40% מהסטודנטים ב־HIT מכון טכנולוגי חולון לומדים במקצועות ההנדסה השונים, אך פרופסור אדוארד יעקובוב, נשיא המכון, סבור שהמספר הזה חייב להכפיל את עצמו בשנים הקרובות, ולא רק במכון שבראשו הוא עומד אלא בכל הפקולטות להנדסה. להבנתו, נדרש שינוי דרמטי בהתייחסות למקצוע ההנדסה בישראל והסיבה לכך היא האתגרים המשמעותיים החדשים הניצבים בפני מדינת ישראל, אתגרים שיכולים להיפתר ביתר קלות אם מספר המהנדסים וההנדסאים בישראל יגדל בצורה משמעותית.
"המלחמה הציבה אתגרים חדשים חשובים מאוד וחיוניים לקיום המדינה", מסביר פרופ' יעקובוב, "והמשך קיומה כמעצמה טכנולוגית תלוי רבות בהכשרת מהנדסים ומדענים יישומיים".
עד כה הצליחה המדינה בהכשרת מהנדסים טובים לאורך השנים. מה צריך להשתנות להערכתך?
"נכון, יש לנו ניסיון מצוין בהכשרת מהנדסים - הבוגרים הראשונים של המכון שלנו הקימו את אלתא ואת המחלקה לאלקטרוניקה בתעשייה האווירית, אבל קורים עכשיו שני דברים במקביל: דור שלם של מהנדסים מיומנים עומד לצאת לפנסיה ולעזוב את מעגל העבודה, ובו זמנית עובר העולם שינויים דרמטיים הדורשים תגובות מהירות יותר של מהנדסים צעירים, שאמורים להתמודד עם אתגרי העתיד.
"למשל, המדינה מפעילה כיום מערכות חשובות אך יקרות מאוד לתפעול, כמו 'כיפת ברזל'. האתגר הוא לחשוב כיצד ניתן למצוא פתרונות מסוג זה שיהיו יעילים, מהירים, מדויקים וזולים הרבה יותר. ניתן למצוא פתרונות כאלה בטכנולוגיות כמו לייזרים או אנרגיה של מיקרו גלים – לדעת לכוון את כמות האנרגיה הנקייה ולהשתמש בה. כולם מדברים היום על התערבות של AI בחיי היומיום וזה כבר קורה, עם השפעה עצומה על עולמות ההוראה האקדמית וההנדסה. למעשה, הבינה המלאכותית היוצרת מעצבת מחדש את כלכלת הידע ואת המיומנויות שעל מוסדות ההשכלה הגבוהה להקנות לסטודנטים שלהם. היא משפיעה גם על התעשייה, אבל השימוש ב־AI צורך יותר ויותר אנרגיות. הדור החדש של המהנדסים נדרש להתמודד עם השאלה כיצד מספקים את האנרגיה הזו".
לחשוב על תחומים חדשים שבהם הדרישה גדלה
ההתייעלות האנרגטית, לפי פרופ' יעקובוב, היא מפתח חשוב בהצלחה העתידית של כל כלכלה: "המגמה העכשווית היא שיותר ויותר כלי רכב חשמליים נכנסים לשוק. הם צריכים לקבל אנרגיה ממקום מסוים ועלינו מוטל התפקיד לדאוג להתייעלות אנרגטית ולהכניס לשימוש נרחב אנרגיות ירוקות חדשניות; המדינה בונה מערכות של רכבות קלות וחשמליות, ומספר פסי הרכבת בארץ יגדל פי 4-3 בחמש השנים הקרובות. זה שינוי שמצריך מהנדסים מובילים. רכבת ישראל, חברת החשמל ונת"ע פנו אלינו בגלל חוסר במהנדסים, והעברנו קורס הכשרה לעובדים שלהם בחשמול רכבות, אבל צריך לחשוב מערכתית ובגדול. לפני המשבר שעלול להגיע בעקבות חוסר במהנדסים, יש להכפיל את מספרם ולכוון לא רק לתחומים הקיימים אלא גם לתחומים החדשים, שלא חשבנו עליהם קודם, ושהדרישה בהם גדלה. כל המהלכים הללו מצריכים התארגנות חדשה ומתן דגש על נושאים שמתפתחים ומשתנים".
האם הקשר עם התעשייה יכול לעזור?
"יש לנו קשר הדוק עם התעשייה ועם חברות ענק ואנחנו גם שותף אסטרטגי של חברת החשמל בניהול יעיל של מערכות אנרגטיות. לכן החלום שלי הוא יותר מאשר להדק את הקשר עם התעשייה, אלא ממש לפעול איתה יחד באותו קמפוס ולחלוק את אותן התשתיות. כך תיווצר סיטואציה של Win-Win – הסטודנטים שלנו יוכלו לראות בזמן אמת מה התעשייה עושה, באופן שיקרב אותם לחזית הטכנולוגית-מדעית, ויאפשר לנו לרענן מדי שנה תוכניות לימודים, לבטל נושאים רלוונטיים פחות ולהעניק לסטודנטים ידע עדכני וטכנולוגיות חדשניות. התעשייה תרוויח מכך שיש למכון 60 מרכזי מחקר ומעבדות מחקר להוראה, שהחברות יוכלו לנצל ולהיות מעורבות בהוראה ובהנחיית פרויקטים, והן יקבלו כוח אדם מוכשר ומיומן יותר. זוהי סינרגיה עצומה".
פרופ' יעקובוב סבור כי זה מהלך חיוני מכיוון שהוא גם רואה את קצב ההתחמשות של אויבי מדינת ישראל: "אנחנו חייבים לקדם מהר יותר את הפתרונות היעילים לתעשייה הביטחונית. אני רואה מה עושים השכנים והאויבים שלנו ועלינו להקדים אותם. בחלקם מדובר במדינות עולם שלישי, בלי אוכל כמעט, ללא תשתיות או חינוך. הם בפיגור מבחינות רבות אבל מבחינת ההתחמשות שלהם ויכולות הלוחמה שלהם - הם מתקדמים מאוד ומהווים איום ממשי. הם יודעים לתקוף. עלינו להקדים אותם וליצור פתרונות מדויקים יותר, מהירים יותר וזולים הרבה יותר. הדבר אפשרי אם נשלב ידיים ונפעל יחד. יש כאן מקום לחשוב על מוסד להשכלה גבוהה מסוג אחר, שפועל עם התעשייה, מוסד טכנולוגי-יישומי שיודע לחבר את כל הדיסציפלינות. הכשרת מהנדסים, אנשי טכנולוגיה ומדעים מדויקים דורשת שינוי, ואנו עובדים יחד עם התעשייה כדי להבין כיצד לחזק את הנושא. בעולם שמשתנה בקצב מואץ, יש צורך חיוני במספר מהנדסים כפול מהקיים כיום ולשם אנחנו שואפים".
אתם כבר פועלים בכיוון?
"בהחלט כן. הקמנו במכון את בית הספר ללימודים רב תחומיים, שמאפשר לסטודנטים מדיסציפלינות שונות להתחבר יחד, לפתח נושא ולהציע פתרון אפקטיבי ומעשי לבעיה אמתית. אנחנו מעודדים סטודנטים לצאת מהמכון עם פורטפוליו של שתי עבודות פרקטיות, שעונות לבעיה ספציפית בתעשייה. בוגרי ההנדסה שלנו מבינים פרקטיקה ואנחנו גאים בעובדה שבתוך חצי שנה מתום לימודיהם, 90% מהם כבר עובדים בחברות מובילות במגזר הציבורי והפרטי כמו רפאל, אלביט ותע"א. התרומה של הבוגרים מורגשת מאוד, רמתם גבוהה ביותר והם משתלבים בתפקידי מפתח בחברת החשמל ובחברות הייטק גדולות.
"אבל התגובה המהותית של הכפלת מספר המהנדסים צריכה להגיע מכל המערכת להשכלה גבוהה. נדרשות התארגנות והבנה כיצד ניתן לעשות זאת, ויש גם נקודת תורפה לעניין: כדי ללמוד הנדסה צעירים זקוקים ל־5-4 יחידות במתמטיקה ופיזיקה. בעוד שבמתמטיקה לא קיימת בעיה, הרי ש־5% בלבד מכלל הלומדים לבגרות מסיימים עם בגרות מורחבת בפיזיקה. השינוי צריך להתחיל אפוא בשלב מוקדם, עוד בקרב תלמידים בבתי הספר. יותר תלמידים צריכים לסיים את לימודיהם התיכוניים עם בגרות בפיזיקה, כדי שיוכלו להיות מהנדסים".
הגשמת חזון הציונות דרךהעשייה האקדמית
הדאגה של פרופ' יעקובוב לעתיד המדינה ולהובלתה הטכנולוגית, קשורה קשר הדוק לציונות ולאהבת הארץ שדבקו בו מילדות ולנסיבות עלייתו ארצה. הוא נולד באוזבקיסטן ועוד מילדות הצטיין במתמטיקה. לאחר שלמד לשלושה תארים אקדמיים במתמטיקה באוניברסיטת טשקנט, מונה כבר בגיל 30 לפרופסור במחלקה לאנליזה מתמטית באוניברסיטה. על אף ההצלחה העצומה, החלום הציוני לעלות ארצה לא עזב אותו, ובדצמבר 1990 עלה לישראל עם משפחתו והחל ללמוד עברית באולפן. הוא התקבל לעבודה כעמית מחקר בכיר בטכניון, אך עדיין שהרגיש שחסר לו דבר מה ביצירה ובעשייה הציונית. את החסר הזה הוא השלים כאשר הגיע ל־HIT בחולון, והחל בקריירה חדשה. את תנופת היצירה שלו הוא תרם לטובת הקמת מחלקה למתמטיקה תעשייתית במכון, הקים את הפקולטה למדעים ועמד בראשה, המשיך לתפקיד סגן נשיא למחקר וכיום הוא נשיא המכון וממשיך לקדם את כל פעילויותיו לטובת המדינה ועתידה.
מכון טכנולוגי חולון הוקם עוד ב־1969 כמוסד אוניברסיטאי להנדסה, חשמל ואלקטרוניקה, מכונות וציוד מוצר. "המטרה אז הייתה לשלב נוער עובד עם לימודים במוסד להשכלה גבוהה", מספר פרופ' יעקובוב. "עד אז לימודי הנדסה התקיימו אך ורק בטכניון ואנחנו המוסד האקדמי השני שהציע אותם. במשך שלושים שנה היינו תחת החסות האקדמית של אוניברסיטת תל-אביב, ובשנת 1999 קיבלנו עצמאות. HIT מכון טכנולוגי חולון הוכר כמוסד השכלה גבוהה בפני עצמו על ידי המועצה להשכלה גבוהה".
נכון להיום, לומדים במכון כ־6,000 סטודנטים מתוכם כ־40% בשתי הפקולטות להנדסה: חשמל ואלקטרוניקה עם כ־1,500 סטודנטים, והנדסת תעשייה וניהול עם כ־1,200 סטודנטים. כולם לומדים לתארים ראשון או שני, עם ובלי תזה. כל שאר הסטודנטים במכון לומדים בעוד 14 תוכניות לימוד לתארים ראשון ושני עם תזה - סה"כ 20 תוכניות לימוד לתארים ראשון ושני.
בפקולטה למדעים לומדים כ־2,000 סטודנטים בתוכניות למדעי המחשב ולמתמטיקה שימושית. במכון גם מחלקה לפיזיקה, שמעניקה תמיכה לפקולטות ההנדסיות בקורסי חובה ובחירה, כמו מיקרו וננו אלקטרוניקה, פוטוניקה וטכנולוגיות קוונטיות.
בנוסף לאלה, קיימת במכון אחת מהפקולטות לעיצוב מהגדולות והמוכרות בישראל, שבה לומדים כ־1,000 סטודנטים בשלוש מחלקות: עיצוב תעשייתי, עיצוב פנים, עיצוב תקשורת חזותית. הפקולטה לעיצוב נחשבת לאחת מהטובות בארץ, ופועלת בה גם תוכנית לתואר שני ללא תזה בעיצוב בסביבה טכנולוגית.
היהלומים של המכון
פרופ' יעקובוב גאה בכל פעילות המכון אך ישנן כמה תוכניות שהן ספינת הדגל מבחינתו, "היהלומים והפנינים של המכון", כהגדרתו. "אחת מהתוכניות הללו היא התוכנית לטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה, שנולדה במכון ביוזמתו של ד"ר רפאל ברכאן, סגן נשיא לחדשנות, יזמות ובינלאומיות והיא תוכנית ייחודית למכון שאין שנייה לה בארץ. בזכות התוכנית הזו, אנו מטפחים דור חדש שיודע לשלב שני עולמות שונים: רפואה וטכנולוגיה. אנחנו מקיימים מגוון רחב של שיתופי פעולה כמעט עם כל בתי החולים בארץ, כולל שיבא, איכילוב ובילינסון, ושלוש קופות החולים הגדולות. בימים אלה אנחנו בונים בניין לפקולטה חדשה לטכנולוגיות ברפואה, שתהיה פקולטה נפרדת עם תוכניות נוספות.
"תוכנית אחרת שנולדה כאן במכון היא תוכנית בטכנולוגיות למידה, שמחברת שלושה עולמות תוכן: עיצוב, פיתוח, הדרכה/למידה, ויש בה תוכניות לתארים ראשון ושני", הוא מספר, "ותוכנית שלישית היא מולטי דיסציפלינרית בתואר שני ללא תזה, בתחום החיוני והמבוקש של מדעי הנתונים Data Science".
פרופ' יעקובוב מייחס חשיבות גם ליופי ולטיפוח של הקמפוס עצמו, שבו גם מעונות לכ־500 סטודנטים המגיעים מ־384 יישובים ברחבי הארץ. "חשוב לנו לשרת את החברה הישראלית, ויש לנו אוכלוסיות ממגזרים שונים מהצפון ועד הדרום. מוביליות חברתית היא אחד הערכים שאנו מייחסים לו חשיבות רבה, ובהקשר זה ראוי לציין, בין היתר, הישג ייחודי של המכון שבין כתליו לומדים סטודנטים יוצאי אתיופיה שהם 2.5% מכלל תלמידי המכון, בשעה שבאקדמיה הכללית מגיע שיעורם ל־1.3% בלבד, ומשקלה של עדה יקרה זו באוכלוסייה הכללית מגיע ל־1.8%".
ומה לגבי שילוב יותר נשים במקצועות ההנדסה? עד כמה אתם פעילים כאן?
"בפקולטות להנדסה אנחנו רואים שינוי דרמטי בחמש השנים האחרונות, שבא לידי ביטוי בגידול מספרי ובאיכות. כיום, בתואר ראשון בפקולטות אלו יש כ־38.2% נשים מכלל הסטודנטים, ולתואר שני 24%, ואנחנו משוכנעים שיש למשוך יותר סטודנטיות למקצועות כמו הנדסת חשמל ובכלל למקצועות ה־STEM ופועלים לשם כך: הקמנו כאן תוכנית ייעודית, שנקראת 'המובילות', שאליה נבחרות כמאה סטודנטיות בעלות ממוצע הציונים הגבוה ביותר. אנחנו מטפחים אותן במפגשי השראה ותוכניות ייעודיות, שיעזרו להן להשתלב בעתיד בתפקידי מפתח בתעשייה ובכלל בהייטק. שילוב של יותר נשים במקצועות ההנדסה יסייע להגדיל את מספר המהנדסים שלהם המשק נדרש לקראת האתגרים הבאים. מלבד הנדסה, יש לנו תוכנית לנשים חרדיות הלומדות לתואר ראשון בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה, בשיתוף עם מכללת 'מבחר' בקמפוס בבני ברק. התקבלו לשם השנה 18 סטודנטיות חרדיות שמצליחות מאוד בלימודיהן".
ליצירת קשר: hit.ac.il
בשיתוף HIT מכון טכנולוגי חולון
