לפני כשנתיים בדיוק הושקה התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, בהיקף של כשני מיליארד שקלים. התוכנית גובשה לאור החשיבות האסטרטגית בקידום תחומי הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים לצמיחה המשק, להעלאת הפריון ולייעול המערכת הציבורית. היא התבססה, בין היתר, על עבודתה של ועדה בראשותה של ד"ר אורנה ברי ו-ועדה נוספת בראשותם של פרופ' יצחק בן ישראל וד"ר אביתר מתניה, שבחנו היבטים שונים של יישומי בינה מלאכותית והתועלת שלהם למשק הישראלי.
להערכת פרופ' בן ישראל, שהניח את היסודות להקמת מטה הסייבר הלאומי, הפוטנציאל הכלכלי של טכנולוגיית הבינה המלאכותית גדול עשרות מונים מזה של הסייבר. לדבריו, אם נחזור בתחום הבינה מלאכותית על הישג דומה למה שעשינו בסייבר, נוכל להביא לישראל הכנסות שנתיות בסדר גודל של למעלה מ-10% מהתל"ג.
בין העקרונות המרכזיים של התוכנית, קידום מיזמים משותפים לממשלה ולתעשייה, וכאן נכנס לתמונה מכון היצוא, שמסייע לחברות ישראליות בתחומי הבינה המלאכותית לקדם את היצוא שלהן לחו"ל.
"בינה מלאכותית, בדגש על בינה מלאכותית יוצרת, היא טכנולוגיה קריטית למובילות של תעשיית ההייטק הישראלית בעולם", אומרת שירי רם, מנהלת תחום מובייל, קישוריות ותעשיות מתפתחות במכון היצוא. "שמנו לנו למטרה לגבש את קהילת החברות הישראליות בתחום, וביחד עם מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה לחשוף את היכולות שלהן לקהלי יעד פוטנציאליים בשוק העולמי.
"הפוטנציאל הכלכלי והעסקי של טכנולוגיות בינה מלאכותית הוא עצום ומגוון, ומעבר לשיפור יעילות ופרודוקטיביות והפחתת עלויות, AI יכולה לשמש לפיתוח מוצרים ושירותים חדשים כמו פיתוח תרופות חדשות, מכוניות אוטונומיות ועוזרים וירטואליים".
מהו להערכתם גודל שוק ה-AI בישראל ומה הוא כולל?
"יש כיום מעל 500 חברות שמגדירות עצמן חברות בתחום ה-AI. עם זאת, חשוב להבחין בין אלה שמשלבות טכנולוגיות AI במוצר שלהן לבין אלה שעוסקות בתחום האלגוריתמים באופן ספציפי. במילים אחרות, צריך להבחין בין אלו שמפתחות את האלגוריתמים של AI/ ML עצמם, בדגש על Neural networks, לבין אלו שמשלבות את הטכנולוגיות האלו במוצר שלהם או בפיתוחים שלהם. ביצענו מיפוי של התחום ואנחנו מבחינים גם בקבוצות AI שפועלות בתוך קבוצות בינ"ל, יותר נכון במרכזי הפיתוח הגלובליים הפועלים כאן.
"התחומים המרכזיים שבהם פתרונות אפליקטיביים מבוססי AI בולטים בהם בישראל הם זיהוי איומים ומניעת התקפות בתחום הסייבר; אבחון מחלות ופיתוח תרופות ודיאגנוסטיקה בעולם הרפואי; זיהוי הונאות ומסחר אלגוריתמי בתחום הפינטק; חקלאות מדייקת וניהול משאבים בתחום החקלאות; מערכות לרכב אוטונומי ואופטימיזציה של תחבורה בתחום התחבורה; ובתחום של עיבוד שפה טבעית - NLP, תרגום, ניתוחי טקסט ויצירת בוטים".
התמקדות בצרכי השוק המשתנים
כמו בכל התחומים הטכנולוגיים האחרים, השווקים העיקריים של הבינה המלאכותית נמצאים בארה"ב, אירופה ואסיה (ובאופן ספציפי בסין, שמשקיעה סכומים אסטרונומיים במחקר ופיתוח בתחום). לדברי רם, השוק מוערך כיום בכ-220 מיליארד דולר וצפוי לצמוח ב-35%-40% בשנה. הסגמנטים הצומחים ביותר הם התוכנה - אלגוריתמים, חומרה, שבבים ייעודיים, ושירותים - ייעוץ ואינטגרציה של מערכות.
מה מתכנן מכון היצוא לעשות כדי לגבש קהילת יצואנים ולפתוח להם דלתות בחו"ל?
"כמו שמכון היצוא ידע בעבר לייצר ערך לתחומים טכנולוגיים וקהילות יצואני הייטק, גם פה נבנית תוכנית עבודה מקיפה, שתתבסס על ארגון משלחות עסקיות, ייזום Roadshows, השתתפות בכנסים ובתערוכות מקצועיות וסיוע במציאת שותפים ולקוחות פוטנציאלים בחו"ל. כבר השנה נפעל במסגרת האירוע של AWS reinvent (ראה מסגרת) ונשלב בו חברות ישראליות. לצורך כך אנחנו משתפים פעולה עם כל בעלי העניין האחרים: משרד הכלכלה, מנהל סחר חוץ, רשות החדשנות ומוסדות אקדמאים. כל זה נעשה תוך היערכות ולמידה של השוק. חשוב לומר שאחד הנושאים הבעייתיים ויחד עם זאת החשובים ביותר בתחום הוא הנושא הרגולטורי. גם פה מתכוון מכון הייצוא לתת גישה למידע, כמה שיותר עדכני, לאקו-סיסטם, באמצעות וובינרים עם רגולטורים במדינות השונות".
מהם להבנתכם היתרונות היחסיים של החברות הישראליות אל מול הצרכים בשוק?
"באופן כללי יש בישראל הרבה מאוד חדשנות טכנולוגית מתקדמת, יש פיתוח משמעותי בתחום זה בצבא ומשם זורמים אנשים לשוק האזרחי. תוסיף לכך את התרבות היזמית של הסטארט-אפיסטים, שפועלים כדי לפתור בעיות מורכבות ולתת מענה לצרכים ארגוניים ועסקיים אמיתיים. היזמים הישראלים נוטים להיות יצירתיים, נועזים ומוכנים לקחת סיכונים. גישה זו מאפשרת לחברות ישראליות לפתח פתרונות AI חדשניים ופורצי דרך, תוך התמקדות בצרכים המשתנים של השוק הגלובלי. בנוסף לכך, חברות ישראליות רבות צברו ניסיון משמעותי ביישום פתרונות AI במגוון רחב של תעשיות, כגון ביטחון, בריאות, חקלאות ופיננסים. ניסיון זה מעניק להן יתרון משמעותי בתחרות על פרויקטים בין-לאומיים, כיוון שהן מסוגלות להציג הוכחות ביצועיות והבנה מעמיקה של האתגרים וההזדמנויות הייחודיים לכל תעשייה".
להגביר את הסיכויים להצלחה בשוק הבינ"ל
רכיב נוסף באקו-סיסטם עליו מצביעה רם הוא מערכת יחסים הדוקה בין המגזר הציבורי והפרטי בתחום הבינה המלאכותית. "ממשלת ישראל משקיעה משאבים משמעותיים בקידום מחקר ופיתוח בתחום, ומעודדת שיתופי פעולה בין אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות סטארט-אפ. שיתוף פעולה זה תורם לחדשנות טכנולוגית ולפיתוח פתרונות AI מתקדמים ברמה עולמית.
"האקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי הוא באמת יחיד במינו והוא מייצר חדשנות שעונה על דרישות השוק הגלובלי", היא מוסיפה. "יותר מזה, חברות ישראליות רבות בתחום הבינה המלאכותית מפתחות פתרונות המיועדים לשוק הגלובלי כבר מהשלבים הראשונים. גישה זו מאפשרת להן להתאים את המוצרים והשירותים שלהן לצרכים הייחודיים של לקוחות ברחבי העולם, ולהגביר את הסיכויים להצלחה בשוק הבין-לאומי. המטרה שלנו היא להעמיק את ההיכרות עם היכולות הישראליות ולחבר בין החברות בארץ לבין קניינים פוטנציאליים בשוק העולמי".
לסיכום, למה יכולה לצפות חברת AI ישראלית משיתוף פעולה עימכם?
"חברת AI שתעבוד עם מכון היצוא, תזכה לראייה הוליסטית של השוק ותוכל להתפתח, פעם אחת עם ואל מול פעילות הליבה של העולם הזה ופעם שנייה בוורטיקל שאליו היא מכוונת. כבר היום יש לנו חברות שעושות את זה. חברות מעולמות ניתוחי תחרות שיווקית שיצאו איתנו לתערוכת MWC ו-NRF, חברות צעירות שיצאו לחפש משקיעים בתערוכת CES, חברות עם פיתוחי סייבר מבוססי AI שהשתתפו באירוע מאוד גדול שערכנו ב-RSA conference ועוד".
הצטרפו לפעילות מכון היצוא מסביב לעולם ותקבלו את דמי החבר לשאר שנת 2024 ללא עלות!לפרטים נוספים, טל': 03-5142800דוא"ל: Info@export.gov.ilבשיתוף מכון היצוא
