פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-Web 3.0 הוא ארגון בו שותפים הגופים המובילים בישראל מהענף, ומטרתו לאפשר לתעשייה לצמוח ולשגשג בישראל. הפורום הוקם במטרה להסיר חסמים מיסויים ובנקאיים, שמקשים על צמיחת הענף ולמנוע את בריחת המוחות, הכישרונות והיזמים מישראל.
בסוף 2021 החלה האטה כלכלית עולמית שהלכה והתעצמה ב-2022. ההאטה הכלכלית בשילוב העלאות הריבית ומלחמת "חרבות ברזל", הובילה לפגיעה קשה בתעשיית ההייטק הישראלית, המורגשת גם בימים אלה. בעוד שבעולם אנו עדים להתאוששות מסוימת, בישראל נראה כי התעשייה עדיין מתקשה לחזור לעצמה. עם זאת, תחילתו של מחזור גאות בשוק הקריפטו, עשוי לסייע לתעשיית הקריפטו, בלוקצ'יין וה-Web 3 בישראל לצמוח למרות הקשיים, ואכן אנו עדים למגמה חיובית של גיוס עובדים חדשים, מהנדסי תוכנה ומפתחים.
"למרות מגמת הצמיחה, ישראל עדיין נמצאת במקום נמוך בהשוואה לממוצע העולמי ואם לא נפעל מהר, אנו עלולים לפספס את ה'סייקל' הקרוב ואיתו את הפוטנציאל האדיר שקיים בתחום", מציין ניר הירשמן, מנכ"ל הפורום, ומוסיף: "ישראל, אשר מהווה מוקד ידע ומחקר בתחום, מתקשה להמריא בשל חסמים רגולטוריים כבדים, שאינם קיימים במקומות אחרים בעולם. אם לא תבוצע התאמה רגולטורית מקיפה ומהר, חלק גדול מהמוחות המבריקים עלול לעזוב את ישראל".
חסמים בנקאיים ומיסויים
החסמים העיקריים המונעים את פיתוח תעשיית הקריפטו בישראל הם החסמים הבנקאיים והמיסויים. הבנקים מערימים קשיים לא הגיוניים על חברות מהענף ומונעים מהן לפעול בישראל. במחקר איכותני שביצעה חברת BDO עבור הפורום ובו השתתפו כמה עשרות מנהלים בכירים מהתעשייה, נמצא כי 80% מהחברות חוו הפסדים ונזקים כתוצאה מהתנהלות הבנקים, 70% חוו קושי בביצוע העברות בנקאיות ו-79% חוו קושי בפתיחת חשבונות. ל-75% מהחברות נרמז שלא יתקבל כסף שמקורו בקריפטו ו-66% נדרשו לוודא שהחשבון מנותק מפעילות קריפטו. כתוצאה מכך, 33% מהסטארט-אפים שוקלים לעזוב את ישראל ו-24% הודיעו שלא יגייסו יותר עובדים בארץ.
"הפגיעה בחברות היא רב מערכתית", מציינים בפורום. 63% מהמנהלים ציינו שהבנקים מציבים תנאים מקדימים בהפקדה או העברה של כספים. 36% מהמנהלים חוו קושי בתשלום מיסים דרך הבנק, ו-20% שילמו קנסות, ריביות או קיבלו עיקולים כתוצאה מעיכוב בתשלום מיסים.
בעיית המיסוי לא פחות חמורה. בשל אופי התעשייה, חברות אלו מגייסות הון ומעניקות לעובדיהם "אופציות" באמצעות מטבעות דיגיטליים. אולם, הרשויות לא מכירות בכך ומסרבות לתת להן את ההטבות כפי שמקובל בחברות הייטק אחרות. בפועל, בנקים מקשים ואף מסרבים לקבל כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים, ולא די בכך החברות נאלצות לשלם מס של 50% על אופציות, בעוד חברות ההייטק האחרות משלמות 25%-28%.
אז איך בכל זאת החברות מתמודדות? מתברר ש-67% מהמנהלים ציינו כי הם פועלים בדרכים נוספות או עוקפות לצורך הפעילות הכספית של החברות בישראל. זה כמובן לא פתרון מספק, כי השימוש בדרכים עקיפות כרוך בעלויות גבוהות.
התעשייה יכולה להמריא עם התאמה רגולטורית נכונה
בפורום מדגישים כי למדינה יש אינטרס עליון להביא לצמיחת התעשייה. אך כדי שחברות ישראליות יוכלו לפעול מכאן גלובלית, לגייס עובדים בישראל וליהנות מהרווחים שהם יפיקו, נדרשת התאמה רגולטורית מקיפה. בלי זה, החברות פשוט לא יהיו תחרותיות בשוק העולמי והן עלולות לעזוב.
אין ספק שהחברות בפורום מייצגות את מיטב התוצרת של ההייטק הישראלי. חברה כמו Fireblocks למשל, מאפשרת לגופים גדולים להחזיק מטבעות דיגיטליים באמצעות פתרון האבטחה מספר אחת בעולם שפותח כאן בישראל. גם חברת Starkware הישראלית, שפיתחה טכנולוגיה המאפשרת "דחיסת" העברות על גבי הבלוקצ'יין, מעסיקה מאות עובדים וגייסה הון לפי שווי של שמונה מיליארד דולר. אלו לא רק "חברות ישראליות", מדובר בחוד החנית של תעשיית הקריפטו, בלוקצ'יין וה-Web 3 העולמית.
לישראל יש את כל התנאים להצליח - כישרון, הון אנושי ויצירתיות שאין בשום מקום אחר בעולם. אבל המצב כיום הוא שיש בישראל יזמים מצויינים שנאלצים להתמודד עם אתגרים של נגישות לשירותים בנקאיים בסיסיים, במקום לעסוק במחקר ופיתוח. אין ספק שתעשיית הקריפטו, בלוקצ'יין וה-Web 3 בישראל יכולה לצמוח עשרות מונים מגודלה כיום אם רק תוכל לפעול באקלים עסקי ובסביבה רגולטורית תומכת. השינוי חייב להתרחש עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי.
להנחות יזמים צעירים
כדי לספק ליזמים צעירים הדרכה וכלים בתחום המיסוי והרגולציה, יזם פורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין וה-Web 3.0 את פרויקט "אוף-ראמפ". מטרת הפרויקט היא להקל על יזמים בתעשייה להתמודד עם האתגרים הרבים ולהימנע מטעויות קריטיות.
הפרויקט, המוצג באתר הפורום, מספק הנחיות פרקטיות להתנהלות מול רשויות המס, ניהול פיננסי תקין ועמידה בדרישות הרגולציה המקומית והבין-לאומית ונכתב על ידי מיטב עורכי הדין ורואי החשבון של התעשייה בארץ: עוה"ד אמיר ונג וליאת גרבר, עו"ד ורו"ח טל דננבג, ורו"ח רועי כץ ועו"ד גל ארד. בין המידע המוצג בפרויקט ניתן למצוא הסברים ליזמים איך לבנות מוצרים העומדים בדרישות החוק, באיזה מקרים חברה צריכה רישיון, כיצד נכון לטפל במיסוי החברה, איך לפעול מול הבנקים ובעיקר מה כדאי ולא כדאי לעשות בתחילת הדרך.
"הפרויקט נועד לסייע ליזמים להתגבר על חסמי בנקאות ומכשולים רגולטוריים בדרך להצלחת החברה, ונוצר על מנת לספק תמיכה רחבה, כלים מקצועיים והדרכה, שיאפשרו ליזמים להימנע מטעויות קריטיות בתחילת הקמת המיזם", אמר ניר הירשמן, מנכ"ל הפורום.
