הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לאחרונה סקר מקיף העוסק בהיקף המשרות הפנויות במשק. מנתוני הסקר, שנערך בחודשים אוקטובר-דצמבר 2023, עולה כי במדינת ישראל קיימות כיום כ-100 אלף משרות לא מאוישות. ממפתחי תוכנה והנדסאים, דרך טבחים ופקידים ועד לרצפים וסתתים: המעסיקים בארץ לא מצליחים לאייש תפקידים רבים הנחוצים לפעילותם. מדובר בעדות נוספת לאחת התופעות המשפיעות ביותר על המשק הישראלי כיום: המחסור החמור בעובדים.
המחסור בעובדים עלה לכותרות סביב מגפת הקורונה, שהובילה לגל התפטרויות נרחב בכל ענפי המשק. בעקבות המגפה העולמית והפיצויים הנדיבים שחילקה המדינה, עובדים רבים החליטו לנטוש את מקומות העבודה שלהם והציבו דרישות חדשות בפני המעסיקים. בהלת הקורונה אמנם כבר מאחורינו, אבל המחסור בעובדים נותרו על כנו. הגורמים לתופעה הזאת הם לא רק שיקולי העובדים עצמם: בענפים רבים קיים מחסור חמור בעובדים מיומנים. זהו מצב כמעט פרדוקסלי: המחסור בעובדים מורגש היטב בשורה ארוכה של מקצועות בעלי שכר ממוצע גבוה במיוחד.
מאז שיא הקורונה חלה אמנם ירידה במספר המשרות הפנויות בחלק מענפי המשק, אך בענפים אחרים מעידים על החמרה קשה במצב. בענף הבנייה, למשל, מעסיקים מספרים על מחסור חריף בעובדים בכל המקצועות, מפועלי בניין ועד הנדסאי בנייה ואדריכלות. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למשל, מדווחים על 2,578 משרות של הנדסאים וטכנאים, ועוד 5,544 משרות פנויות של רצפים, סתתים, טייחים, מסגרים ועובדי שלד.
מלחמת חרבות ברזל רק החמירה את המשבר המתמשך הזה. מצד אחד, עובדים רבים נקראו לשירות מילואים ונגרעו ממצבת כוח האדם של מקומות העבודה. מעבר לכך, רבים מעריכים כי אחרי המלחמה יהיה צורך חריף בעובדים מיומנים רבים לצורך מאמצי השיקום של יישובי עוטף עזה וגבול לבנון. במילים אחרות, לא מעט מעסיקים מחפשים כבר עכשיו את העובדים שיסייעו לבנות מחדש את היישובים שנפגעו במתקפת הפתע על ישראל. גם התעשייה הביטחונית, שצפויה להתמודד עם עלייה בהיקף ההזמנות ממשרד הביטחון אחרי המלחמה, זקוקה לעובדים מיומנים נוספים.
המחסור בעובדים פוגע בענף הבנייה, בתעשייה - וגם במקצועות הטכנולוגיים של תעשיית ההייטק. עם 8,254 משרות פנויות של מהנדסים ו-5,017 משרות פנויות של מפתחי תוכנה, ברור למדי שהמשק הישראלי זקוק נואשות לאספקה של עובדים מוכשרים ומיומנים.
הפתרון: לימודי הנדסאים
גורמים שונים במשק העלו בשנים האחרונות מגוון רחב של פתרונות יצירתיים למחסור בעובדים. החל במיקור חוץ, דרך ייבוא עובדים מיומנים לישראל ממדינות אסיה ומזרח אירופה וכלה בהטמעת כלים מתקדמים של בינה מלאכותית. אלא שחלק מהפתרונות הללו לא ישימים וחלקם עדיין רחוקים מרחק שנים רבות ממימוש. המלחמה הנוכחית הוכיחה את הקושי שמייצרת התלות בעובדים הזרים, וגם פתרונות הבינה המלאכותית עדיין לא יכולים להחליף בהצלחה את רוב העובדים המיומנים. בעיני רבים, הפתרון למחסור החמור בעובדים מיומנים הוא הכשרה אקדמית ומקצועית של ישראלים לאותם מקצועות מבוקשים. כלומר, לא מיקור חוץ ולא בינה מלאכותית, אלא הכשרת עובדים כחול לבן.
כאן נכנסים לתמונה לימודי הנדסאים. מכללות שונות הפרוסות ברחבי הארץ מציעות מסלולי לימודי הנדסאים במגוון רחב של תחומים, בהם כמה מהמקצועות המבוקשים ביותר במשק: הנדסאי בניין, הנדסאי תוכנה וסייבר, הנדסאי אלקטרוניקה, הנדסאי תעשייה וניהול, הנדסאי חשמל ועוד תחומי לימוד רבים אחרים. מנעד תחומי הלימוד בעולם לימודי ההנדסאים הוא רחב במיוחד, וכולל הנדסאי פלסטיקה, מיזוג אוויר, מכונות, מדעי הסביבה ואפילו קולנוע וטלוויזיה.
בפועל, לימודי הנדסאים מהווים אלטרנטיבה ללימודי תואר אקדמי. לרוב, הלימודים נמשכים שנתיים או שלוש שנים ובסופן מוענקת לסטודנט תעודת הנדסאי המסמיכה אותו לעסוק במקצוע הנלמד. בהשוואה ללימודים אקדמיים, לימודי הנדסאי הם בעלי אוריינטציה מעשית המוכוונת לצורכי התעשייה. כלומר, מסלולי הלימוד נועדו להעניק לסטודנטים את כל הכישורים והידע המקצועי הרלוונטיים הדרושים לצורך השתלבות מוצלחת בתעשייה עצמה.
היתרון הבולט של לימודי ההנדסאים טמון בגישה המעשית והמקצועית שלהם. זהו מסלול לימודים מקיף אך קצר יחסית המאפשר להשתלב במגוון תפקידים מבוקשים בענפי המשק השונים. זאת בהשוואה ללימודים אקדמיים שבהם מושם דגש רב על היבטי המחקר השונים. בניגוד לעולם האקדמי, שנמצא בקשר מתמיד עם מוסדות מחקר מובילים, לימודי ההנדסאים נמצאים בקשר עם צורכי התעשייה המשתנים. לצד הלימודים העיוניים, רוב מסלולי לימודי ההנדסאים כוללים גם הכשרה מעשית במעבדות, בפרויקטים שונים ולעתים גם בשיתוף פעולה עם חברות מהתעשייה עצמה.
מסלול ייחודי לישראל
ההיסטוריה של לימודי ההנדסאים בישראל מתחילה עוד בשנות השישים של המאה הקודמת. גם אז חווה המשק מחסור קשה בעובדים מיומנים. מדינת ישראל הצעירה התמודדה עם גל עלייה עצום ממדינות אירופה וצפון אפריקה, שחייב אותה לבנות פתרונות דיור, תשתיות ומוסדות ציבור שיענו על צורכי העולים החדשים. במילים אחרות, ישראל היתה זקוקה לאדריכלים, מהנדסים ועובדי בניין שיבנו את המדינה, הלכה למעשה.
המחסור במהנדסים ובאדריכלים בשנות השישים נבע מהיעדר מסלולי לימוד מתאימים, אך גם מחוסר עניין שהביעו רוב הצעירים במקצועות אלו. באותן השנים רוב האדריכלים והמהנדסים בישראל השלימו את לימודיהם בטכניון שבחיפה, אך הטכניון לא הצליח לעמוד בדרישות המשק. כדי לפתור את הבעיה הזאת, המדינה יזמה הקמה של מסלולי לימוד מקוצרים להכשרת הנדסאי מכונות והנדסאי אדריכלות, שיענו על הצורך הבוער באנשי מקצוע מיומנים.
כתוצאה מכך, מעמדו של ההנדסאי בישראל הוא יוצא דופן. במדינות אחרות ניתן למצוא מסלולי הכשרה דומים כמו תואר עמית (Associate degree) או טכנאי הנדסה (Engineering technician), אך בישראל הנדסאים תופסים נתח משמעותי במיוחד מהפעילות המקצועית במשק, ובמיוחד בענפי התכנון והבנייה.
גם אחרי גלי העלייה הגדולים למדינת ישראל בשנות השישים, הנדסאים הוסיפו למלא תפקיד משמעותי בפעילות הכלכלית במשק. לאורך השנים הוקמו עשרות מכללות ובתי ספר העוסקים בהכשרת הנדסאים, כאשר גם מסלולי לימודי ההנדסאים התרחבו למקצועות חדשים רבים. בשנת 2024 לימודי הנדסאים לא מוגבלים רק לעולמות הבנייה וההנדסה, מסלולים רבים של לימודי הנדסאים מכשירים עובדים למקצועות הטכנולוגיים המורכבים והמאתגרים ביותר במשק.
כיום לימודי הנדסאים מתבצעים בשתי מסגרות שונות: בתי ספר מקצועיים שבהם התלמידים ממשיכים לשנתיים נוספות של לימודי תעודה (י"ג-י"ד) – ומכללות להכשרת הנדסאים המיועדות לבוגרים. על המכללות הטכנולוגיות מפקח גוף מטעם המדינה בשם המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט). מרכז המידע של הכנסת פרסם בשנת 2016 כי באותה השנה פעלו בישראל 73 מכללות טכנולוגיות – שבהן למדו כ-32 אלף סטודנטים. מנתוני מרכז המידע, 80% מהסטודנטים למדו במכללות להכשרת בוגרים ורק 20% למדו בבתי הספר המקצועיים.
השתלבות מהירה במשק
בחלק מענפי המשק, ובעיקר בענף הבנייה, בעל תעודת הנדסאי מחזיק בסמכויות שונות מאשר מקבילו בעל ההכשרה האקדמית. עם זאת, ברוב ענפי המשק אין הבדל ממשי במשימות שממלאים בוגרי לימודי הנדסאים ובוגרי לימודים אקדמיים. בתעשיית ההייטק, למשל, בוגרי לימודי הנדסאי תוכנה וסייבר לא נבדלים מבוגרי תארים במדעי המחשב. במקצועות שאינם כפופים לרגולציה ממשלתית, המבחן העיקרי למעמדו של העובד הוא כישוריו וסמכותו – כאשר לימודי הנדסאים מאפשרים לעובדים להשתלב במהירות בשוק העבודה עצמו.
אלטרנטיבה ללימודים אקדמיים
מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות בארצות הברית מראים כי פחות ופחות צעירים מביעים עניין בלימודי תואר אקדמי. חברת השירותים הפיננסיים ECMC Group, למשל, מצאה כי רק 51% מבני הנוער בגילאי 14-18 מעוניינים ללמוד לתואר אקדמי באורך מלא בהמשך חייהם. לפי המחקר, אותם בני נוער מאמינים כי המערכת האקדמית לא מציעה להם כישורים מעשיים הרלוונטיים לשוק העבודה המודרנית וכי משך הלימודים לתואר הוא ארוך מהנדרש.
התופעה הזאת מורגשת גם בישראל. במציאות של שינויים טכנולוגיים תכופים, רבים סבורים כי מסלולי הלימוד האקדמיים לא מספקים את הכישורים הנדרשים מהעובדים בתעשייה. מהבחינה הזאת, התכונות הייחודיות של לימודי ההנדסאים הופכות אותם לאלטרנטיבה פופולרית ללימודים אקדמיים. לימודי הנדסאים מציעים אלטרנטיבה קצרה יותר, מעשית יותר וטכנולוגית יותר, שעשויה להתאים כמו כפפה ליד להעדפותיהם של בני ובנות הדור הצעיר.
