להתגבר על אפקט אזור המיקוד

שנים רבות מנסים להתמודד עם הפערים החברתיים-כלכליים בישראל, אולם עדיין בעבור יותר מדי ילדים, הרקע ממנו הם והוריהם מגיעים, קובע את ההזדמנויות שלהם בעתיד (״אפקט אזור המיקוד״). דלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך וד"ר אריאל לוי, מנכ"ל ג'וינט-אשלים, מסבירים כיצד אפשר לקדם מוביליות חברתית-כלכלית בישראל דרך מערכת החינוך

ענת יפה בשיתוף ג'וינט-אשלים
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
פעילות עם הגיל הרך בחברה הערבית  | צילום: תמיר אלטרמן
פעילות עם הגיל הרך בחברה הערבית | צילום: תמיר אלטרמן
ענת יפה בשיתוף ג'וינט-אשלים
תוכן שיווקי

לפני מספר ימים פורסם מחקר חדש של משרד האוצר על הקשר שבין מקום המגורים ומוביליות בין-דורית בשכר. המחקר מצא כי במונחי הכנסה, הסיכוי של ילד ישראלי לעלות מחמישון הכנסה נמוך בו הוריו נמצאו לחמישון גבוה בבגרותו הוא 10.7% (לעומת 13.4% בקנדה ו-11.7% בדנמרק). כאשר לוקחים בחשבון את שונות האוכלוסייה בישראל התמונה מורכבת. כך לדוגמה, הסיכוי של ילד יהודי לא חרדי לעלות מרבעון הכנסה נמוך לגבוה הוא פי שניים מילד ערבי וכמעט פי ארבע מילד חרדי. למערכת החינוך יש תפקיד מרכזי בשיפור סיכויי המוביליות החברתית-כלכלית של ילדנו.

דלית שטאובר | צילום: מוקי שוורץ

"ישנה טרגיות בחברה שלנו, שכן הפערים מתלכדים סביב אותן אוכלוסיות", אומר ד"ר אריאל לוי, מנכ"ל ג'וינט-אשלים, שותפות בין הג'וינט וממשלת ישראל לקידום מוביליות חברתית-כלכלית מלידה ועד 30. "הסיכוי לקושי בתחומי האוריינות (חשבון, מדעים וקריאה) גדול פי חמישה בקרב תלמיד דובר ערבית לעומת תלמיד דובר עברית, וכן הסיכוי לתעודת בגרות איכותית גבוה פי חמישה לתלמיד מרקע מבוסס לעומת תלמיד מרקע מוחלש. המונח המקצועי לכך נקרא אפקט אזור המיקוד (The Zip Code Effect) – המקום והרקע ממנו אתה מגיע קובע את עתידך ועתיד ילדייך".

ד"ר אריאל לוי | צילום: אריק סולטן

"למערכת החינוך תפקיד מכריע לאפשר לתלמידיה לקדם את תמונת הסיכויים שצפויה להם", אומרת דלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך. "כל ילד וילדה המגיעים אלינו צריכים לדעת שאנו נעניק להם את הידע והמיומנויות, כדי שיצאו ממערכת החינוך אזרחים בוגרים כשירים ומוכשרים בעלי הכלים הרלוונטיים להתמודדות עם עולם דינאמי ומשתנה".

צמצום פערים זה לא מספיק
מוביליות חברתית-כלכלית עוסקת בסיכויים של ילדים ונוער להשתפר, במנותק מתנאים מעכבים, ביחס לדור הוריהם (מוביליות בין-דורית) וביחס לבני ובנות דורם (מוביליות תוך-דורית) בחמישה תחומי חיים:
(1) חינוך והשכלה.
(2) כלכלה.
(3) בריאות.
(4) שליטה דיגיטלית.
(5) תחושת שייכות.

תפישה זו מצביעה על הפערים שיש לצמצם ולמקד מאמצים לשיפור סיכויים. "אחד האתגרים בצמצום פערים הוא במיקוד מאמצים, משאבים וכוחות כדי לייצר מקסימום אימפקט ולשם כך יש לעבוד באופן מבוסס נתונים ומחקר", אומרת שטאובר. היא מציינת את מעבר האחריות על הגיל הרך למשרד החינוך כמהלך משמעותי שיאפשר פתרונות מקדמי מוביליות כמה שיותר מוקדם בחיי הילד. כבר כיום ניתן להצביע על מיומנויות קריטיות בהן צריך להשקיע בגילאים ספציפיים. זיהוי וטיפול בגילאים מוקדמים, מונע בעיות גדולות יותר בעתיד. "במובן זה לא רק ההחזר החברתי חשוב אלא ההחזר כלכלי כאן הוא הגדול ביותר", מציין ד"ר לוי.

שילוב מיטבי בחברה
השתלבות במערכות חברתיות היא הישג נדרש לפרט ואתגר למערכת החינוך. כך לדוגמה, השתלבות בתנועות הנוער יכולה לתרום לשילוב במערכות חברתיות ולתחושת שייכות של היחיד – שני מנבאי מוביליות משמעותיים.

"כ-250,000 ילדים בישראל משתתפים בפעילויות של תנועות נוער, יוצרים קשרים חברתיים, רוכשים מיומנויות וכישורים, מתמודדים עם אתגרים בהצלחה ומגבירים את תחושת המסוגלות והשייכות שלהם עקב כך", אומר ד"ר לוי. אולם רק 13% מקרב השכבות החברתיות-כלכליות הנמוכות משתתפים בתנועות הנוער, אל מול 32% מהשכבות הגבוהות. "בכדי להעלות את שיעור ההשתתפות לכ-25% מקרב השכבות הנמוכות יותר חברתית-כלכלית, מדובר על עוד כ-48,000 חניכים".

משרד החינוך, מועצת תנועות הנוער (מת"ן) ומשרד הרווחה והביטחון החברתי יחד עם ג'וינט-אשלים פועלים משנה זו להנגשת תנועות הנוער לילדים ממשפחות החיות בעוני ובמצבי סיכון. התוצאה הרצויה היא כניסת 1,000 בני נוער ממשפחות אלו אשר יקיימו השתתפות סדירה והתמדה, התנסויות בתפקידים משמעותיים, קידום אורח חיים בריא, קידום מנהיגות יזמות ומעורבות חברתית, הרחבת ההון החברתי ואוריינות חברתית ועוד. "המיומנויות הנרכשות בהשתתפות בתנועות הנוער, החל מיוזמה, היכולת לשתף פעולה, הענקת סיוע ועזרה לאחר, לקיחת אחריות, הדרכה ועוד, מהוות בסיס משמעותי לאנשים מובילים אשר יהיו המנהיגים והמנהלים של העתיד", אומרת שטאובר. "אנחנו רואים כמה ההתנסות הזו בתקופת הנעורים, מייצרת תחושת מסוגלות, מחזקת ומכשלת, ומעצבת את האופי. לאור חשיבות זו, אנו פועלים לפרק חסמים, בין אם כלכליים ובין אם אחרים".

"ילדים ונוער צריכים לחוש שהם משפיעים על סביבת החיים שלהם, במיוחד בקרב ילדים מאוכלוסיות פגיעות", מסביר ד"ר לוי. הוא מדגיש כי כך ניתן גם לגבש דפוסי חשיבה חיוביים הנוטים לראות במעשי הילד מקור להצלחה.

מערכות מקצועיות והוגנות
אולם לא מספיק שהמורה המיומן ביותר ידע להתמקד בצרכים הספציפיים של התלמיד הדורשים התערבות לקידום תוצאות המנבאות את המוביליות של התלמיד, אלא מערכת בית ספרית הוגנת שיודעת ליצור תנאים לפרקטיקות המאפשרות הזדמנויות מותאמות אישית. גם שטאובר וגם ד"ר לוי מצביעים על כך שבמגוון תחומי חיים מדברים על פרסונליזציה, ובחינוך יש לדבר על הוגנות בחינוך – מערכת המותאמת לצרכים הפרסונליים של כל ילדה וילד, ועוזרת להם לטפס בסולם המוביליות. אחד הסודות להצלחה בקידום מוביליות הוא היכולת לכוון מאמצים של בית ספר או גן לתוצאות מאוד ממוקדות המנבאות את הסיכויים האלו – וזה בהחלט אפשרי.

שטאובר מדגישה את החשיבות של יצירת מערך נתונים משמעותי, על בסיסו ניתן יהיה לקבל החלטות מושכלות, להגדיר מדיניות ויעדים, למדוד ביצועים ועקב כך לשחרר סמכויות ביצוע לאנשי המקצוע בשטח.

"אני מאמינה כי אם אנחנו רוצים לראות תלמידים יזמיים, חדשניים, הלוקחים אחריות על מעשיהם ועתידם – אנחנו כמערכת צריכים לפעול כך בעצמנו. קבלת החלטות מבוססות מחקר ודאטה, תאפשר מתן עצמאות גדולה יותר למנהלים והצוותים בשטח לממש את תפישותיהם המקצועיות, תוך עמידה במדיניות והיעדים שאנו כמשרד נגדיר. לא תמיד יש רק דרך אחת להשיג את היעד שהוגדר, ולצוותים בשטח, המכירים היטב את התלמידים והקהילה, יש רעיונות לא פחות טובים משיש לנו". שטאובר מוסיפה כי תפישה זו מחייבת גם שינוי בתנאי ההעסקה של הצוותים החינוכיים, מתן כלים נוספים ומשיכת כוח אדם איכותי נוסף.

״אנחנו מעצבים את העתיד החברתי של ישראל", מסכם ד"ר לוי. "המשך המצב של אפקט אזור המיקוד כקובע את עתיד האוכלוסייה הוא בלתי נסבל – הן מבחינה חברתית, הן מבחינה כלכלית, הן מבחינה ערכית. הירתמות כלל הגורמים הרלוונטיים יכולה להפוך את המצב המאתגר הזה למנוע צמיחה עבור ילדים רבים ומנוע צמיחה לחברה ולכלכלת ישראל".

ראוי לציון
הג׳וינט, מרכז הפיתוח החברתי של ישראל, הקים ב-1998 עם ממשלת ישראל את ג׳וינט-אשלים - שותפות אסטרטגית לפיתוח שירותים חברתיים לילדים ונוער בסיכון. מאז שנת 2020 פועלת השותפות לקידום מוביליות חברתית-כלכלית מלידה ועד גיל 30.

בשיתוף ג'וינט-אשלים