קו האופק: חינוך שמציב במרכז את האינטראקציה בין המורה לתלמיד

"אנחנו לא מנסים לפתח בני אדם שייצרו פתרונות, אלא להצמיח בני אדם שישאלו שאלות". רן בכור, מנהל בית הספר "אופק" למחוננים ומצטיינים בירושלים, מגדיר את תפקיד החינוך באמצעות מונחי חירות ואתיקה ושואל מה תפקיד המורה בסיפור של התלמיד

דניאל דותן בשיתוף בי"ס אופק
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מרחבי למידה ומשחק משותפים | צילום: אלון טולדו
מרחבי למידה ומשחק משותפים | צילום: אלון טולדו
דניאל דותן בשיתוף בי"ס אופק
תוכן שיווקי

בית הספר אופק שבירושלים, המרכז הגדול בישראל למחוננים ומצטיינים, מבקש לאפשר לתלמידיו לחקור ולגלות את העולם בעצמם. כדי ללמוד ולהתפתח, התלמידים בבית הספר מתבקשים לשאול שאלות, להביע ספק ולהעז להיכנס מתוך חירות לעומקה של התרבות ממנה הם מגיעים ולתרבויות אחרות. "כל פעולה שנעשית בבית הספר, מרמת מערך השיעור בכיתה ועד השיחות האישיות עם התלמידים, קשורה לאותו אלמנט מארגן״, מסביר רן בכור, מנהל בית הספר. ״את כל תהליכי הלמידה של התלמידים 'פירקנו' לחמש קטגוריות: נטייה ומיפוי, אינטראקציה, ידע, מיומנויות ותהליך״.

רן בכור | צילום: אלון טולדו

למידה דיפרנציאלית
בית הספר שממוקם היום בשכונת רמות שבבירה, הוקם בשנות ה-80 כחלק מפרויקט מרכזי המחוננים הארצי של משרד החינוך. כיום ישנם 58 מרכזים כאלו בישראל. ב״אופק״ הירושלמי לומדים תלמידי העיר מכיתות ג' עד ט' שעברו את המבחן של משרד החינוך לאיתור מחוננים ומצטיינים. לומדים בו תלמידים מבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים. הם מגיעים אחת לשבוע ליום לימודים שלם. ״המפגש בין האוכלוסיות מייצר מכנה משותף גבוה ומאפשר בין השאר חשיפה לעולמות ׳אחרים משלי׳, חשיפה זו פותחת ומצמיחה את הילדים; ומאפשרת לצמוח זה לצד זה, תוך ראיית ערך בעולמו של הזולת״, מסביר בכור.

אילו שיעורים מועברים בבית הספר?
"בבית הספר יש חמש פקולטות: מדעי החברה, מדעי החיים, מדעי הטבע, מדעים מדויקים ומדעי הרוח. אנו מלמדים אותן באופן בין-תחומי ורב-תחומי. השיעורים שלנו מגוונים בהתאם – החל מלימודי משפט, כלכלה ואסטרופיזיקה, דרך אמנות ותיאטרון, ועד כימיה ושח מט. המודל הוא של למידה דיפרנציאלית, המנסה לתת מענים שונים לסגנונות למידה מגוונים. רוב הילדים המחוננים כמעט בהגדרתם הם ׳לומדים עצמאיים׳, לכן אנו, בבית הספר, עובדים איתם הרבה על שיתוף ידע, עבודה בקבוצות ומרחבים משותפים ללמידה. זה מאפשר לנו מגוון רחב של שיטות הוראה ולמידה".

מה לגבי פעילויות חברתיות?
"אופק שם דגש גם על המרחב החברתי-רגשי של התלמידים, שאנו יודעים שהוא מאופיין באופן ייחודי אצל תלמידים מחוננים. אין הפרדה דיכוטומית בין המרחב החברתי-רגשי לבין המרחב האינטלקטואלי. אדרבא הוא מזין זה את זה. יש אצלנו סיורים למוזיאונים ולמרחבי טבע, ובבית הספר הקמנו מרכז צפרות שבו אנחנו חוקרים את נדידת הציפורים, ואפילו שביל פרפרים, שלאורכו נשתלו שיחים מיוחדים כדי למשוך פרפרים למחקר. אנחנו לא מנסים לפתח בני אדם שייצרו פתרונות, אלא להצמיח בני אדם שישאלו שאלות. אנו מציבים את מיומנות החקר במרכז, מתוך הבנה שגם מיומנויות זה סוג של ידע המסייע לנו לפענח, להגדיל את העדשה ולגעת בעולם".

ספרייה פתוחה כחלק אורגני מהמרחב | צילום: אלון טולדו

בשיחה עם בכור מתבהר שלא רק התלמידים, אלא גם הצוות המקצועי המוביל את בית הספר שואל את עצמו שאלות ממוקדות ללא הרף. למשל ״מה תפקידו של המורה בסיפור של התלמיד?״

המטרות: חירות ואתיקה
"את תפקיד המורה התחלנו להגדיר מחדש, מהרגע שהבנו שההתכנסות בבית הספר היא לא כדי להניח את 'הילד במרכז' או את ׳המורה במרכז'. האינטראקציה בין המורה והתלמיד.ה היא המרכזית בסיפור הזה", אומר בכור. "תהליך הלמידה והחינוך מתחולל בדיוק במרווח הסינפטי הזה בין המורה לתלמיד. נדרשת התאמה בין שני הסובייקטים שאמורה להוביל בסופו של דבר, לחירות ואתיקה. שחרור האדם ולקיחת בעלות על השאלה 'איך ראוי לחיות'. הדיסציפלינות שאנחנו מלמדים באופק מגדילות את דרגות החופש שלנו כי הן מרחיבות את הפריזמות שדרכן אנו מסתכלים על העולם. הפריזמות האלה מסייעות לנו כאנשים להתמקם, לנקוט עמדה ולהכריע הכרעות אתיות". הוא אומר.

הסבר.
"כשאני שואל את עצמי ׳איך ראוי לחיות׳ אני בוחר האם לעשות כך או אחרת, דרך משקפיים אתיות. לצורך כך אני צריך להגדיל את כמות העדשות שדרכן אני מסתכל על העולם - אלו הדיסציפלינות. חופש במובן הזה, הוא הבקשה להשתחרר מכל מה שנראה לאדם 'הכרחי' ולאפשר לו לבחור את מסלול חייו בעצמו. אחת המשימות הגדולות של המורה היא להפנות עבורו את המבט באמצעות הידע, אל תוך מקום הבחירה. בית הספר הוא המקום בו אנחנו יכולים לדבר על זה ולהתנסות בזה. לנסות לעזור לכל תלמידה ותלמיד לראות מדוע החליטו לבחור מה שבחרו והאם הם מצוידים בכלים ובמיומנויות שדרכם הם יכולים להתבונן בבחירות שלהם".

רן בכור, הגיע לניהול "אופק" לפני כשנתיים מעולם התאטרון. הוא כתב ארבעה מחזות שהאחרון בהם – ״שרבר״, זכה בפסטיבל עכו בשנת 2016 בפרס ההצגה הטובה ביותר. הוא בעל תואר ראשון בפילוסופיה ותיאטרון ותואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, לימד שנים רבות במגמות תיאטרון בבתי ספר והוא בוגר ״מנדל״ - בית הספר למנהיגות חינוכית. "קרן מנדל עזרה לי לדייק את הפעולה שאני רוצה לעשות בעולם כדי לייצר ערך והשפעה. זו בדיוק ההכרעה האתית שאני הייתי צריך לעשות", הוא אומר.

מיהו הצוות החינוכי בבית ספר אופק?
"הצוות כולל מגוון רחב של מומחים ואוטוריטות בתחומם. המורים באופק הם האוטוריטה של הידע והם אלו שמעבירים אותו לתלמידים. יש להם תפקיד חשוב ואחראי מאוד בבחירת התכנים שראוי שילד או ילדה מחוננת ילמדו, ועליהם גם לשלוט בפרקטיקות הוראה ברמה גבוהה. בין המורים שלנו יש גם אנשי מקצוע כגון עורכי דין מצליחים בתחומם, אנשי היי-טק שמגיעים ללמד רובוטיקה ותוכנה, ועוד. אנשים מהשטח שיש להם ניסיון רחב ומעמיק".
ספר על בוגרי אופק, פורצי דרך בתחומם.

"פרופ' אמיר עמדי, ראש מכון ברוך איבצ'ר למוח, קוגניציה וטכנולוגיה בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, מחוקרי המוח הבולטים בישראל, בעל שם עולמי שהתפרסם לאחרונה בזכות חקר המאפשר לאנשים עיוורים לראות באמצעות ריח, למד באופק. החיילת רופאה הראשונה בסיירת מטכ"ל למדה באופק, ורבים מהבוגרים שלנו משתלבים בתחומי המדע, הרפואה והטכנולוגיה במקומות הגבוהים ביותר".

כיצד היית רוצה לראות את בוגרי בית הספר משתלבים בחברה?
"חשוב לי שכל תלמיד ייקח חלק פעיל בתוך החברה האזרחית, אם זה במחקר, אם ביזמות חברתית ואם בשוק העבודה. חשוב לנו שיהיו לבוגרות ולבוגרים את הכלים להרגיש מספיק חופשיים לבחור ולהכריע בשאלות האתיות ולבחור את המיקום או הדרך שלהם גם מתוך הסתכלות על מרכיבי החברה והאופן שבו הם רוצים לייצר ערך עבורה".

ראוי לציון
"בקיץ שיפצנו את בית הספר בעלות של 2.3 מיליון שקלים ויצרנו מרחבים פדגוגיים שמאפשרים למידה באמצעות שיתוף ידע דרך מרחבי למידה מגוונים ומשותפים, וכן חדרים לשיחות אישיות של מורים ותלמידים. כל תלמיד בבית הספר מקבל זמן אישי עם המורה שלו מתוך אותו קו מנחה שלנו: חשיבות האינטראקציה בין המורה והתלמיד".

בשיתוף בי"ס אופק