חברת נגה - ניהול מערכת החשמל הוקמה במסגרת הרפורמה בשוק החשמל, שיצאה לדרך לפני מספר שנים. המטרה הייתה ליצור גוף עצמאי אובייקטיבי ומקצועי בתחומי פיתוח, תפעול והסחר של משק החשמל, כדי לפתוח את שוק החשמל לתחרות.
עם הקמתה, הוטלה נגה אל תוך "המים העמוקים" של שוק החשמל בישראל, לקראת האתגרים העומדים בפניו. אחד האתגרים המרכזיים כבר נמצא בטיפול, כאשר רק לאחרונה הגישה נגה את תוכנית הפיתוח האינטגרטיבית 2030 שהוכנה, לראשונה בישראל, על-ידי החברה והוצגה לציבור ולרגולטור לפני מספר חודשים.
"מטרת התוכנית היא להכין את שוק החשמל, אמצעי הייצור והאגירה, ההולכה והניטור על מנת שיעמדו הן ביעדי הצריכה הצפויים והן ביעדי הממשלה שנקבעו לה. היעד המאתגר מביניהם הינו תוכנית פיתוח המאפשרת למשק לצמוח ל-30% אנרגיות מתחדשות עד סוף העשור", אומר ד"ר עוזי זרחיה, סמנכ"ל תיכנון ופיתוח בנגה, ובעצם האדם שחתום על תוכנית הפיתוח.
המתח הזה, אם נשתמש במונח מעולמות החשמל, בין יעדי הצריכה ויעדי הממשלה, הוא אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני מהנדסי החברה. "המטרה המרכזית שלנו, למעשה הראשית, היא לתכנן מראש משק חשמל שיאפשר אספקת חשמל זמין, אמין ואיכותי לכלל הצרכנים בישראל", מציין ד"ר זרחיה ומוסיף: "אנו מתכננים משק חשמל שיאזן בין שלשה אלמנטים מרכזיים: הצורך בחשמל איכותי, במחיר סביר ללקוח ומשתלב בסביבה. קיים קושי רב לאזן בין הגורמים השונים ולעיתים אלמנט אחד בא על חשבון השני".
במגמות מתכוון ד"ר זרחיה לניתוח השוק שנעשה על-ידי כלכלני החברה והמהנדסים. במסגרת התוכנית נבחנו המגמות העתידיות בעולם ובכלל זה כניסת המכוניות החשמליות לשוק, עלייה בצריכה במגזר הפרטי, אמצעי ייצור ואגירה חדשים ועוד. את כל זה היו צריכים אנשי החברה להמיר למערכת החשמל בישראל ולהתאים ליעדי הממשלה. יעד מרכזי שכזה הוא המעבר לחשמל ירוק, תוך העלאת אחוז החשמל המופק בצורה נקייה לכ-30% מכלל החשמל המופק בישראל עד 2030.
"מדובר ביעד שאפתני, אך בהחלט אפשרי, עובדה שתוכנית הפיתוח שלנו מוכיחה זאת", מציין ד"ר זרחיה.
כיצד מתכננים תוכנית שכזאת?
"ראשית, אנחנו מחוייבים ליעדים הנקבעים לנו על-ידי משרד האנרגיה, רשות החשמל והרגולטורים האחרים".
למה הכוונה?
"חלק מרכזי מתוכנית הפיתוח האינטגרטיבית הוא שילוב האגירה במערכת בהיקפים גדולים. מדובר באחד התחומים המתפתחים שמהווה תנאי הכרחי לקידום האנרגיות המתחדשות, והוא גם נכנס לארץ לאחרונה. יש מספר פרוייקטים וצריך לראות כיצד הם יתקדמו. אנחנו גם מעריכים עד כמה הטכנולוגיה תתפתח עד אז. כמו שהערכנו את נושא ההפקה מחשמל סולארי, כשהתחום נכנס לארץ".
אחת התוכניות הגדולות והמקיפות שנעשו בישראל
התוכנית היא תוכנית אינטגרטיבית מקיפה וכל מרכיב בה מהווה אתגר בפני עצמו, לא כל שכן השילוב והסנכרון בין כל מרכיביה. מדובר על תוספת ייצור פוסילי משמעותית, בשילוב עם תוספת אגירה, בכמויות שלא נעשו אי פעם, וכן בנייה של מערכת הולכה והשנאה בהיקפים גדולים, שיאפשרו העברת האנרגיה ממקורות הייצור לצרכנים. האתגר של נגה לא מסתיים בהצגת התוכנית השאפתנית אלא רק מתחיל בה. האתגר האמיתי הוא מימוש התוכנית והתגברות על החסמים.
"מדובר באחת התוכניות הגדולות והמקיפות שהיו בשנים האחרונות במדינת ישראל בהיבטי התיכנון", מדגיש ד"ר זרחיה.
אתגר נוסף הוא העובדה שהתוכנית דרשה ידע ייחודי ומיומנויות ברמות גבוהות מאד, כולל גם כאלו שלא היו נדרשות בעבר. תפקידים חדשים נפתחו בעקבות כך, כמו מתכנני תת-קרקע, אדריכלי נוף ועוד. "צריך להבין שלתוכנית פיתוח בהיקף כזה, יש השלכות הרבה יותר רחבות מאשר הקמת מתקני ייצור. אנו צריכים לוודא שכל החשמל שמיוצר גם יגיע לצרכנים וכאן נכנסים לתמונה קווי ההולכה הפרוסים ברחבי הארץ".
"מערכת ההולכה במתח העליון מתוכננת על-ידינו. בתור מי שמנהלים את מערכת החשמל בישראל, האחריות שלנו היא לוודא שיש מספיק קווי חשמל לכל צרכן וצרכן, ובמקביל גם לכל יצרן ויצרן", אומר שאול גולדשטיין, מנכ"ל נגה - ניהול מערכת החשמל. גולדשטיין, שנכנס לאחרונה לתפקידו, כיהן כמנכ"ל רשות הטבע והגנים במשך כעשור וכעת עומד בראש החברה. "האתגרים כאן הם רחבים. צריך להבין שלמעשים שלנו כאן, תהיה משמעות והשלכה על כל אחד מהצרכנים בעשור הקרוב". והצרכנים, לדברי מהנדסי נגה, רק מתרבים.
"אנחנו רואים עלייה בביקוש לחשמל גם בקרב המגזר הפרטי. המכוניות החשמליות ואמצעי הצריכה רק דורשים עוד חשמל. דבר שישליך גם על הליכי התכנון והבנייה בישראל", מוסיף גולדשטיין. "בכדי לאפשר טעינת רכבים חשמליים בבנייני מגורים, יש להזדרז ולתקן מספר רגולציות נדרשות - הן עבור שעות הטעינה (רק בשעות השפל) והן לחייב את המתכננים להכין תשתית מתאימה המחברת בין כל דירה ודירה לחניון הרכבים. המראות של כבלים מאריכים משתלשלים מחלונות בדרך לרחוב הינם מכוערים ומסוכנים!".
מיומנויות ייחודיות
תפקידים נוספים אשר נפתחו לאחרונה בנגה הם של כלכלנים. התפקידים נדרשים לקראת אבן הדרך העתידית במסגרת הרפורמה בשוק החשמל - פתיחת השוק לתחרות ותחילת שלב הסחר בחשמל.
לדברי ראשי נגה, מדובר במהפכה שתשפיע על צריכת החשמל בישראל: "המשמעות היא שכל אדם יוכל לבחור את ספק החשמל שלו. כמעט כמו בסלולר. העלאת התחרות תשפיע על עלות החשמל, אבל גם תיצור אתגרים חדשים. אחד האתגרים הוא ניהול יצרני חשמל רבים ותיאום הייצור והפעילות של כולם, לאור הצורך".
"מדובר בשינוי מהותי. מעבר לעובדה שעד עכשיו לא היה ריבוי כזה של יצרנים. האתגר הוא לתאם לא רק בין אמצעי הייצור והיכולות שלהם לבין ההנחיות הרגולטוריות, צריך יהיה לתאם גם את הצריכה הספציפית מהציבור, והתעריף". לשם כך הוחל בחברה גיוס שנמצא בעיצומו בימים אלה.
"המיומנויות שאנחנו דורשים הן ייחודיות", מציין ד"ר זרחיה. "לא רק מהנדסי חשמל, אלא גם כלכלנים ברמה הגבוהה ביותר. מאחר ואנו אחראים על משק בהיקף של כ-20 מיליארד שקלים, אנחנו צריכים גם כלכלנים מצטיינים. כדי ליצור את הסחר בחשמל בישראל ועל מנת לוודא את התכנון הטוב ביותר שיש, אם בכלל, במשק הישראלי נדרשים כלכלנים ברמה הגבוהה ביותר. מדובר בדרישה ייחודית ולכן אנחנו גם מכשירים את האנשים שלנו".
מה כוללת ההכשרה?
"תלוי בתפקיד. אצלנו בתכנון, כל העובדים הינם אקדמאים, מהנדסים ורובם בעלי תארים מתקדמים, כי העבודה דורשת ידע רב והתמחות. להכשיר סטודנט מצטיין שמגיע אלינו, או מהנדס צעיר, שאלה קהלי היעד שלנו - לוקח בערך שנתיים-שלוש, עד שהוא מתמקצע. מערכות בהיקף שלנו לא תמצא במקום אחר. העובדים אצלנו הינם ברמה הגבוהה ביותר במשק כי כל טעות שלנו תעלה במאות מיליונים ואפילו במיליארדים למשק החשמל", מסכם ד"ר זרחיה והוא כנראה צודק. מתוקף תפקידה, אחראית נגה על כלל מערכת החשמל.
נחזור רגע להנחיות הרגולטוריות המוטלות על נגה. מה הן כוללות?
"ההנחיות הן די רחבות, אבל במקרה שלנו, הן בעיקר בתחום של איכות הסביבה", מבהיר גולדשטיין ומציין בכך את אחד האתגרים העומדים בפני החברה. ייצור חשמל כרוך בזיהום אוויר, לרוב. ישנם מסננים ומערכות שונות המסייעות להפחית את הזיהום, אך הוא עדיין קיים.
"המעבר לגז אכן הוריד את זיהום האוויר, אך עדיין ישנם מצבים בהם אנחנו עושים שימוש בפחם, הנחשב למזהם גדול יותר", אומר שמעון (שיקי) פישר, סמנכ"ל התפעול של נגה. במסגרת תפקידו, מווסת פישר, יחד עם אנשי צוותו, בין כלל אמצעי הייצור, הצרכנים וההולכה, כאשר למשוואה נכנסה גם ההנחיה להעלאת אחוז החשמל הירוק מכלל הייצור בישראל.
פישר חוזר על דבריו של זרחיה, ביחס לתפקיד החברה: "המטרה הראשונה שלנו היא לספק חשמל לכלל אזרחי ישראל. בכך אנחנו נמדדים ואנחנו נחשבים למובילים בכך. רשת החשמל בישראל היא מהיציבות שיש. זה לא דבר של מה בכך, גם אם רוב הציבור רואה זאת כדבר מובן מאליו. עם זאת, קיים צורך לווסת בין היצרנים השונים והרגולציה. ישנם מקרים בהם אנחנו נאלצים להפעיל יחידות שנחשבות למזהמות יותר. הדבר נעשה בתיאום אל מול כלל הגורמים, וגם זה רק כמוצא אחרון, על מנת לשמור על היתירות של המערכת".
"יתירות המערכת" היא "השוליים" שמותירים מהנדסי החברה על מנת לוודא עמידה בביקוש גם במקרה של עלייה פתאומית בצריכה. ועלייה פתאומית בצריכה היא דבר שהופך לשכיח יותר ויותר. "ישנם שיאי צריכה בחורף ובקיץ, כך היה תמיד. אבל מחלקת המחקר שלנו הראתה שהשיאים האלה רק הופכים לשכיחים יותר. יתרה מכך, לא רק שיש יותר שיאי צריכה, הם גם הופכים לגבוהים יותר בכל שנה", מציין פישר.
ניהול ביקושים
מחלקת המחקר שציין פישר היא תפ"ט - תיכנון ופיתוח טכנולוגיה. אגף שעבר אף הוא מחברת החשמל ונמצא כיום תחת נגה. גוף נוסף שעבר לנגה, עם הקמתה, היה היחידה לסטטיסטיקה וחקר שווקים. בעצם מדובר בגוף שהיה אחראי על בחינת השווקים החדשים, הצרכים והדרישות.
המעבר של יחידת ניהול המערכת ושאר המחלקות, והפיכתן לחברת נגה, הייתה הכרחית לרפורמה במשק החשמל. לדברי הרגולטור, יש להוציא את הגוף המתכלל את הביקושים לחברה נפרדת, על מנת ליצור שוויון בין כלל היצרנים השונים.
בנגה ישנה מערכת השלת עומסים המבטיחה את שרידות המערכת. מדובר במערכת אוטומטית שמפסיקה צרכנים ברגע שיש חוסר איזון בין ייצור וצריכה המלווה בירידת תדר. המערכת פועלת עשרות פעמים במהלך השנה. מערכת ניהול ביקוש, לעומתה, מופעלת באופן יזום כאשר יש צפי לרזרבה נמוכה. מופעלת היא בדרך כלל עם צרכנים בהסכם וגם אז רק מספר פעמים בודדות בשנה.
ניהול ביקוש של צרכנים כתוצאה מחוסר יכולת לעמוד בביקושים, או עקב חריגות בפרמטרים התפעוליים, או ביכולת הציוד במערכת החשמל (מערכת המסירה), הוא דבר נדיר במיוחד. מדובר בנוהל שמתורגל בכל היערכויות החירום של החברה, אך בפועל לא היה בו שימוש בשנים האחרונות.
"צריך לזכור שיכול להיות גם מצב של מעין ייצור יתר. אם יש יצרני אנרגיה סולארית, שפועלים רק בשעות מסויימות של היום, זה מציב אתגר נוסף. הרי הן ממילא פועלים, גם אם אין דרישה, או דרישה נמוכה יחסית, וצריך לראות מה עושים עם כל האנרגיה הזאת", מבהיר פישר.
לראות קדימה את היקפי הביקוש ולסנכרן בין כלל היצרנים
כאן נכנס לתמונה נושא האגירה.
"המעבר לאנרגיה ירוקה דורש גם יותר אמצעי אגירה, ובעיקר - חיבור שלהם לרשת הארצית. כך גם עם יצרני החשמל הפרטיים. אלה שמתקינים פאנלים על גגות ומבנים. אנחנו מעריכים שבשנים הקרובות נראה יותר ויותר יצרנים כאלה, דבר הדורש התייחסות נוספת", מדגיש גולדשטיין.
בפועל, מדובר בתנועה "דו-כיוונית" של חשמל. מהיצרן הפרטי, אל רשת החשמל הארצית ומשם אל שאר הצרכנים. "השינויים בטכנולוגיה והורדת עלויות הייצור, רק יגבירו את המגמה הזאת", מעריכים בנגה.
לדברי גולדשטיין, תוכנית הפיתוח תיתן מענה לכלל הצרכים. "בסוף זאת האחריות שלנו. לספק חשמל אמין זמין ואיכותי לכל צרכן, תוך שמירה על מחיר מינימלי, ובכל זמן. לראות קדימה את היקפי הביקוש ולסנכרן בין כלל היצרנים. וכל זה תוך עמידה ביעדים שלנו".
בשיתוף נגה - ניהול מערכת החשמל
