נשים נולדות עם מספר ביציות נתון, המכתיב את מהלך חיי הפוריות ואת זמן השפעתו המיוחדת של הורמון האסטרוגן, עד הפסקת הביוצים, ירידתו של האסטרוגן ושותפיו, הפרוגסטרון והטסטוסטרון, האחראיים על עוד תפקודים: פיזיים, רגשיים, קוגניטיביים ונפשיים.
עם עליית תוחלת החיים, נשים צפויות לבלות שליש מחייהן ואף יותר אחרי המנופאוזה. למרות המכה הגדולה שתחום הטיפול במנופאוזה ספג בשנת 2000, אחרי המחקר המוטה של ה-- WHI (שאפילו מחבריו חזרו בו ממסקנותיו), יש התקדמות קלה בתחום והניצנים הם עניין מחודש של חברות הפארמה בפיתוח ושיווק תרופות חדשות, הורמונאליות ולא הורמונאליות, תכשירים ותוספי תזונה, ובעיקר שיטות טיפול רבות לגוף ולנפש לעזור בחיינו במנופאוזה.
אמנם שנה קשה עברה עלינו ואנחנו נמצאות במציאות חדשה, אך איתה צמחו פלטפורמות תקשורת רבות שאנו, כמטפלים בחדר הטיפול, רואים יותר מאי פעם, נשים הפונות לחפש מידע ומזור לקשיי התקופה הזו. בחוויה האישית שלי, נשים מתחילות להיות יותר פתוחות בשיח על חוויותיהן, ומחפשות לדבר ולחפש הקלה.
מנעד התסמינים שנשים חוות סביב הכניסה למנופאוזה ובמנופאוזה עצמה רחב ומגוון, והם כוללים תסמינים פיזיים קלאסיים של גלי חום, הפרעות שינה, הזעת לילה, דפיקות לב – ונקראים בשפה המקצועית תסמינים ואזומוטוריים. מקורם בוויסות מופרע של כלי דם ו"מד החום" שלנו עקב ירידת האסטרוגן. כמובן המתח בחיינו, מבנה האישיות ועוד אין ספור מרכיבים מכתיבים השוני בינינו אך הירידה בהורמונים היא המפתח. ישנם גם תסמינים לא טיפוסיים כגון כאבי מפרקים, יובש ריריות, מצב רוח ירוד, ועוד תופעות שאנו לא חושבות כי קשורות וגם עליהם יש לתת את הדעת וגם להם יש מענה טיפולי.
הנתונים החד משמעיים מראים כי הטיפול היעיל ביותר לתסמינים הוואזומוטורים הוא טיפול הורמונאלי. בעניין זה ישנו קונצנזוס עולמי, קווים מנחים וניירות עמדה והוא נותן מענה, הקלה, וערך מוסף, במניעת תחלואה עתידית מכל סיבה, לאישה שתבחר לקחת את הטיפול בזמן הנכון ולמשך תקופה נכונה, תחת ליווי רפואי מתאים.
קיימות גם אופציות רבות וטובות לנשים שלא יכולות מסיבה זו או אחרת, או לחילופין שאינן רוצות ליטול הורמונים. לנשים אלו יש להציע, פתרונות תרופתיים והתנהגותיים רגשיים, על ידי מטפלים ייעודיים כמובן.
טיפולים לא הורמונאליים נחלקים לטיפולים תרופתיים וטיפולים התנהגותיים, גופניים או תמיכתיים:
תרופות בוטניות שהינן תרופות על בסיס צמחי, אך להבדיל מתוספי תזונה הן עומדות בפיקוח רוקחי, נרשמות כתרופות, מבוקרות ונבדקות מבחינת יעילות ותופעות לוואי ולכן ניתנות בדרך כלל כתרופות מרשם.
תרופות אלה נותנות מענה מצוין למגוון תסמינים כגון גלי חום, הפרעות שינה, מצב רוח ושמירה על משקל, אך מוגבלות במשך השפעתן ואין להן ערך מוסף בריאותי כמו להורמונים.
הן בשימוש נרחב אצלנו ונותנות מענה לנשים רבות. ניתן גם לתת בתוספת להורמונים.
שימוש רב בתרופות ממשפחת מעכבי ספיגת סרוטונין ונוראפינפרין – משפחת ה-SSRI או- SNRI שבהתוויה הינן טיפול להפרעות מצב רוח, חרדה ודכאון אך חלקן עם התוויה רפואית לטיפול בגלי חום ומאוד ממתנים את המרכיב הרגשי הנוכח בפרק זה בחיים.
מספר תרופות מסורתיות שאינן בשימוש יומיומי אך יש נשים הנעזרות בהן, נגזרות של גאבאפניטין - במקור תרופה אנטי פרכוסית, ותרופה נוספת וותיקה בשימוש כנגד יתר לחץ דם. אלה תרופות שבעצם ניתנות לטפל בתסמינים הואזומוטורים בעיקר.
טיפולים רגשיים, קוגניטיביים כגון CBT, היפנוזה ופסיכותרפיה הינם אפשרויות להקלה ותוספת או חלופה לטיפול תרופתי.
עידוד אורח חיים בריא, תזונה, פעילות גופנית, הורדת סטרס, המובן מאליו אבל בכל זאת כל כך קשה לביצוע.
חשוב לחזור ולהזכיר כי מנופאוזה היא תקופה מורכבת לכל אחת. יש מי שחווה אותה כטבעית וקלה ויש מי שחווה אותה כטבעית וקשה- פיזית ורגשית. המפתח הוא לבקש מענה, מידע, תמיכה, טיפול ועזרה.
ד"ר מרב פרייברג רופאה בכירה, מומחית ברפואת נשים
