ברנקו וייס: חינוך שמשנה חברה

שינוי תפקידו של בית הספר, ראייה הוליסטית של התלמיד וצרכיו, הנהגת אוטונומיה רחבה לצוותי החינוך וליווי רשויות מקומיות בהטמעת רפורמות חינוכיות. אביב קינן, מנכ"ל מכון ברנקו וייס, מניע חינוך אחר למוביליות חברתית ומתכוון להגיע לכל רשות בפריפריה

יעל אפרתי בשיתוף ברנקו וייס
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
תלמידי תוכנית ספייס תיעדו את סיפורי משפחותיהם ועלייתן מאתיופיה | צילום: ברנקו וייס
תלמידי תוכנית ספייס תיעדו את סיפורי משפחותיהם ועלייתן מאתיופיה | צילום: ברנקו וייס
יעל אפרתי בשיתוף ברנקו וייס
תוכן שיווקי

אל הקדנציה החדשה שלו כמנכ"ל מכון ברנקו וייס גלש אביב קינן בקלות יחסית. את מכון ברנקו וייס על תוכניותיו ובתי הספר שלו, הוא הכיר היטב. למעשה הוא היה ממקימיה של רשת בתי הספר ברנקו וייס ועמד בראשה במשך 14 שנים, שם יישם כמה מהרעיונות הכלולים בחזונו החינוכי. בהמשך דרכו, מצויד בניסיון שצבר, מונה לסמנכ"ל החינוך של עיריית בת ים ובהמשך, עד לפני חודשים ספורים, עמד בראש מנהל חינוך בעיריית ירושלים. בשני תפקידיו חולל מהפך במערכות החינוך העירוניות: כך יישם את מודל בת ים לחינוך אישי והביא לעלייה בשיעורי הזכאות לבגרות בעיר מ-52% זכאות לקרוב ל-90%. בתפקידו בעיריית ירושלים הצליח לחולל מהפכה חינוכית, שאף זיכתה אותה בפרס החינוך הארצי. לצד זאת חיבר עשרות בתי ספר במזרח העיר למערכת החינוך הירושלמית, תוך מתן מענה למגוון הצרכים, והביא לגידול במספר הסטודנטים ממזרח ירושלים שלמדו באוניברסיטה העברית - מעשרות בודדות למאות בכל מחזור.

אביב קינן | צילום: נעם פיינר

בימים אלה, כארבעה חודשים אחרי שנכנס לתפקידו החדש, פגשנו את קינן לשיחה על החזון החינוכי של ברנקו וייס והכיוונים שאליו צועד המכון.

חינוך הוליסטי
מכון ברנקו וייס הוא חלק ממערכת החינוך בישראל כבר יותר מ-30 שנה. החזון שהניחו מייסדיו, ד"ר ברנקו וייס, פילנתרופ יהודי שוויצרי, וד"ר דן שרון, מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, הלך והתרחב עם השנים ומונה כיום 30 בתי ספר מקריית שמונה ועד אילת; יחידת תוכן, המלווה מקצועית עשרות רשויות, מאות בתי ספר ואלפי מורים; ויחידת תוכניות, האחראית להפעלתן של תוכניות חינוכיות לאלפי תלמידים בפריפריה.

כנס שווים לחינוך של ברנקו וייס בשיתוף משרד החינוך וקרן טראמפ | צילום: הדר אדרי

לברנקו וייס רשת של 16 בתי ספר אתגריים לנוער שנשר מהמסגרות הנורמטיביות, והיא נחשבת לרשת הטובה בארץ בתחומה. עם כיתות קטנות של 15 תלמידים ויחס אישי - אלפי תלמידיה מקבלים סיכוי אחרון לסיים את הלימודים ככל תלמידי ישראל. לצידה פועלת רשת בתי ספר שש-שנתיים, עם 14 בתי ספר שלכל אחד מהם סיפור חינוכי יוצא דופן - מבתי ספר המשלבים חילונים, דתיים ובעלי מוגבלות, דרך בית ספר אזורי שבו לומדים יהודים, ערבים, דרוזים וצ'רקסים ועד בית ספר חרדי לנוער שעזב את הלימודים בישיבה.

ברנקו וייס הוא סיפור כלל ישראלי, המשלב בתוכו את כל המגזרים והאוכלוסיות השונות של החברה הישראלית ומפגיש אותן במקום שמעצב את העתיד שלהן.

"הרעיון העומד בבסיס העשייה החינוכית של ברנקו וייס הוא חינוך משנה חברה", אומר אביב קינן. "המטרה שלנו היא בראש ובראשונה לייצר לתלמידים ולתלמידות שאיפות ואופק, להקנות להם מיומנויות וכלים למוביליות חברתית. אנו רואים כל תלמיד ותלמידה באופן הוליסטי, מתוך הבנה שמערכת החינוך אחראית על הילד, לא רק במובן המצומצם של שעות הלימוד אלא גם מבחינת צרכיו הרגשיים והחברתיים. אם יש ילד שחסרים לו משקפי ראייה, אנחנו פועלים כדי לספק לו משקפיים, או אוכל או כל צורך אחר. הטיפול בצרכיו הבסיסיים ובצרכיו הרגשיים של התלמיד חשוב לא פחות מללמד אותו לפתור משוואה ריבועית".

תפיסת החינוך ההוליסטי, אותה ביסס קינן בברנקו וייס לפני 20 שנה והטמיע לאורך השנים גם במערכות החינוך העירוניות שבהן פעל, מקבלת כיום ביטוי חדש בברנקו וייס עם מודל חדשני בשם "כפר בשכונה", שהופך את בית הספר למערך חינוכי המשלב בין למידה פורמלית לבלתי פורמלית, עם מגוון תוכניות והכשרות העוסקות בפיתוח מיומנויות ובחינוך תעסוקתי. בין התוכניות ניתן למצוא מוסיקה, צילום, כדורגל ובישול, גלישת גלים, יזמות ומנהיגות. כמו כן זוכים התלמידים לליווי בצמתים המרכזיים בחייהם עד הגיעם לגיל 25. "זוהי מהפכה אמִיתית בתפיסת תפקידו של בית הספר כמעטפת כוללת, התומכת בילד ובקהילתו ועושה הכול כדי לאפשר לו לפרוח ולממש את יכולותיו", אומר קינן.

אוטונומיה לצוותי החינוך
מכון ברנקו וייס בולט לאורך שנות פעילותו באיכות אנשי החינוך בו שרבים מהם פרוסים כיום על פני המערכת הציבורית והחינוכית, בהם שר התרבות והספורט חילי טרופר, מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך סער הראל, ראשת עיריית בית שמש עליזה בלוך ומנהלת מנהל החינוך בעיריית תל אביב- יפו שירלי רימון. אחד מהיעדים המרכזיים של המכון מתמקד בפיתוח המקצועי והאישי של צוותי החינוך, ביצירת פורומים של למידה ושיתוף ובהעצמתם של מי שאמונים על חינוך הדור הצעיר. בתי הספר של ברנקו וייס מתאפיינים באוטונומיה עם סמכויות נרחבות למנהלים ולמנהלות לקבוע את אופיו של בית הספר, גבולות הגזרה שבה הוא פועל והתכנים שמועברים במסגרתו. לשיטתו של קינן, "כל הרעיונות, המחשבות והרצונות נמצאים בתוך בית הספר, אצל המנהל.ת וצוות המורות.ים. אני מאמין גדול בכך שצריך להנהיג אוטונומיה רחבה לצוותי החינוך. הם רוצים שיראו אותם ולא רוצים שמישהו מבחוץ יגיד להם משהו שהם כבר גילו מזמן. אם סומכים על הצוותים ומאפשרים להם ליזום, הם מרגישים שזה החלום שלהם, שזה שלהם, בדיוק כמו התלמיד שלומד באופן הרלוונטי לחייו. הצוות מתומרץ, לוקח אחריות וגם מרחיב את הפעילות, לטובת כולם".

חיזוק הנוער בפריפריה
לצד רשת בתי הספר הענפה של ברנקו וייס, פועלות במכון שתי יחידות מרכזיות: יחידת התוכניות ויחידת התוכן. הראשונה משמשת כגוף המפעיל של כמה מהתוכניות החינוכיות המובילות כיום בישראל לחיזוק נוער בפריפריה, ובהן תוכנית מדעניות העתיד של משרד המדע והטכנולוגיה, תוכנית קדם עתידים של משרד החינוך ועמותת ידידי עתידים ותוכנית ספייס של הפרויקט הלאומי לקהילת יוצאי אתיופיה. בכל אחת מתוכניות אלו, בהובלת מנחי ברנקו וייס בבתי ספר שונים בכל רחבי הארץ, נרשמו לאורך השנים הישגים משמעותיים. כך לדוגמה במסגרת הפרויקט הלאומי ליוצאי אתיופיה השתתפו התלמידים בפרויקט ייחודי של תיעוד סיפורי עלייתה של יהדות אתיופיה – כל תלמיד ראיין את בני משפחתו וכתב את סיפור החיים והמסע שלה מאתיופיה לארץ ישראל, ועשרות הסיפורים נכרכו יחד לספר מרגש. בתוכנית קדם עתידים השיקו השנה קורס הכשרה למיון לטייס לתלמידים בבית שאן, ו-90% ממשתתפיו עברו את המיונים הראשונים לקורס היוקרתי של צה"ל.

יחידת התוכן של ברנקו וייס, הפועלת בשיתוף פעולה עם משרד החינוך ועמותות חינוכיות, אמונה על פיתוח מקצועי וליווי אנשי חינוך בתהליכים פדגוגיים, ביצירה ובהטמעת רפורמות ובחיזוק היבטים שונים הקשורים בעבודה החינוכית. היחידה מפתחת מודלים פדגוגיים חדשניים, המיושמים בעשרות בתי הספר, מנחה מורים ומנהלים, ומלווה רשויות מקומיות רבות, בעיקר בפריפריה ובחברה הערבית, מתוך תפיסת השלטון המקומי כציר מרכזי בעיצוב מערכת החינוך היישובית. מגמה זו צפויה להמשיך ולהתרחב בברנקו וייס בשנים הקרובות, עם צירופן של רשויות מקומיות רבות נוספות.

לדברי קינן, "אם רוצים שילד מקריית שמונה יגיע לאוניברסיטה, צריך להתחיל בגיל צעיר. חלק מרכזי מנושא שוויון ההזדמנויות או היעדרו נעוץ במיקום הגאוגרפי, ולפיכך המטרה היא להגיע ליותר ויותר רשויות בפריפריה ולעזור להן בתחום החינוך". את הדוגמה הבולטת ליכולת להוביל שינוי מביא קינן מעבודתו במזרח ירושלים במסגרת תפקידו כראש מנח"י. "פגשתי במזרח העיר בתי ספר מוזנחים מהרבה מובנים. הקצנו הרבה משאבים מהעירייה ומהמדינה משום שהבנו שהשכלה היא המפתח לחילוץ אנשים ממעגל העוני והיא שתאפשר להם סיכוי להשתלב בחברה ולהתפרנס כראוי. אם לתלמיד יהודי יש סיכויים גם בזכות כל מיני קשרים חברתיים, לתלמיד ערבי אין אותם, ולפעמים הוא גם סובל מדעות גזעניות. לכן חשוב לי להגיע גם לרשויות ערביות ולעבוד איתן למען מטרה משותפת".

ראוי לציון
אביב קינן, מנכ"ל רשת ברנקו וייס, מדבר וקורא ערבית ומאמין שכל יהודי בארץ חייב לדעת ערבית.

בשיתוף ברנקו וייס