אגירת אנרגיה - הזווית המשפטית

לאור מספרם הרב של הקיבוצים והמושבים העסוקים בהתקשרויות בתחום האגירה, הנה מספר היבטים שכדאי שתשימו אליהם לב

עו"ד איילת רייך-מיכאלי, בשיתוף איילת רייך משרד עו"ד נוטריון וגישור
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עו"ד איילת רייך-מיכאלי, בשיתוף איילת רייך משרד עו"ד נוטריון וגישור
תוכן שיווקי

פתרון אגירה לאנרגיה הוא "הדבר הבא" נוכח מגבלות רשת ההולכה ורשת החלוקה של חברת החשמל, קל וחומר עבור קיבוצים ומושבים. מטבע הדברים, הקיבוצים מתמודדים ועוד יתמודדו עם רצון החברים למתקנים סולאריים על גגות ביתם ולא רק על גגות המבנים החקלאיים ו/או התעשייתיים. הצורך באגירת אנרגיה שמיוצרת על-ידי מערכות PV יתחזק נוכח החדירה הצפויה של רכבים מונעים בחשמל. ובכלל, זהו מקור רווח עתידי לנותן שירותים לרשת החלוקה ומכירת חשמל לצדדים שלישיים, הכל תוך הפחתת עלות החשמל.

עו"ד איילת רייך-מיכאלי | צילום: ניקי וסטפהל

קיבוצים, מושבים ומפעלים רבים בוחנים בעת האחרונה את האפשרויות העומדות לרשותם בעת ההתקשרות עם חברות יזמיות בתחום האנרגיה. בדרך כלל, בתחילת המו"מ נבחנים הצדדים המסחריים של העסקה: דמי אופציה, דמי שימוש, מענקים שונים. אולם, ברור שאין בכך די.

הסתכלות רחבה על ניהול האנרגיה
כבעלי תפקידים בקיבוץ או במושב, אתם מבקשים למצות את פוטנציאל שטחי התעסוקה, המוגבלים ממילא, ביישוב החקלאי. עליכם לשקול האם ברצונכם להעמיד את הקרקע בלבד, או להיות שותפים בפרויקט? מה העיתוי הכי נכון לכניסה לשותפות ומהם התנאים לכך? בנוסף, מתי יותקו המתקנים והאם הם יאפשרו, דה-פקטו, חיבור של מערכות סולאריות נוספות, רווחיות על הגגות? האם יהיה רווח נוסף על מכירת חשמל במקרה של מחלקי חשמל בטווח הקצר ומכירת חשמל ושירותי רשת לרשת החשמל בטווח הארוך?

דגשים בסגירת עסקאות אגירה
לאור מספרם הרב של הקיבוצים והמושבים העסוקים בהתקשרויות בתחום האגירה בחרתי להביא בפניכם, בתמצית, מספר היבטים שכדאי שתשימו אליהם לב.
* משאב הקרקע
בראש ובראשונה, הקרקע היא זו שהופכת אתכם אטרקטיביים בעולם האגירה. דעו, כבר אין סימן שאלה ביחס למספר שטחי התעסוקה שיגרעו מהיישוב החקלאי. הנושא הוסדר במסגרת תיקון בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, שנכנס לתוקף ממש לאחרונה. אם עד היום מה שהכרתם הינה גריעה של 1:10 במתקנים סולאריים קרקעיים, דעו כי פרויקט אגירה יגרע שטחי תעסוקה ביחס של 1:1 (החריג-מתקני אגירה שימוקמו בקרקע בשטח עד 200 מ"ר שהינם נלווים למתקנים פוטו-וולטאים על גגות). לדבר משמעות רבה ולכן מוצע לבחון לאן פניו של היישוב החקלאי מבחינת התפתחות עתידית והאם יש חלופות טובות יותר למשאב הקרקעי הנ"ל.

משאב הקרקע מגלם בחובו נעלם נוסף עליו יש לתת את הדעת מבעוד מועד - באיזה אופן לערוך את העסקה מול רשות מקרקעי ישראל? להבדיל מהקצאת קרקע בתחום הסולארי, באגירה לא נקבעה בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל המגבלה של השכרת משנה של מקרקעי המיזם. כמו כן, קיים הבדל מהותי באופן הסדרת יחסי הצדדים ככל והיישוב החקלאי אינו מעוניין להיות שותף בפרויקט ומבקש להעמיד את הקרקע ולקבל תמורה לכך, לעומת מצב בו היישוב החקלאי מבקש להיות שותף בפרויקט. יש ליתן לכך התייחסות במסגרת ההתקשרות החוזית תוך מתן דגש להיבטי המס.

* הקמת פרויקטים
בהתייחס לנעלמים הרבים יש לבחון את מספר שנות האופציה במהלכן לא תוכלו להתקשר עם חברות אחרות ביחס לפרויקט. אינטרס משותף יהיה לקבוע כי מטרת ההתקשרות אינה רק קבלת "דמי אופציה", כי אם הקמת הפרויקט. בהתאם, נכון יהיה לקבוע לוחות זמנים לפעולות אופרטיביות בתקופת האופציה וכן לחלק את תקופות האופציה באופן שאם מתקיימים תנאים היא תמשיך לתקופות נוספות. כמו כן, כדאי יהיה לקבוע כבר היום מה יהיו תנאי ההתקשרות ככל ותמומש האופציה.

על פי רוב, מתכונת ההתקשרות קובעת כי החברה היזמית נוטלת את מלוא הסיכון בגין הפרויקט ולכן כדאי לדרוש לקבל אופציה להצטרף כשותפים לפרויקט בעת בה הסיכוי יבשיל, תוך הסדרת ההתחשבנות הכספית באופן מיטבי והתייחסות להיבטי המס הנובעים מכך.
זה הזמן להתייחס לתחום האנרגיה כענף יצרני מוביל, תוך הסתכלות כוללת שתייצר אופטימיזציה. נשמח ללוות אתכם בתהליכים הנדרשים.

הכותבת הינה בעלת משרד "איילת רייך - משרד עו"ד נוטריון וגישור" המתמחה בליווי משפטי של קיבוצים ומושבים בעסקאות בתחום האנרגיה

www.ayelet-raich.co.il
בשיתוף משרד עוה"ד איילת רייך