פר"ח: מפעל החונכות שהשפיע על חייהם של למעלה ממיליון ישראלים

תוכנית פר"ח, המתקיימת כבר שנים ברחבי הארץ, מטביעה חותם חינוכי וחברתי על תלמידים מקשת רחבה של החברה הישראלית. מנכ"ל התוכנית אלון גלרון מספר על פעילות חינוכית ענפה ומוצנעת בה נשזרים סיפורי הצלחה מרגשים שגרמו לרבים להאמין בעצמם והובילו אותם להצלחה

גלית בן חמו בשיתוף פר"ח
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הסגל הבכיר של פר"ח | צילומים: אוהד הרכס, מכון ויצמן
הסגל הבכיר של פר"ח | צילומים: אוהד הרכס, מכון ויצמן
גלית בן חמו בשיתוף פר"ח
תוכן שיווקי

"אנו גאים להיות מודל שמשקף את המשך העשייה החברתית, במיוחד לאור המצבים המורכבים שעימם מתמודדת כיום החברה, הדורשים גמישות וחשיבה מחודשת", מצהיר אלון גלרון, מנכ"ל פר"ח, התוכנית הלאומית להשפעה חברתית המחברת בין סטודנטים לבין ילדים ובני נוער, אשר זקוקים לעזרה לימודית ורגשית. התוכנית הוותיקה, הנפרשת מדן ועד אילת, מספקת מענה לקשת הרחבה שמתקיימת בחברה הישראלית, 24,500 חונכים ביותר מ־200 יישובים בישראל וב־1,200 בתי ספר ופרויקטים.

מדי שנה נהנים מפעילות פר"ח כ־40,000 ילדים ובני נוער. במסגרת הפעילות נפגש החונך עם החניך, מעניק לו תשומת לב אישית ומשמש כמודל חיובי לחיקוי ובכך מסייע לו לחזק את ההערכה העצמית, לייצר חוויית מסוגלות ולטפח את תחושת הביטחון העצמי.
גלרון מסביר כי רבים שמעו על הפרויקט אולם כשהם נשאלים על היקף העשייה, מעטים יודעים לספק את התשובה. מנקודת מוצא זו, ודווקא לאור התקופה המאתגרת שבה נמצאת החברה הישראלית ומערכת החינוך במרכזה, חשוב לו להעביר הלאה את הבשורה על הפרויקט, ולשקף את העשייה הנפלאה שמתקיימת מזה שנים.

אלון גלרון, מנכ"ל פר"ח

חונכות אישית
ראשית דרכה של תוכנית פר"ח במכון ויצמן, בו נוסדה בשנת 1974 ביוזמת רוני עטר ופרופ' חיים הררי. מהתחלה צנועה, שבה נטלו חלק קומץ סטודנטים ומדענים מהמכון, הפכה פר"ח לאבן שואבת עבור סטודנטים, משפחות וילדים, רשויות מקומיות ובתי הספר בכל הארץ ואף בעולם. עד היום נותן מכון ויצמן חסות משמעותית לתוכנית כחלק משליחותו החברתית. גלרון מדגיש את ההשפעה החברתית העצומה שיש לתוכנית מיום הקמתה. "לא בכדי זכתה התוכנית בפרסים ועיטורים שונים, שהבולט בהם הוא פרס ישראל למפעל חיים. בנימוקי השופטים נכתב כי הפרס ניתן על התרומה החשובה לקהילה, לחברה ולחינוך הנוער, על מגוון תלמידי המוסדות להשכלה גבוהה, יהודים וערבים, חילונים ודתיים, הפועלים במסגרתו, על עבודת החונכות הנעשית מתוך צניעות ויעילות בצד מוטיבציה, מקצועיות ויכולת ניהולית מעולה ועל מגוון הפעילויות שהשפיעו על חייהם של למעלה ממיליון ישראלים".

ליבת פעילות התוכנית היא החונכות האישית, מפגשים חברתיים בין החונכ/ת לחניכ/ה שדרכם נרקם קשר אישי ומשמעותי לשניהם. כ־13% מפעילות התוכנית מופנית לפרויקטים קבוצתיים שונים, שנותנים במה לסטודנטים לתרום בהתאם לכישוריהם ולתחומי העניין שלהם. תחומי הפעילות רבים וכוללים עזרה לימודית, העשרה, בריאות, מדעים, איכות הסביבה ועוד, כשעיקר הפעילות מתרחשת בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.

סיפור העצמה מאחורי כל חונכות
"המפגש בין החונכים-הסטודנטים שמגיעים מלאי רצון טוב, לבין החניכים שזוכים למנה גדושה של חום, התעניינות וטיפוח בבית, בפארק או בתקשורת אונליין, רוקם סיפורים של ילדים שזוכים להעצמה, ולו בזכות כך שזכו לפגוש דמות משמעותית, מכילה ומקדמת, וכך בזכות המפגשים הצליחו להתגבר על משברים כאלה או אחרים", מתאר גלרון את ערכם של המפגשים.

נוי, חניכה בפרויקט הכנה לבגרות, כתבה לחונכת שליוותה אותה במהלך השנה: "מי היה מאמין שכך אוכל להיקשר לאדם זר. נכנסת לי ללב מהרגע הראשון שפגשתי אותך. היום שהכרתי אותך היה בין הכי מאושרים בחיי. תודה שגרמת לי להאמין בעצמי, ולהבין שאין דבר העומד בפני הרצון ואם אני רוצה משהו אני יכולה להשיג אותו. למדתי ממך ללכת תמיד עם הלב ואף פעם לא לוותר על חלומות, ותמיד לנסות ולשאוף גבוה. את בהחלט מודל לחיקוי".
מהצד השני, נתרמים החונכים, כפי שהגדיר אחד הסטודנטים: "לא רק החניכים עברו תהליך של צמיחה והצלחה. גם אני כחונך גדלתי איתם ולמדתי מהם המון ומהחוויה המדהימה שנקראת פר"ח".

גלרון מתאר השתלשלות של אירועים, שלדבריו חוזרת על עצמה שוב ושוב בווריאציות שונות. "פנה אלינו סטודנט, וביקש שנאתר עבורו את החונכים שליוו אותו כשהיה ילד. כששאלנו לסיבה הוא סיפר שבילדות היה עולה חדש, ולתחושתו היה 'שקוף' בבית הספר. לא ראו את מי שהוא ולא התייחסו אליו, וגם מבחינה לימודית הרגיש אבוד. הוא אמר שהיחידים שהתייחסו אליו, ונתנו לו במה אמיתית היו החונכים של פר"ח, שהעניקו לו חוויה אחרת, גרמו לו להאמין שהוא יכול להתפתח. החונכות השפיעה עליו מאוד, ולימים הוא הצליח לשבור את מעגל השקיפות הזו. באותו זמן הוא סיים את הדוקטורט שלו במכון ויצמן, וביקש להקדיש את התואר לחונכיו אשר העצימו אותו וסימנו לו את הדרך. אגב, כשהיה סטודנט הוא היה בעצמו חונך בתוכנית פר"ח".

כיצד משברי התקופה משפיעים על מפעל החונכות?
"תקופת המשבר הנמשכת, שבאה לידי ביטוי רב במערכת החינוך, לא פגמה במערך הפעילות של פר"ח, שהמשיך לתפקד בהצלחה רבה. למעשה, זו תקופה שבה חווינו את הצורך של הילדים בפרויקט הזה יותר מתמיד. בתקופות של סגרים או בידוד נקודתי, כשנראה שהכול הולך ומתבטל, הייתה לחונכות משמעות עצומה. מערך החונכות תוגבר בהדרכות כאשר לאחר המחצית הראשונה של 2020 הוקם מערך של למידה מגוונת, הכולל 1,800 פריטים של למידה ופעילויות. החונכים והחניכים נפגשו במרחב הפתוח או בזום. החשיבות הרבה של הפרויקט נשענת על הרציפות, ההתמדה ותשומת הלב. כולנו יודעים, שאפקט הסגרים בא לידי ביטוי בכך שרבים מהתלמידים סירבו להיכנס לשיעורי האונליין, ולצד זה רבים מהם חוו תחושה של ניכור ובדידות. הערך של התוכנית בא לידי ביטוי בכך, שבתקופה הזו החונכים שמרו על קשר אישי עם התלמידים, המשיכו בפעילויות על אף המגבלות, והוכיחו לאותם ילדים שהם חשובים למישהו שנמצא מחוץ למסגרת המשפחתית".

עיקר הפעילות של פר"ח היא בקרב ילדים ובני נוער. לצידה מתקיימת פעילות ייחודית ביותר
מ-40 קמפוסים בהם מתקיימת חונכות עם סטודנטים בעלי לקויות לימודיות או פיזיות.
"פעילות זו ממוקדת בלמידה. אולם לאור המצב בשנה האחרונה עלה צורך נוסף של תמיכה רגשית לסטודנטים, שנמצאים לא פעם בסכנת נשירה. באורח פלא השנה הזו הייתה מוצלחת יותר משנים קודמות, והשנה גדלה הדרישה לחונכות עבור סטודנטים.

"אנחנו מאמינים שהקשר האישי מייצר מפגש מכונן שמוביל לשינוי, וכי הערנות למצוקות ולבעיות בחברה הישראלית, שאותה מפתחים הסטודנטים תוך פעילותם בפר"ח, מהווים צעד חשוב לפתרון ולצמצום הפערים החברתיים במדינה. אנו מאמינים שהחונכות מהווה הזדמנות פז לכל חונך להיתרם ולהתפתח באופן אישי, לפתח כישורים ומיומנויות הרלוונטיים לאישיותו ולבחון סוגיות ערכיות הקשורות לעולמו. מהניסיון שלנו מעצם הנתינה הסטודנטים גדלים ומתפתחים בעצמם לומדים על עצמם על היכולת שלהם. רבים מהאנשים שנמצאים בפר"ח היום, היו חונכים שהפכו להיות רכזים, שחוויית הנתינה הייתה משמעותית מאוד עבורם, הצמיחה והעצימה אותם, ונתנה להם כלים להמשך החיים".

בזמנו תיאר פרופסור זאב צחור ז"ל, מייסד ונשיא המכללה האקדמית ספיר, את ערכה של פעילות פר"ח: "משנה לשנה גדל אחוז הסטודנטים המגיעים אלינו ממגזרי אוכלוסייה שקודם לא התקרבו לאקדמיה. רבים מהם מצביעים על השתתפותם, כילדים בפר"ח, כנקודת ההבקעה של חייהם. תפקיד פר"ח באיתור היכולות שלהם כילדים, בעידודם הרגשי ובהשבחת יכולת הלימודים שלהם, מקצה לפר"ח מעמד ממלכתי הראוי לציון והוקרה... טביעת האצבעות של פר"ח כסוכן שינוי ניכרת היטב בכל רובדי העשייה והחינוך בישראל, מגיל הרך ועד לאוניברסיטה, בערים הגדולות ובפריפריה, בכל מגזרי האוכלוסייה".

ראוי לציון
מיום הקמת התוכנית ועד היום השתתפו בה כ־770 אלף סטודנטים שחנכו בפר"ח. התוכנית נגעה בחייהם של למעלה מ־2 מיליון איש, חניכים וחונכים, במהלך השנים. בין 15% ל-20% מהחונכים היו ילדי פר"ח בעברם.

בשיתוף פר"ח