיליארד דולר. התעשייה שהצמיחה 25 יוניקורנים כמוPaytm, RazorPay ו- PayPe ממשיכה לגדול ועל-פי תחזיות של ממשלת הודו, שוק התשלומים הדיגיטליים יגיע לנפח עסקאות של 100 טריליון דולר לשנה.
להסיט את המבט מזרחה
אם נסתכל קצת על המספרים, די ברור שחברות פינטק אצלנו צריכות להסיט את המבט מזרחה ולהתחיל לבנות פתרונות שמתאימים להודו. מידי חודש מבוצעים במדינה עשרה מיליארד תשלומים דיגיטליים. כלומר בממוצע, כל אדם מבצע שבע פעולות, כשתוך שנתיים צופים כי מידי יום יבוצעו מיליארד תשלומים דיגיטליים.
תחום מעניין נוסף הוא שוק הביטוח, שדשדש הרבה שנים ועכשיו חווה צמיחה משמעותית. כיום הוא השוק השני בגודלו באסיה וצפוי להגיע ל-90 מיליארד דולר בשנת 2030. שוק ביטוח הבריאות עדיין בחיתוליו ושם צפויה הקפיצה המשמעותית ביותר.
שוק ההלוואות אף הוא שוקק וכמו פטריות אחרי המונסון, צומחות חדשות לבקרים חברות הלוואות peer-to-peer ונוגסות בהלוואות הבנקאיות המסורתיות. למעלה מ-800 חברות מספקות הלוואות און-ליין, כאשר חברות כמו FairCent ו-LendBox מחפשות פתרונות טובים של KYC הכר את הלקוח, ניהול לקוחות, אופטימיזציה של ריביות ועוד.
יכולת הפינטק ההודי גם הגיעה לישראל. חברת התוכנה TCS מבית קבוצת הענק טאטא הביאה לישראל את הידע העצום שנצבר על-ידה בשוק הבנקאות ההודי והבין-לאומי, ובנקים ישראלים סמכו ידהם על חברה זו כדי לבנות עבורם את מערכות המידע והאינטרנט. דוגמה אחרת - לתערוכת הסייברטק הישראלית הגיעו עשרות חברות הודיות אשר חיפשו לבחון פתרונות פינטק ישראלים. הבעיה היא שאף שהפתרונות הישראלים טובים מאד, הם יקרים מדי לעומת הפתרונות המקומיים. אני ממליצה בחום לחברות הפינטק הישראליות לתכנן מוצרים בהתאמה לשוק ההודי אשר אינו מוכן לשלם את המחירים שניתן לקבל בארה"ב.
בבחירות של מאי 2024 מודי צפוי להיבחר לקדנציה שלישית ולכן לפחות עד 2029 צפויה להיות המשכיות בתוכניות הדיגיטציה, ושוקי הביטוח וההלוואות יהיו כר מאד מעניין לפעילות פינטק ישראלית. אל תגידו שלא אמרתי לכם.
הכותבת היא מנכ"לית חברת בנקאות ההשקעות ישראל-הודו בקבוצת BDO ונשיאת לשכת המסחר ישראל-אסיה
