מוזר ככל שזה עשוי להישמע, כלי הרכב החשמליים הראשונים עלו על הכביש עוד במאה ה-19. כבר בשנת 1832 פותח הרכב החשמלי הראשון – אך הטכנולוגיה שמאחוריו נזנחה לטובת מנועי הבנזין ודלקי המאובנים. 190 שנה חלפו מאז, וכעת חזון הרכב החשמלי קורם עור וגידים: משורה ארוכה של תחזיות עולה כי בתוך שמונה שנים בלבד, יתפסו כלי הרכב החשמליים נתח של 20% או אפילו 33% מכלל מכירות המכוניות הפרטיות.
נכון לשנת 2022, אחת מכל 250 מכוניות ברחבי העולם היא חשמלית. הנתון הנמוך הזה נמצא כבר שנים במגמת עלייה – ובשנים האחרונות אפשר להצביע על נהירה של ממש לכיוון הרכב החשמלי: לקוחות רבים במדינות המפותחות בוחרים באופציה הירוקה יותר. באופן לא מפתיע, אחד ממוקדי המהפכה העולמית הזאת הוא מדינת ישראל.
מים רבים זרמו מתחת לגשר מאז המכונית החשמלית של בטר פלייס, החברה הישראלית החדשנית שייסד שי אגסי בשנת 2007. המיזם השאפתני ההוא הסתיים אמנם בכישלון – אבל כעת מאמצים הישראלים את כלי הרכב החשמליים. על אף ירידה בסך מכירות כלי הרכב השנה, מכירות כלי הרכב החשמליים מזנקות – וכבר הגיעו ל-6.6%.
איתן פרנס, ראש איגוד אנרגיה ירוקה לישראל, מצביע על אחראית מרכזית אחת לחדירה הגבוהה של המכוניות החשמליות לארץ: טסלה. "אחרי בטר פלייס, הרכב החשמלי בישראל נתפס ככישלון מהדהד", הוא אומר. "החשמלית של רנו, זואי, אמנם היתה הסנונית הראשונה שהתניעה מחדש את שוק החשמליות – אבל השינוי האמיתי התחולל רק אחרי שטסלה פרצה לשוק. מעבר להיותה מכונית, טסלה היא מותג–על שמשנה סדרי עולם. מדובר ברכב שאפשר להזמין באפליקציה. כעת כניסתם של מותגים חדשים מסין כמו ג'ילי מחברים את הרכב החשמלי לעם – ומשלימים את המהפכה".
לישראל יש עדיין לאן לשאוף. שיעור כלי הרכב החשמליים מסך המכירות באירופה כבר עומד על 11%. השיאנית העולמית כיום היא נורווגיה, שבה לא פחות מ-86% מסך כל כלי הרכב החדשים – הם חשמליים. פרנס אומר כי הנהירה של הישראלים לכלי הרכב החשמליים עלולה להיתקל בקרוב בשורה של חסמים, שיקשו על המשך העלייה בנתח השוק של הקטגוריה החשמלית החדשה.
"תמונת המצב בשנים הקרובות תלויה מאוד ביכולת של יצרניות הרכב לספק לנו כלי רכב", הוא מסביר. "צריך לזכור שהיצרניות נותנות תעדוף לשווקים שבהם יש תוכניות להתמודדות עם משבר האקלים והפחתת פליטות גזי חממה. השווקים הללו יזכו לקדימות בכל הנוגע לקבלת כלי רכב חשמליים. אם הממשלה בארץ לא תפנים זאת, חדירת הרכב החשמלי לשוק הישראלי תואט באופן משמעותי. ההערכות הנוכחיות מדברות על כך שבשנת 2025 ייסעו ברחבי ישראל קרוב ל-150 אלף כלי רכב חשמליים – ובשנת 2030 קרוב למיליון".
תעשיית הרכב כולה מתמודדת כיום עם קשיים משמעותיים בשרשראות הייצור והאספקה, בין השאר בשל מגפת הקורונה ומשבר השבבים העולמי. הפגיעה בשרשראות האספקה מובילה לצמצום היקפי הייצור – וכך לעליית מחירים בשוק הרכב החשמלי. מעבר לכך, חברות רכב צעירות כמו טסלה או ריביאן מתקשות להגדיל את היקפי הייצור שלהן ולתת מענה לביקוש הגואה.
פרנס אומר שזו אינה השאלה הפתוחה היחידה בכל הקשור למהפכת הרכב החשמלי: "רוב הציבור עדיין סקפטי לגבי יכולות הרכב החשמלי. החשש מפני טווח הנסיעה הוא עדיין הגורם שמרחיק את מרבית הציבור מהבחירה באופציה החשמלית, זאת למרות שכלי הרכב שנמכרים כיום כבר מגיעים לטווחים של מאות קילומטרים. צריך לזכור גם שהסוללות עדיין יקרות – והרכב מבוסס דלקי המאובנים עדיין זול יותר לייצור".
אולם פרנס שומר על אופטימיות. הוא מעריך שבעתיד תתבטל סוגיית המחירים, ועלות הייצור של רכב חשמלי תהיה זהה לזו של רכב מבוסס דלקים. מועד השתוות העלויות אמנם נדחה מעט – אבל הוא מתקרב אלינו. פרנס: "עליית מחירי הסוללות דוחה את הרגע הזה, שאחריו כבר לא יהיה היגיון כלכלי לייצר רכבי בנזין. לאחרונה גופי הייעוץ הכלכלי המובילים תיקנו את תחזית מועד השתוות העלויות לשנת 2026 – שאחריה מהפכת הרכב החשמלי צפויה לסחוף את העולם".
כלי רכב חשמליים בלבד
בינתיים, בצד השני של המשוואה, בקרב יצרניות הרכב אפשר להצביע על מרוץ חימוש חדש. כניסתה של טסלה לשוק שינתה את מאזן הכוחות – ושכנעה יצרניות רבות לאמץ את חזון הרכב החשמלי. גם אלו שנשארו על הגדר עד לרגע האחרון החלו לפתח דגמים חשמליים – ומספר יצרניות אף הכריזו על רצונן לאמץ בצורה מלאה או כמעט מלאה את הקטגוריה החשמלית.
ענקית הרכב האמריקנית ג'נרל מוטורס כבר הודיעה שבכוונתה להפסיק למכור כלי רכב המבוססים על דלקי מאובנים עד שנת 2035. וולוו תמכור רק כלי רכב חשמליים עד שנת 2030 - והונדה הכריזה שתפסיק את ייצור רכבי הבנזין עד שנת 2040. גם מרצדס מתכוונת לייצר החל משנת 2025 פלטפורמות חדשות לכלי רכב חשמליים בלבד. יו"ר קבוצת מרצדס, אולה קלניוס, כבר הכריז בפומבי על כוונתו: "עד סוף העשור נהיה חשמליים בצורה דומיננטית – אם לא מלאה".
במהפכת הרכב החשמלי משחקות תפקיד משמעותי גם היצרניות החדשות שנכנסו לשוק במדינות המפותחות. טסלה כבר הוכיחה את עצמה כשחקנית מובילה בענף עם כמה דגמי משפחתיות פופולריים – והיא מתכוונת להתחיל למכור בקרוב גם טנדר חשמלי ומשאית סמי-טריילר חשמלית. לצדה נכנסה לתחום גם ריביאן, יצרנית אמריקנית צעירה שנתמכת בידי תאגיד הענק אמזון.
בנוסף ליצרניות החדשות, באירופה ובישראל ניתן לפגוש יותר ויותר כלי רכב חשמליים שמיוצרים בסין. המדינה המאוכלסת ביותר בעולם לא שיחקה עד היום תפקיד מפתח בשוק הרכב בעולם המפותח – אלא שכעת, יצרניות כמו ג'ילי, BYD ו-Skywell מתחילות להתחבב על הנהגים במערב. גם בישראל ג'ילי מצליחה להתחרות בנתוני המכירות של טסלה – בין השאר בזכות תג המחיר האטרקטיבי של היצרנית הסינית.
נערכים לעתיד החשמלי
בין אם בשנת 2030, 2040 או 2050 – המכונית החשמלית צפויה להיות דומיננטית בעתיד הלא רחוק בשוק הרכב בארץ ובעולם. אלא שהמהפכה החשמלית טומנת בחובה גם שורה ארוכה של סיכונים ואתגרים. ראשית, כלל לא בטוח שחברת החשמל תוכל לספק את המשאב הבסיסי שדרוש לאימוץ המהפכה: אנרגיה חשמלית.
לפי כל ההערכות, משק החשמל במדינות המערב אינו מותאם לעלייה בהיקפי השימוש בכלי רכב חשמליים. לדברי פרנס, האתגר אינו נובע מקושי בהגבלת הייצור – אלא מהמגבלות הפיזיות של רשת ההולכה הקיימת.
"לישראל אין בעיה להקים מתקני ייצור כדי לספק את הביקוש העולה", הוא אומר. "אבל עיקר הבעיה הוא פיתוח רשת חשמל שתצליח להוליך את האנרגיה למרכזי הצריכה. במשך יותר משני עשורים, רשת החשמל בארץ לא פותחה בגלל העיכוב ברפורמה במשק החשמל. מעבר לפיתוח הרשת, עלינו להתמודד גם עם קושי בניהול הטעינה באזורי העומס. בסופו של דבר מדובר באתגר טכנולוגי – אך הוא פתיר. משק החשמל העתידי צפוי לשלב גם פתרונות אגירה וייצור מקומיים – שיפחיתו את העומס על רשת החשמל".
פרנס מתריע גם על פיגור ישראלי בהקמת תשתיות טעינה. "הממשלה חייבת להשקיע מאות מיליוני שקלים בפיתוח רשת עמדות טעינה – כפי שעושה כל מדינה מפותחת", הוא אומר. "רשת טעינה כזאת תוכל להכניס למעגל המשתמשים גם את מי שאין לו חניה צמודה עם מטען בבית. אלא שכרגע המהלכים הללו לא קורים. עד כה אושרו תקציבים של 90 מיליון שקל בלבד לפיתוח רשת הטעינה, ומתוכם מומשו רק 30 מיליון. הגישה לשימוש ברכב חשמלי חייבת להיות נחלת כלל הציבור – וכאן המדינה צריכה לשחק תפקיד מרכזי".
לדבריו, מדינת ישראל צריכה לנקוט שורת מהלכים נוספים שיעודדו את המעבר לרכב חשמלי. "המדינה חייבת להאריך באופן מיידי את מדרגת מס הקנייה – שעומדת כיום על 10% – וצפויה לזנק בתחילת 2023 ל-20%. מדובר במתווה מיושן שאושר ב-2019, לפני פרוץ מגפת הקורונה והמלחמה באוקראינה. כאמור, האירועים האחרונים בעולם גרמו לעיכוב עצום באספקה הגלובלית של כלי רכב חשמליים, והשפיעו גם על כמות הרכבים שנכנסים לישראל.
"רשות המסים מסרבת להאריך את המתווה – והופכת את ישראל למדינה היחידה שמעלה מסים על כלי רכב חשמליים", אומר פרנס. "מעבר לסמליות שבדבר, עליית מדרגת המס תגרום להתייקרות משמעותית של הרכב החשמלי – ולהרחקתו משכבות שלמות באוכלוסייה. אסור שהרכב החשמלי יהפוך לרכב יוקרה למעטים בלבד. לא ירחק היום שכלכלות יימדדו לפי הרמה שבה הן מאמצות מנועים דלים בפחמן – וישראל תמצא את עצמה בתחתית".
עם התערבות ממשלתית או בלעדיה, עידן הרכב החשמלי עושה את דרכו אלינו בצעדי ענק. היתרונות הסביבתיים והיכולת לחסוך בתשלומי הדלק החודשיים הופכים את המכוניות החשמליות לאפשרות משתלמת במיוחד עבור ישראלים רבים. היצרניות, היבואנים וגם שורה ארוכה של חברות סטארט-אפ – כולם רוצים להיות חלק מהמהפכה הגדולה הבאה.
