"חינוך הוא לפני הכל מפגש אנושי"

בשכונת שפירא בדרום תל אביב, המורכבת מפסיפס מגוון ביותר של דמויות אנושיות, מתמקד בית הספר השכונתי שפירא במודל חינוכי המותאם לכל אחד מהתלמידים באופן אישי. "תפקידי הוא ללוות את ההתפתחות האישית והמקצועית של כל אחד מהתלמידים והבוגרים", מצהיר שחר פיינשטיין, מנהל בית הספר

דניאל דותן בשיתוף ביה"ס שפירא
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
 פעילות קהילתית בשכונה. תלמידי בית הספר השכונתי שפירא | צילום: בית הספר השכונתי שפירא
פעילות קהילתית בשכונה. תלמידי בית הספר השכונתי שפירא | צילום: בית הספר השכונתי שפירא
דניאל דותן בשיתוף ביה"ס שפירא
תוכן שיווקי

חמישה חודשים עברו מאז שנפתחה שנת הלימודים התשפ"ב. שנה מאתגרת בה תלמידים ומורים נאבקים לחזור לשגרה לצד מגפת הקורונה, לפתוח את המחברות והספרים, ללמד וללמוד חומרים חדשים להגיש עבודות ולעמוד במבחנים. אך יש בתי ספר בישראל שעושים זאת לגמרי אחרת.

שחר פיינשטיין גבריאל | צילום: אריק סולטן

אחד מבתי הספר הללו הוא בית הספר השכונתי שפירא, ביה"ס יסודי צומח בשכונת שפירא בדרום תל אביב. בית הספר פועל על פי גישת "חינוך מבוסס מקום" – גישה חינוכית מוכרת ומקובלת בבתי ספר בארה"ב ובמדינות נוספות, המערבת את תלמידי בית הספר בסביבה ובקהילה בה הם חיים.

"מתודולוגיית חינוך מבוסס מקום מאפשרת לתלמידים לראות את תוצאות העבודה שלהם בקהילה, להכיר את סביבתם לעומק ולבנות מיומנויות חקר, תקשורת ואינטראקציה מתגמלות עם האנשים והסביבה", אומר שחר פיינשטיין גבריאל, מנהל בית הספר.

הרצון לחנך ולהשפיע
בית הספר ממוקם בשכונת שפירא המגלמת את המרקם האנושי של דרום תל אביב והוא כולל תלמידים ממשפחות מרקעים שונים ומגוונים: משפחות ותיקות צאצאי בוכרה וקווקז, משפחות מהגרים, פליטים מאריתריאה, משפחות מסורתיות, נישואי תערובת בין פיליפינים וישראלים, משפחות ערביות, משפחות של אמנים והיפסטרים ומשפחות ישראליות קלאסיות".
פיינשטיין, מנהל בית הספר, הוא משפטן בהשכלתו שעבר ללימודי הוראה מתוך אהבת הזולת ורצון לחנך ולהשפיע. בשנותיו הראשונות במערכת החינוך, הצטרף שחר לבית הספר למנהיגות חינוכית של קרן מנדל.

חצר בית הספר | צילום: בית הספר השכונתי שפירא

"בחמש עשרה השנים האחרונות, חינכתי וניהלתי בתי ספר בחינוך המיוחד", מספר פיינשטיין, "עבדתי בעיקר עם בני נוער בסיכון ותלמידים ותלמידות עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז. אני בוגר תוכנית 'מפרש' תוכנית למנהלים יזמים ובוגר תוכנית מנהלים למען החינוך האזרחי של קרן לאוטמן. התוכנית בביה"ס למנהיגות חינוכית של קרן מנדל אפשרה לי להבין מהי התפיסה החינוכית שלי, מהו המצפן הערכי שלי והיכן ארצה לעשות את השינוי. בחרתי להקים את בית ספר שפירא עם שותפותיי, והוא למעשה מימוש הפנטזיות החינוכיות שלנו כמורים, כמורות וכהורים".

מה מאפיין את התלמידים בבית ספר שפירא?
"שפירא הוא בית ספר יסודי צומח לכיתות א'-ג', הקולט כאמור תלמידים משכבות אוכלוסייה מגוונות ושונות. האתגרים המרכזיים שנובעים מכך הם פערי השפה והפערים החברתיים והכלכליים הגדולים בין התלמידים. בבית הספר שלנו אין ספרי לימוד, קירות ולוחות. הלמידה היא עצמאית באופן המותאם לתלמיד, באופן פרטני ובקבוצות קטנות כדי לאפשר למידה איכותית, למרות הפערים בין התלמידים".

מהו המודל המיוחד של בית הספר?
"בית הספר נקרא 'בית ספר שכונתי' מתוך התפיסה הבסיסית שלו שכל השכונה היא בית ספר. אנחנו לומדים יום יום ברחבי השכונה, בגינות הקהילתיות, במרכז הקהילתי, בגן הבוטני, בעסקים המקומיים, והמורים והמורות של הילדים זה לא רק אנחנו אנשי החינוך, אלא כל הציבור בסביבה. החל מצעירים בשכונה, דרך בעלי עסקים, ועד לסבים ולסבתות שחיים בה.
"מודל 'חינוך מבוסס מקום' על פיו ביה"ס שפירא פועל, מוציא את החינוך והלימוד לרחבי השכונה והקהילה במטרה לגדל ילדים וילדות שהם אזרחי השכונה, מכירים את המאפיינים שלה, ביקורתיים כלפי מה שקורה ולומדים להיות אקטיביסטים, לתקן ולשנות. כך לדוגמה, הם היו שותפים מרכזיים במאבק לפינוי התחנה המרכזית מהשכונה. הם לומדים להפגין ולהביע דעה.

"הלמידה במרחב הציבורי מאפשרת ללכוד הזדמנויות כל היום. התלמידים לומדים לדוגמה על המענה של העירייה, פוגשים אנשים בקפה ושואלים אותם שאלות. לביה"ס יש תפקיד מרכזי בשכונה בה הוא נמצא וכמו שאנחנו נעזרים בשכונה כדי ללמוד, אנחנו מהווים עוגן עבור השכונה בחזרה. כך, בית הספר הוא שותף ויוזם של כל אירוע שיש בשכונה. הוא כולל ארון קהילתי עם בגדים וציוד ומי שחסר לו יכול לבוא ולקחת. יש בתי סטודיו של אמנים מהשכונה בבית הספר והוא מעניק מקום מפגש לאנשי הקהילה".

מהי תפיסת החינוך בעיניך כמנהל?
"חינוך בעיניי הוא קודם כל מפגש אנושי. תפקיד בית הספר ותפקידי כמנהל הם ללוות את ההתפתחות המקצועית והאישית של כל מי שמגיע לבית הספר – ילדים ומבוגרים".

מי הם אנשי החינוך בבית הספר? כיצד הם נבחרים?
"בשל המורכבות הגדולה של שינוי תפיסת התפקיד בין מורה למנחה, אני לרוב מעדיף לקלוט סטודנטיות וסטודנטים צעירים שרק סיימו את הלימודים. אני בוחר את אותם סטודנטים שאני מזהה בהם את אהבת האדם, אהבת ילדים ושרבים מהם חיים או מכירים את שכונת שפירא".

אילו תוכניות חינוכיות מיוחדות אתה מוביל בבית הספר?
"התוכניות מבוססות על פיתוח הלומד העצמאי. שפירא הוא בית ספר לאמנויות ויש הרבה שעות של קולנוע, מוזיקה, תנועה, תיאטרון ואמנות מתוך תפיסה שאמנות היא כלי ביטוי אנושי אוניברסלי ראשון במעלה, המאפשר להתרומם מעל מחסום השפה והשונות הגדולה ברקע שממנו מגיעים כל ילד וילדה. בבית הספר הילדים.ות מנהלים בעצמם את הלמידה ובוחרים ממגוון משימות הנמצאות במרחב תוך כדי שהמנחה מתבוננת, מכוונת ומקנה להם באופן המותאם למקום בו הם נמצאים".

מהם הערכים והמחויבות החברתית בבית הספר?
"כל מה שאנחנו עושים למען השכונה. העניין של שוויון הזדמנויות: זה אומנם חינוך פרוגרסיבי אבל עדיין אנחנו נמצאים בדרום תל אביב ויש לנו מחויבות לאפשר נקודת פתיחה שווה ככל הניתן לאוכלוסיות חלשות. מעבר לכך, התפיסה שאדם וילד הם חלק משכונה, מעיר ומחברה מכוונת ללימודים אמיתיים ואותנטיים. בית ספר הוא לא בועה. יש לו מקום מרכזי בתוך שכונה ויש לו תפקיד חינוכי-חברתי-קהילתי בתוך הסביבה שבה הוא נמצא, הוא לא במקרה נמצא שם".

כיצד היית רוצה לראות את בוגרי בית הספר משתלבים בחברה?
"אני מדמיין את הבוגר 'השפיראי' בעל מודעות חברתית גבוהה, אקטיביסט בסביבה בה הוא חי, פועל, אדם סקרן ששואל שאלות ושבעיקר - לא מפסיק ללמוד ולהתפתח".

ראוי לציון
בבית הספר לומדים אמנם רוב של תלמידים ישראלים אך יש גם ילדים.ות שהוריהם היגרו מאריתריאה, סין, פיליפינים, חוף השנהב, גאנה, ניגריה, סודן ומדינות נוספות.

בשיתוף ביה"ס שפירא