מכללת קיי: האקדמיה של המחר

"תפקידנו כמכשירי מורים הוא לעמוד בקו הראשון של אמצעי ההוראה המתקדמים", אומר פרופ' אריה רטנר נשיא מכללת קיי. ברוח זו הוא מיישם את החזון לבניית קהילה של מנהיגים חינוכיים, יוזמים ובעלי קול, שמטביעים חותם של עשייה פורצת דרך

לימור קלר בשיתוף מכללת קיי
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
בניין המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי | צילום: באדיבות מכללת קיי
בניין המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי | צילום: באדיבות מכללת קיי
לימור קלר בשיתוף מכללת קיי
תוכן שיווקי

מגפת הקורונה, הסגרים והבידודים האיצו את כניסת הההוראה מרחוק, אבל יש מי שלא חיכה לתקופת משבר כדי לטפח ולשלב טכנולוגיות חינוכיות והוראתיות בסדר היום שלו. במכללת קיי, מכללה אקדמית לחינוך, הנמנית עם המכללות המובילות בתחום הכשרת המורים בישראל, מאמינים כבר מזמן כי דמות המורה של היום ושל המחר אינה "מורה של לוח מחיק וטוש", אלא בעל כישורים לתפעל טכנולוגיות מתקדמות כשהוא מול מחשב, מנהל כיתה ומפעיל אותה, והתלמידים בצד השני. אמצעים מתקדמים הם לחם חוקם של אנשי המכללה, שמטמיעה כמעט בכל תוכניות הלימודים שלה את "האקדמיה של המחר" – הסתכלות קדימה ווידוא כי המורים והמורות הבוגרים מעורים בשיטות ובטכנולוגיות החדשות.

פרופ' אריה רטנר | צילום: באדיבות מכללת קיי

מובילים את הרב תרבותיות באזור
"חלק מהחזון שלי, כמי שהגיע לכאן השנה כנשיא המכללה, הוא לוודא שבאמצעות תוכניות חדשות וכלים מתאימים נוכל להכשיר מורים שלא רק לוחצים על הכפתור כדי להפעיל מחשב, אלא כאלה שמעבר לשליחות ההוראה יהיו שותפים לבנייה ופיתוח של טכנולוגיות מתקדמות ויוכלו להשתייך לצוותי פיתוח ומחקר של תוכניות", אומר פרופ' אריה רטנר, נשיא מכללת קיי, "שהרי בעודנו מדברים יש כבר גופים שחושבים על הדור הבא של הטכנולוגיות. לכן תפקידנו כמכשירי מורים הוא לעמוד בקו הראשון של אמצעי ההוראה המתקדמים".

פרופ' רטנר, לשעבר ראש בית הספר לקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה, דיקאן הפקולטה למדעי החברה ונשיא המכללה האקדמית כינרת, מציג 40 שונות ניסיון באקדמיה, בהוראה, במחקר ובתפקידי ניהול, רואה חשיבות בתפיסה שחינוך והוראה אינם מתקיימים רק בכיתה אלא במרחב החברתי, הגיאוגרפי והכלכלי. "זהו מרחב בעל שונויות, משום שהאוכלוסייה בעלת רקע שונה. עלינו לזהות את הצרכים של אותן אוכלוסיות ולהעניק לכל אחת את המתאים לה", הוא מסביר. "כבר בהתמחות יוצאים המורים החוצה לכיתות, עוברים הדרכות פדגוגיות והדרכות בתחומי ההכשרה שלהם ולומדים כיצד להתייחס למשתנים האלה כשהם נכנסים ללמד בכיתה - לא רק לשנן, אלא להסתכל גם מעבר לשוליים הקרובים, לראות באיזו סביבה אני מלמד ומה צריך לעשות אחרת כדי שיהיה רלוונטי לה. ככל שנקנה יותר חינוך והשכלה בעיקר לאוכלוסיות חלשות, יהיה זה מנוע לצמיחה כלכלית שהדרום כה זקוק לה".

כמי שמגיע מליבת מדעי החברה ויודע עד כמה חינוך והוראה חשובים להצלחת תהליכים רבים אחרים בחברה, פרופ' רטנר מודע וער לעובדה כי אנחנו חיים בחברה מרובת פערים ושסעים, וכי מחנכים ואנשי הוראה הם כוח מרכזי בשינוי מאפיינים אלה. "על ידי הדגשת ההכלה, הגיוון והעיסוק באוכלוסיות שונות בתוכניות הלימוד האקדמיות, המורים יכולים לתרום רבות להפלת חלק מהחומות הקיימות במדינת ישראל", הוא מאמין.

חיים בקמפוס | צילום: באדיבות מכללת קיי

במכללת קיי לומדים קרוב ל-3,000 סטודנטים במסלולי האקדמיים לתואר ראשון ותואר שני בחינוך ולימודי הוראה לקבלת תעודת הוראה. לצד ההתמקדות בהכשרת הדור הבא של מורים ומחנכים, ניתן אף ללמוד ולהשתלם בטווח הגילים מהגן ועד לעל יסודי במגוון רחב של תוכניות והתמחויות לאלפי מורים וגננות מבאר שבע ומהסביבה.

המכללה היא חלק ממרקם החיים החינוכיים בדרום, ורואה בחינוך שליחות חברתית ובמורים - מחנכים המסוגלים להתמודד עם שאלות חברתיות ולהוביל תהליכים של צמצום פערים וקידום סובלנות לשונות בחברה דמוקרטית ומרובת תרבויות. ייחודה העיקרי הוא במיקומה הגיאוגרפי, נטועה באזור של אוכלוסייה יהודית מבאר שבע ושל הפזורה הבדואית, שמגיעה לרכוש השכלה אקדמית. "אנו גאים להוביל את הרב תרבותיות הזו בקרבנו ויוזמים פעילויות של שילוב והכלה של אותן אוכלוסיות מהפריפריה שסובלות מבעיות כמו שיעורי אלימות גבוהים", מחדד פרופ' רטנר. "מחמם את הלב לראות בנים ובנות של משפחות הנתונות לא פעם במצוקה קשה, שלא נוטשים את מאווייהם לרכוש השכלה אקדמית".

התחלתם לאחרונה עם תוכנית להכשרת מהנדסים והנדסאים להוראה?
"זוהי תוכנית שעושה את צעדיה הראשונים במכללה. אנו מבקשים לפתוח חלון הזדמנויות להנדסאים ומהנדסים שלא נקלטו בתעשייה, להפוך לחלק מכוח ההוראה. אלה תחומים שההוראה משוועת אליהם בשל חוסר מורים במקצועות הטכנולוגיים והמדעיים. למהנדסים בעלי תואר אנו קוראים לרכוש תעודת הוראה, ולהנדסאים אנו מציעים גם תואר אקדמי וגם תעודת הוראה".

ערכים לדמוקרטיה וחיים בישראל
לאחרונה אף החלה המכללה בשיתוף פעולה עם גמלאי צה"ל ומשרד הביטחון להכשרת אנשי צבא וכוחות הביטחון לתחום ההוראה. פרופ' רטנר: "התוכנית החדשה שלנו קוראת למחזורים של אנשי צבא וכוחות הביטחון להתחיל את לימודיהם אצלנו ולעבור הסבה להוראה כבר בשלבי השחרור שלהם, בעודם במדים, כדי להרוויח זמן ולענות על צורך השעה".

האם מעבר לתוכניות הפורמליות יש לכם חזון לתוכניות לימוד ערכיות?
"חינוך לערכים הוא בהחלט חלק מהקוריקולום האקדמי שלנו, עוד לפני שמזנקים לתוכניות חדשות. ערכים לדמוקרטיה וחיים בישראל, הם חלק מהנושאים שנלמדים בקורסים השונים. הדבר מתחבר היטב לנושאים האקדמיים שיש לי אישית רקע בהם – במשך שנים רבות אני עוקב אחר תפיסות ועמדות של אוכלוסיות שונות כלפי מערכות החוק והמשפט. לצערי הרב, התמונה אינה מעודדת ובחברה הערבית היא עגומה למדי עם התרסה כלפי שלטון החוק. נושאים אלה של חינוך לציות, שיפוט מוסרי, התייחסות נכונה לרשויות החוק והמשפט, שאליהן פונים בזמן קונפליקט – צריכים להיכנס לתוכניות הלימוד כדי שמורים ומורות יישאו אותם איתם".

ותוכניות המכללה לעתיד?
"מכללת קיי היא אחת ממכללות ספורות המתוקצבות ממשרד החינוך שנותרו כמכללות שעוסקות רק בחינוך והוראה ואינן חלק מקבוצת המכללות הציבוריות תחת חסות המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) והות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב). אנו שואפים שהמעבר למל"ג והות"ת יהפוך אותה למכללה ציבורית, כמו שאר המכללות המצליחות בישראל, עוד בתקופת שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון. מהלך כזה מאפשר לעסוק בתחומים נוספים הקשורים לחינוך והוראה, למשל תוכניות לתרפיות לקבוצות של ילדים בסיכון. זו תהיה קפיצת מדרגה חשובה למכללת קיי, שתקבל פורמליזציה והכרה כמכללה המרכזית של מחוז דרום. אוכלוסיית הדרום שפונה לכיוון חינוך והוראה תראה במכללה כמקום המרכזי שבו ניתן לרכוש הוראה ותארים אקדמיים בתחום".

מעבר לכך, מקווה פרופ' רטנר לאמץ מתווה חדש של משרד החינוך, המנסה להגדיר סוג שונה של הכשרה של מורים ומורות – שני תארים בארבע שנים. "יכול לקום דור חדש של מורות ומורים בעלי השכלה אקדמית, ומי ייתן גם יותר מתואר שני, שיתרום לתהליכי החינוך וההוראה במדינה שזקוקים לדחיפה קדימה".

ראוי לציון
כמי שתחום המוזיקה קרוב לליבו, פרופ' רטנר מזמין דמות מוזיקלית, שלה רגל בתרבות היהודית ובתרבות הבדואית, הערבית, המוסלמית, לממש רעיון של הקמת מקהלה משותפת לסטודנטים ובוגרים. "מקהלה כזו תישא דגל של שלום, אחווה ופיוס, ותוכל להעניק נקודת זכות כחלק מההכשרה האקדמית", הוא אומר וקורא לגורמים ברשות או מחוצה לה להרים את הכפפה.

בשיתוף מכללת קיי