השורשים העמוקים שנטע בית הספר הארצי להנדסאים בקריית הטכניון משנת 1958 הפיקו עד כה לתעשיות השונות בארץ כ-40,000 בוגרים, שתורמים להנעת הכלכלה בישראל. שנת הלימודים נפתחת במחזוריות עקבית עם כ-2,000 סטודנטים וסטודנטיות, שעוברים הכשרה מעשית אינטנסיבית באחת מעשר המגמות הראשיות שמציע המוסד ולאחר מכן משתלבים בתפקידים משמעותיים, כשחלקם אף מתברגים לתפקידי מפתח. קובי קשפיצקי, בוגר המכללה במגמת הנדסאי אלקטרוניקה, מכהן כיום בתפקיד סגן נשיא חטיבת התכנון ההנדסי ומנהל קבוצת הליבות באינטל העולמית. "המכינה ולאחריה לימודי ההנדסאי פתחו בפניי דלת לעתיד, שאני יכול לבחור בו. אמנם המשכתי ללימודי הנדסת מחשבים בטכניון, אולם הבסיס הוא בית ספר להנדסאים כמנוף לקפיצה", הוא מספר.
למיקומה של המכללה במתחם הטכניון יש משמעויות נרחבות, ואחת מהן היא העובדה שדיפלומת ההנדסאים, שחתומה בידי המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט), חתומה בנוסף בידי משנה בכיר לנשיא הטכניון. "אין ספק שהתוספת הזו מחייבת אותנו לעמוד בדרישות ובסטנדרטים הגבוהים ביותר ללא פשרות", אומרת אינה ברנובסקיה, מנהלת המכללה.
הרף הגבוה שבו המכללה עומדת מבוסס על מספר מרכיבים. הראשון שביניהם הוא צוות ההוראה ואסטרטגיית הלימוד הגורפת בכל המגמות. "חלק נכבד מצוות הוראה מגיע מהתעשייה הרלוונטית לתחום, וכל הזמן מתעדכן ומעדכן את נושאי הלימוד בהתאם למתרחש בחוץ. הסטודנטים זוכים לקבל הרבה מעבר לידע טכני ומקצועי, שאין ספק שהחשיבות שלו עצומה; אבל המיומנויות מסביב הן אלה שנותנות את הערך המוסף והופכות את הבוגרים שלנו להנדסאים טובים בהרבה. הצוות תומך ומלווה את הסטודנטים בנקודות הקושי, מטפח אחריות אישית, מיצוי יכולות, בניית ביטחון עצמי, חשיבה יצירתית, יכולת לימוד עצמאית ועוד. המיומנויות הללו פותחות דלתות לתעשייה, שאין לי ספק שבלעדיהן היו הסטודנטים מתקשים לחצות". על שיטות הלימודים היא מוסיפה: "חלק גדול מהלימודים נעשה בצורה של 'זריקה למים'. הרבה פעמים הסטודנטים מאותגרים בבעיה שמתקיימת בשטח, ודרך תהליך הפתרון הם מגיעים לתיאוריות. זו למידה שמחוברת ישירות למה שקורה בפועל בתעשייה. ברור לנו שבהמשך ייאלצו הבוגרים שלנו להתמודד עם מציאות מורכבת מאוד, והמטרה שלנו היא לתת להם כלים להתמודד מול כל מה שאינו סטנדרטי. אחרי הכל, דינו של הסטנדרטי הוא להיעלם, ובמקומו ייכנסו הרובוטים והתהליכים האוטומטיים. אלה שיישארו הם הסטודנטים שיודעים לצלוח אתגרים מורכבים ודינמיים שדורשים מיומנויות נרחבות".
לצאת לשוק העבודה בלי הפתעות
"הלימודים במכללה רחוקים מהלוח ומשיטות מיושנות של הוראה", מסבירה ברנובסקיה ופורשת תמונת מצב דינמית של הוראת תיאוריה ברמה גבוהה מאוד, המשולבת בלמידה מעשית במעבדות ובסדנאות. "רמת התשתיות היא מהגבוהות והמובילות ביותר בארץ. נציגי מוסדות ברחבי הארץ מגיעים אלינו כדי ללמוד ולהתרשם. האג'נדה במכללה היא להתמיד ולפתח כל העת את המעבדות והסדנאות כך שישוו קו עם התעשייה בחוץ, ואף מעבר לכך. רק לפני שנה הזמנו ציוד מאנגליה למגמת המכונות, שפותח ויוצר במיוחד עבורנו. כך", היא מדגישה, "הסטודנטים שלנו יוצאים החוצה ומסוגלים להתחיל מיד לעבוד, אחרי שהתנסו בפועל בכלים כאלה ואחרים. זו ההכנה הטובה ביותר לשוק העבודה".
על הבחירה בבית הספר הארצי להנדסאים מרחיב יוסי דיין, בעליו של משרד האדריכלות ועיצוב הפנים Dayan Design ובוגר המכללה: "הלימודים קפדניים ומקצועיים מאוד, ברמה הגבוהה ביותר שיש. בלימודיי נחשפתי להמון רעיונות חדשים שמחוברים למתרחש בענף ולעידוד חשיבה מחוץ לקופסה כשכל רעיון הוא בבחינת אפשרי. בסיום הלימודים הצלחתי להשתלב בשני משרדי אדריכלות גדולים, עד שהחלטתי לפתוח משרד משלי". משרדו סיפק עד כה שירות לפרויקטים גדולים, ובהם מתחמים עסקיים בחברה לפיתוח קיסריה, לחברות הייטק ועד לזכייה וביצוע מכרז של מתחם המשרדים החדש בבית הספר להנדסאים בטכניון. "הפרויקט הזה החזיר אותי שנים אחורה והעניק לי תחושה של כבוד גדול".
החיבור של המכללה עם התעשייה הוא דו-כיווני. לדברי ברנובסקיה, העניין של חברות שונות במשק בא לידי ביטוי בהגעתם של נציגים מטעמם ליום זרקור מול הסטודנטים, ומצד שני המכללה יוזמת קשר עם חברות שונות. יחידת "קשרי מעסיקים" במכללה מלווה את הסטודנטים בשנה האחרונה בלימודים לצורך השתלבותם בעבודות פרקטיקום. "הליווי הוא מלא וניתן כמעטפת להיבטים מקצועיים שונים לאורך כל הדרך", היא מסבירה. "הכוונה בחיבור למעסיק, הכנה לראיון העבודה ובאתגרים שניצבים בפניהם במהלך השנה".
לא עוד תעודה על הקיר
המכללה מציעה לימודי הנדסאים בעשר מגמות מרכזיות. המסלולים מתקיימים באופן גמיש במסלול בוקר האורך שנתיים (פרט למגמת אדריכלות ועיצוב פנים), או במסלול ערב האורך שלוש שנים (פרט לאותה המגמה), כשהמכינה הטכנולוגית מגשרת על פערים לימודיים עמם מגיעים חלק מהסטודנטים. "את האמירה 'השמים הם לא הגבול' הבנתי באופן עמוק כשסיימתי את לימודיי", מסבירה ברנובסקיה, בעצמה בוגרת המכללה ומכהנת בתפקידים שונים במסגרתה זה כ-18 שנים. אף על פי שהמשיכה ללימודים אקדמיים, היא טוענת שלימודי ההנדסאות הם התשתית היציבה ביותר להתפתחות באינספור תחומים.
קשפיצקי מתאר את המסלול שעבר החל בלימודים במכינה הטכנולוגית, דרך צליחתו את מסלול מגמת האלקטרוניקה וכלה בהתברגותו לתפקיד מפתח בחברת אינטל העולמית: "אחרי שהשתחררתי מהצבא החלטתי ללמוד. אבל ללא בגרות, כמובן שאף מוסד אקדמי לא היה מוכן לקבל אותי. חבר הציע שאנסה לימודים במכינה של בית הספר הארצי להנדסאים בטכניון. התקבלתי, וזה היה שלב א' במימוש הפוטנציאל. משם המשכתי למסלול האלקטרוניקה. אני נוהג להשתמש בקלישאה שנכונה מאוד בעיניי ומשקפת מאוד את המכללה - כל אחד יכול להצליח, אם יש מורה שמאמין בו, ובמכללה האמינו בי".
ברנובסקיה גאה להציג את הדלתות שנפתחו לבוגרי המכללה במסלולים השונים: "מגמת האלקטרוניקה היא אחד מהמסלולים הנדרשים ביותר בשוק. הבוגרים שלנו נקלטים במחלקות פיתוח במפעלי הייטק, מתכנתים ומפתחים בתעשיית השבבים, משתלבים בתכנון רכיבים של בינה מלאכותית ומכהנים בתפקידים משמעותיים כמו אלקטרוניקה רפואית, צבאית ותקשורת ואינטגרציה של מערכות. חלק מהבוגרים שלנו השתלבו מיד עם סיום הלימודים בחברות סטארט-אפ והיו גם כאלה שנמנו עם היזמים". ממגמת המכונות היא מבקשת להסיר את הסטיגמה המיושנת, על כך שמדובר בעולם הרווי בגריז. "הבוגרים שלנו משולבים בתעשיות צבאיות כמו רפאל ואלביט, בתעשיות רפואיות, שם הם מתכננים מתקנים לביצוע ניתוחים או טיפולים כאלה ואחרים, בתעשיות מזון כדוגמת אוסם ועילית, ובתעשיות פרמקולוגיות כגון טבע. הם משתלבים במפעלי ייצור של רכיבים למטוסים, מסוקים וטנקים, מבצעים אבטחה ובקרת איכות של אותם כלים. מדובר פה במסלול שהוא כרטיס כניסה לתעשיות מתקדמות ביותר".
בוגרי מגמת התוכנה משמשים כבודקי תוכנות מסוגים שונים, כותבי סקריפטים, מנהלי רשתות, אחראי מחשוב, מפתחי אפליקציות ועוד, ומשולבים בסביבות עבודה מבוקשות, כגון אינטל, רפאל, עיריית חיפה, קופות חולים ועוד.
מסלול נוסף ומבוקש הוא אדריכלות ועיצוב פנים. "היופי בתחום הזה הוא שמעבר להשתלבותם של בוגרינו במשרדים גדולים, חלק משמעותי מהם פתח משרד עצמאי", היא אומרת. "אנחנו מייחסים את זה לכך שהם קיבלו במכללה המון כלים שחיזקו את ביטחונם העצמי ותחושת מסוגלות המבוססים על הידע הרחב שרכשו במכללה. כבר במהלך הלימודים הם מתכננים מבני מגורים עד ארבע קומות, שטחים מסחריים ומבני ציבור, וזה מאפשר להם עם היציאה לשוק לתרום את חלקם לפרויקטים בהיקפים עצומים". יוסי דיין, בוגר המכללה ובעליו של משרד Dayan Design, מציין שחלק ניכר מהעובדים במשרדו כיום הם יוצאי המכללה: "ההכשרה שניתנת במכללה היא בסטנדרטים גבוהים מאוד. הם עובדים עם התוכנות המתקדמות ביותר שיש בשוק, הדרישות מהם גבוהות וכל המכלול הזה בונה אותם כהנדסאים המסוגלים להוציא רעיון אל הפועל בצורה הכי מקצועית שיש".
במגמת התעשייה והניהול הבוגרים משתלבים בניהול פרויקטים תפעוליים או לוגסטיים, תפקידי רכש בחברות שונות ועד לתפקידי מפתח בכירים בארגונים. בוגרי מגמת החשמל משתלבים גם הם בתפקידים מעניינים כמו חשמול מסילות הרכבת, תכנון והקמה של שדות סולאריים ומערכות טעינה למכוניות חשמליות במגרשי חניה ומשתלבים ככוח פעיל בתחומי האוטומציה והרובוטיקה. אולם הערך הנוסף, לדברי ברנובסקיה, הוא תעודת החשמלאי המוסמך, שמעניקה להם את הסמכות לחתום על תוכניות חשמל. מגמות נוספות הן הנדסה אזרחית, הנדסת קירור ומיזוג אוויר, אדריכלות נוף ותקשורת חזותית.
ביקוש גובר ללימודים מצד נשים
גאוות היחידה של ברנובסקיה נשענת על ניסיונה ארוך השנים במכללה, מסטודנטית ועד מנהלת המכללה. "זו המכללה הוותיקה ביותר בארץ ומכאן קובעים את הסטנדרטים ומובילים את מפעל ההנדסאות בארץ". על חשיבותה של ההנדסאות היא מספרת דרך סיפורה של ניקי היילי, המתמודדת בפריימריז המפלגה הרפובליקנית בארצות הברית, שבעברה כיהנה כמושלת קרוליינה הדרומית. "עם כניסתה לתפקיד המושלת, המצב הכלכלי במדינה היה גרוע במיוחד. היא פנתה למספר תעשיות רכב מובילות באירופה, וביקשה שיפתחו את התעשיות גם אצלם. כולם סירבו וההסבר היה זהה, והוא שחסרה אצלם שכבת ההנדסאים שיקדמו ויובילו את התחום. רבים לגלגו ביכולתה לשנות את המצב, אך היא הוכיחה שהיא מסוגלת לסובב את גלגלי השיניים. היא הקימה מספר מכללות טכנולוגיות, וכשראשוני ההנדסאים יצאו מהן, היא חזרה בדרישתה אל אותם מפעלים. הפעם חלקם הגדול נענה לבקשתה, והקימו מפעלים עם פיתוחים וטכנולוגיות מתקדמות. היא הצליחה להבריא את המצב הכלכלי במדינה. הסיפור הזה מסביר בצורה הטובה ביותר שהנדסאים הם הכרחיים להצלחתו של המשק, גם בזירות ההייטק וגם בלואו–טק".
יותר מ-40% מכלל הסטודנטים במכללה הן נשים. לכך מתייחסת ברנובסקיה בנחרצות: "עייפנו מהסטיגמות המיושנות. המציאות מוכיחה שנשים משתלבות יותר ויותר בתחומי הטכנולוגיה, מגיעות לתפקידים ניהוליים בזכות יכולותיהן, ומצליחות להניע תהליכים בדרכים שלא חשבו עליהן קודם. הן משתלבות בכל המגמות, כולל במגמות אלקטרוניקה, חשמל ומכונות, שעד לפני כעשור נחשבו לתחומים גבריים בלבד. אני מציעה שסטודנטים לא יבואו כדי ללמוד אצלנו, אלא יבואו מתוך החלטה לדאוג לעצמם לעתיד טוב יותר בענף התוכן שמרתק אותם וההבנה שאנחנו הדרך להגיע ליעד הזה".
בשיתוף בית הספר הארצי להנדסאים בקריית הטכניון
