הסטודנטים להנדסה והנדסאות כיום כבר כמעט שלא לומדים בכיתות גדולות מול מרצה שמדבר. מרבית הלמידה מתרחשת בקבוצות קטנות בתוך מעבדות טכנולוגיות משוכללות, חדשניות ומתקדמות המנסות לדמות עד כמה שיותר את התנאים הטכנולוגיים בתעשייה בשטח. לגופים האקדמיים ולמכללות חשוב מאוד להביא את חזית הטכנולוגיה העולמית אל תוך המעבדות הללו, כדי שהסטודנטים ייצאו עם ידע מעשי המותאם לעולם של היום ויוכלו להשתלב במהירות בארגונים הגדולים והמתקדמים במשק.
יצאנו לשוחח עם האדריכל עופר ארוסי, שותף במשרד "עדה כרמי מלמד אדריכלים" כדי להבין כיצד מעצבים ומתכננים כיום את המעבדות הטכנולוגיות המיועדות להכשיר את דור העתיד של המהנדסים.
"כל מעבדה היא פרויקט בפני עצמו", מסביר האדריכל ארוסי, "תחילת התהליך הוא בקבלת פרוגרמה שמשקף אוסף של נתונים של המזמין. בדרך כלל אלו נתונים טכניים שיש להחיות אותם ולהבין אותם לעומק. תפקיד האדריכל להגיע לשטח וללמוד את סביבת הלמידה של המחקר. המכנה המשותף של כל מעבדה או חלל למידה זה המשתמשים, ובכל מעבדה קיים הבדל בין הצרכים של המשתמשים".
לדבריו, "השוני בין מעבדה למעבדה תמיד קיים ומורכב ממגוון רב של פרטים ודקויות שיש לתת עליהם את הדעת. לדוגמא שולחנות עבודה עם מכשירים שמצריכים סביבת בטיחות מסוימת, סביבות עבודה שיש לקחת בחשבון את הגעת המערכת לשולחן הלמידה, אזורי עבודה אינטימיים של קבוצות קטנות שבהם חשוב שתהיה גישה אישית למנחה והדוגמאות עוד רבות".
חדר הלימודים הוא סוג של אולפן
ארוסי מסביר כי "כיום חדר הלימודים הופך להיות סוג של אולפן, מקליטים את השיעור וגם מצלמים, ולכן יש אובייקט נוסף שנכנס לתמונה והוא המצלמה. זהו אובייקט שנכנס לפני כ-5 שנים והוא חשוב ומהותי בתכנון המעבדה. כך גם ה-AI שאין לדעת עד כמה הוא ישפיע על סביבת הלימודים. לכן חייבות להיות גמישות ודינמיקה, המשפיעות החלל והמבנה".
כיצד יוצרים את הגמישות הזו?
"הגמישות במעבדות נוצרת על ידי תכנון חללים גדולים ומקבילים בין האזור שבו מתבצעת העבודה ובין החללים שבהם ממוקמות המערכות. אלו יכולים להיות מסדרונות טכניים נגישים לאנשי התחזוקה, מקבילים למעבדות ונגישים".
האם מעבדות טכנולוגיות ללימוד סטודנטים להנדסה למשל, זהות לאלו שבתעשייה?
"במעבדות טכנולוגיות נושא המחקר חשוב ודומיננטי. תפקידו של החוקר הוא להתנסות ולדמות את המצב כפי שהוא במציאות, כשהכל בד"כ בקנה מידה שונה. המעבדות במוסדות הלימוד אינן גדולות כמו בענף התעשייה. הפרופורציה שונה, אך הצרכים הם אותם צרכים. מעבדה היא בעיקר תנועה של אנשים, לצד מכשירים קטנים. גם בתעשייה וגם במוסדות לימוד קיימות במעבדות מערכות תומכות, חומרי גלם וחשמל, שהדרישה לגמישות קיימת בשני סוגי החללים".
בהתייחסו באופן כללי לתכנון מעבדות מסביר ארוסי: "מעבדות מתמחות בתחומים שונים כמו רפואה, חשמל, אלקטרוניקה, מחשבים, מעבדות אינטגרציה, מעבדות לימוד או מעבדות מפעל. ההתמחות לאורך זמן אינה רלוונטית, כי בסוף הטכנולוגיות משתנות ונדרשת התאמה. ומה שחשוב זה להבין את הבסיס ולחקור וללמוד את הדברים בשטח, להעלות שאלות כמו: מה החלק של האקדמיה, איך הסטודנטים ירגישו, איך לייצר חללי אינטראקציה בזמן שבין לבין? בדרך כלל לוחות הזמנים מאוד קשוחים ופעמים רבות הלמידה נעשית תוך כדי תנועה. בזמן התכנון חשוב לגשת ולעשות סיורים בשטח לאורך מספר ימים, אי אפשר להסתפק בסיור בודד, או להתמקד בנתונים. חובה להגיע לשטח. ליצור ולתכנן חללים עם מחשבה דינמית של השתנות ואיך החלל הזה יכול לקבל את ההשתנות כשאנו גם לא יודעים איך היא תהיה ומה יקרה. הרבה פעמים זה לקפוץ לבריכה ולהתחיל לשחות. תכנון מעבדה דורש המון מחשבה והקשבה, וכמובן חשוב לתת בכל פרויקט אינטרפרטציה של האדריכל וערך מוסף לחלל על מנת ליצור את האקסטרה".
תוכל לתת דוגמא למעבדה כזו שהוקמה בפועל?
"הייתי אמון על תכנון פרויקט של בניין סימולציה באוניברסיטת בן גוריון. מדובר בפרויקט עצום. גודל בניין הסימולציה הוא כ-5,000 מ"ר הפרוסים על פני ארבעה מפלסים, מתוכם כ-2,500 מ"ר מעבדות. קומת המרתף למשל, מדמה פיגועים המוניים, קומה נוספת מדמה אגף טיפולים בבית חולים, קומה אחרת מדמה חדרי רופאים לטובת מפגשים אישיים וכך הלאה. יש שם, למשל, שם חללי לימוד קטנים שמתמקדים ברפואת עזרה ראשונה. עבורם המכשירים הם בעצם בובות שמדמות מצבים שונים. ההתייחסות לבובות מבחינתי הן כמכשיר טכנולוגי לכל דבר, כשהלימוד במקרה הזה הוא הדמיה של סיטואציה רפואית אמיתית. בסימולציה תכננו חלל שמדמה מיטה עם סביבה המדמה בית חולים עם כל המכשור הדרוש. התקנו גם וילון הסתרה, ממש כמו בבית חולים, אך בעצם תפקידו במעבדה הוא לא להסתיר מאחר שיש צורך שהמצלמה תצלם את החללים האלו. לכן תפקיד האדריכל הוא להבין שהווילון חייב להיות נוכח על מנת לדמות את הסיטואציה במציאות ובמקרה כזה הווילון בפועל הוא שקוף והחלק האטום נמצא במקום נמוך יותר כדי לא להפריע למצלמות, כך נדרשת אדפטציה למכשירים נוספים. זו הדרך בה אנו מדמים את המצב האמיתי כדי לתת לסטודנטים את התחושה האמיתית והפיזית, כמו למשל התקנת כיור לשטיפת ידיים כשבפועל לא באמת צריכים לשטוף ידיים. בסימולציה אותו חלל משמש גם חדר מבחנים. כדי שהחדר יעבוד יצרנו חלון המאפשר לבוחנים או לתלמידים האחרים לראות דרכו ולענות על תשובות בו זמנית כשרואים מה קורה בחדר, אך מבפנים לא ניתן לראות את הצופים מבחוץ. מצד אחד אנחנו מדמים את המציאות ומצד שני נמצאים כל הזמן בחשיבה על המנחים והסטודנטים ועל התאמת נוחות השימוש עבורם. באותה קומה, החדרים ממוקמים בהיקף, המסדרון במרכז והוא לא כמו מסדרונות בבניין משרדים, אלא הורחב לחלל מעבר עם מקומות ישיבה שבו אפשר להתחבר עם מחשבים. כך המסדרון נראה כמו חלל משותף גדול".
"במקרה הזה הצטוותנו לצוות של בית חולים שיבא שמתמחה בנושא לימוד וסימולציות ובעצם ראינו וחווינו את אזורי הלמידה, את הבובות, הם סיפרו לנו מה עובד טוב ומה כדאי שייראה אחרת, הדגימו לנו כל דבר ודבר וכך יכולנו להפנים את הידע הנדרש", מסביר ארוסי.
מעבדה היא לא משרד או בית
ב"עדה כרמי מלמד אדריכלים" תכננו עד כה מעבדות למידה בבית ברל ובימים אלה מתכננים מעבדות טכנולוגיות בבית ספר שייח ג'ראח בירושלים, כשלכל פרויקט נדרשת למידה מעמיקה להבנת הצרכים הספציפיים.
"מעבדה היא לא תכנון משרד או בית", מסכם ארוסי, "בתכנון מעבדות נדרשים דברים ייחודיים ספציפיים שאנו לא פוגשים אותם בחיי היום יום. כדי לשאוף להגיע ליצירת פרויקט מותאם למשתמש, חשוב גם לתת להם משהו שאולי המשתמש עצמו לא חשב עליו, משהו שמוסיף לחוייה. לדוגמא במעבדה הרפואית שתכננו יצרנו אזור למידה למנוחה. הכנסנו לחלל הפנימי אור טבעי על מנת שזה לא ירגיש מסדרון טיפוסי, אלא חדר שנעים לשהות בו".
