קול קורא מלמעלה לחינוך חברתי, רגשי ומוסרי

הרוח החדשה המנשבת מכיוון האירגוניים הבינלאומיים, כגון אונסק"ו, הבנק העולמי ובמיוחד ה-OECD, מביאה איתה הזדמנויות להתנסויות חינוכיות חדשות. הכיוון: חיזוק היבטים רגשיים, חברתיים ומוסריים שישפרו את עתיד ילדנו ועתיד החברה הישראלית בכללותה

ד"ר טל גלעד
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
shutterstock
צילום: shutterstock
ד"ר טל גלעד
תוכן שיווקי

יום חמישי, שמונה בבוקר, בתוך מבנה מורשת בפאתי ירושלים. היום מתחיל בדיון סוער על העקרונות הפילוסופיים שראוי שינחו חלוקה צודקת של כוסות שוקו. זו עוד פגישה שבועית של קבוצת ילדים בגילאי 7 עד 12, שבמקום ללכת לבית ספר ביום זה מתקבצים על מנת לדון בדילמות מחייהם, לבחון שאלות מוסריות, לעבוד על פרויקטים משותפים, לחלוק דברים שמעניינים אותם וגם לשחק. זו דוגמה אחת מיני רבות, רבות מאוד, של תוכניות ומסגרות שחורגות מתחומי הלימוד הסטנדרטים ומפנות את הזרקור להיבטים החברתיים, רגשיים ומוסריים של החינוך. הגיוון של תוכניות אלה עצום. חלקן מתקיימות בתוך בתי הספר וחלקן מחוצה להם, מקצתן פורמאליות ומקצתן בלתי פורמאליות, והן נערכות במיקומים גיאוגרפיים שונים. התוכניות גם עוסקות בקשת רחבה של תחומים ופעילויות: ממיינדפולנס (קשיבות), דרך בישול ועד חקלאות. נראה שתוכניות ומסגרות שבעבר היו גורמות לקובעי מדיניות ואנשי חינוך רבים להרים גבה ולתהות על ערך הזמן והמשאבים שמושקעים בהן, הפכו בימינו ליותר ויותר מקובלות. רבות מהן מאושרות ע"י משרד החינוך ונתמכות על ידו, או לחילופין על ידי רשויות מקומיות, מוסדות אקדמיים ואנשים פרטים. לא ניתן כמובן להבין את העניין בלמידה חברתית, רגשית ומוסרית, במנותק מהשטח, מהעשייה של הורים, מחנכים וגורמים מקומיים, אבל בכדי להבין לעומק את השינוי שמתרחש צריך גם להביט למעלה, אל קצה הפירמידה של קביעת מדיניות החינוך העולמית.

ד"ר טל גלעד | צילום: ארקדי וורונין

גורמים רגשיים וחברתיים כבסיס להצלחה
מזה כשישה עשורים, ארגונים בינלאומיים כגון אונסק"ו, הבנק העולמי ובייחוד ה-OECD, עוסקים בעיצוב מדיניות חינוך והשפעתם רק מתחזקת עם הזמן. באמצעות איסוף נתונים חינוכיים, העברת מבחנים משווים כגון מבחני פיז"ה, ניתוח מעמיק של מערכות חינוך ופרסום ניירות עמדה, הפכו ארגוניים בינלאומיים שונים לסמכות חינוכית שמדינות רבות, ובכללן ישראל, קשובים לה.

אך מהי המדיניות שמקדמים ארגונים אלה?
לאורך השנים שמו מרבית הארגונים הבינלאומיים, שחלקם הגדול כלכליים, דגש על תפקיד החינוך בקידום ההון האנושי, שיפור הצמיחה והכנה לשוק העבודה. בהתאם הועדפו תחומים שנתפסים כתורמים ליעילות כללית כגון מתמטיקה, מדעים ולימודי שפה. תילי תילים של מחקרים, חוות דעת ודוחות נכתבו על הדרך שבה הפכו האירגוניים הבינלאומיים את החינוך לכלי שרת של המערכת הכלכלית. אולם, מזה כשני עשורים, ובמיוחד בשנים האחרונות, אנו עדים להתפתחות מעניינת במדיניות החינוך שמאמצים הארגונים הבינלאומיים. תשומת לב רבה יותר מוקדשת לקידום הרווחה של יחידים במובנה הנרחב ביותר, ולא רק להיבט הכלכלי במובנו הצר. לדוגמה, גם אונסק"ו וגם ה-OECD מקדמים כיום פרויקטים גדולים שתכליתם לרתום את החינוך להגדלת הרווחה והשגשוג של האזרחים במדינות השונות תוך מתן דגש חסר תקדים, מבחינת מדיניות חינוך, על פיתוח יכולות רגשיות, חברתיות ומוסריות. לא מדובר אמנם בפניית פרסה וההיבטים הכלכליים של החינוך עדיין תופסים את מרכז הבמה, אך לצדם נוצרת ומתגברת ההבנה שהחינוך יכול וצריך לשפר ממדים נוספים של החיים.

מה שעומד בבסיס העניין של חלק מהארגונים הבינלאומיים בהיבטים הרגשיים, חברתיים ומוסרים של החינוך הוא חלחול של שתי תובנות מרכזיות מעולם המחקר והאקדמיה אל העולם של קובעי המדיניות. ראשית, מחקרים רבים מראים שהשפעה של הצלחה כלכלית, במיוחד בחברת השפע המערבית, על איכות החיים והאושר של אנשים היא מוגבלת. הכלכלה מסתבר, בניגוד לתפיסה הרווחת בעשורים האחרונים בקרב מקבלי ההחלטות, אינה חזות הכל, ולראיה למרות הצמיחה האדירה של העשורים האחרונים מדדי האושר נשארו קבועים יחסית. לאור זאת, מתחדדת כיום ההכרה שלעבודה על היבטים רגשיים וחברתיים יש תפקיד מפתח בקידום הרווחה והאושר של רבים ובמיוחד של ילדים. תובנה נוספת שמחלחלת, שגם לה בסיס מחקרי, היא שעל מנת להפיק את המיטב מהחינוך עצמו, אפילו מבחינה כלכלית, עליו להיות רב ממדי, מורכב, מקיף ורגיש להקשר. במילים אחרות, הבסיס להצלחה לימודית הוא במידה רבה תוצר של גורמים רגשיים וחברתיים. הצלחה במתמטיקה, לדוגמה, תלויה ביכולתם של ילדים להתגבר על הפחד ממנה לא פחות משהיא תלויה באיכות ההוראה והחומר הנלמד. השילוב של שתי תובנות אלו מוביל אירגוניים בינלאומיים אל תפיסה רחבה יותר של החינוך שלא רק שרואה בלמידה חברתית, רגשית ומוסרית חלק אינטגרלי מהחינוך אלא גם מרכיב חשוב בהצלחה אישית, חברתית ואף פוליטית.

דאגה לרווחה העתידית של הילדים
הרוח החדשה המנשבת מכיוון האירגונים הבינלאומיים אל משרדי החינוך השונים, מביאה איתה הזדמנויות חינוכיות. כל עוד, העניין בלמידה חברתית, רגשית ומוסרית, ותמיד היה כזה, היה נחלתם של גורמים מקומיים ומנוגד לרוח השלטת במדיניות, סיכויי ההתפתחות היו מועטים. אולם כיום המפגש בין מחנכים והורים רבים שלהם עניין בהתפתחות כוללת של הילדים, לבין ההכרה הממסדית המתרחבת בחשיבותה של הלמידה החברתית, רגשית ומוסרית, יוצר כר פורה להתנסויות חינוכיות חדשות. רבים מהפרויקטים שאנו רואים סביבנו, דוגמת זה המתואר בפתח הדברים, הם ניצנים של התגבשות תפיסה חינוכית אלטרנטיבית שמושתתת בראש ובראשונה על דאגה לרווחה העתידית של הילדים והחברה. אין לטעות, הגישה החינוכית שמרחיבה את תחום עיסוקו של החינוך, עדיין בראשיתה ורחוקה מלהיות מבוססת. ישנם כוחות חזקים נגדיים אשר פועלים מולה ומקדשים את היעילות הכלכלית או תפיסות שמרניות. לא ברורה גם השפעתה של מגפת הקורונה על התהליכים שתוארו כאן. מצד אחד, הקורונה האירה את חשיבותם של היבטים חברתיים ורגשיים בחינוך. מנגד, המשבר הכלכלי שיצרה הקורונה עשויי לדחוק היבטים לא כלכליים של החינוך בחזרה לשוליים, כפי שקרה פעמים רבות בהיסטוריה לתפיסות חינוכיות דומות.

לסיכום, הזרעים של חשיבה אחרת בחינוך נזרעו ולראשונה מזה זמן רב הם זוכים גם לרוח גבית "מלמעלה". כל התנסות, פרויקט או מסגרת שנועדו לחזק היבטים רגשיים, חברתיים ומוסריים מלמדים אותנו דבר נוסף על כיצד ניתן לטייב ולשפר את עתיד ילדנו ועתיד החברה הישראלית בכללותה. עלינו לקוות שנשכיל להשקות אותם בכדי שבבוא היום נוכל לקטוף את הפירות.

ד"ר טל גלעד הינו מנהל המרכז לחקר תהליכי ההכשרה להוראה וללמידת מורים במאה ה- 21, בבית הספר לחינוך ע"ש סימור פוקס