מידי כמה שנים, מפציע טרנד חדש בשוק המסורתי של ההשקעות הבורסאיות, מגיח במהירות ונעלם כלעומת שבא. חלקם מוכרים יותר, כמו אלגוטריידינג, אג"ח של חברות נדל"ן אמריקאיות (שניצלו פרצה זמנית כדי לגייס כסף בשוק ההון בישראל), והטרנד העכשווי – SPAC (special purpose acquisition company), שהתחיל בשנות ה-80' של המאה הקודמת וצבר תאוצה בשנה האחרונה. כדי לסבר את האוזן, נציין שברבעון הראשון של שנת 2021 נרשמו 308 IPO סך השווה לכל הכמות שנרשמה בשנים 2018, 2019 ו-2020 יחד.
הכסף הנזיל מחפש אפיקים חדשים
שנת 2020 התאפיינה כשנה היסטורית והיסטרית של קורונה. השווקים הגיבו בירידות חדות, בפרט בחודש מרץ 2020. מדד הפחד זינק גבוה באותו חודש לפיק היסטרי.
לאחר התערבות אגרסיבית של הממשלות ובראשן ארה"ב, הוחלט על הזרמת כסף לאנשים פרטיים, "הצנחת כסף ממסוקים", וחלוקה הגונה של מענקים והלוואות בתנאים משופרים לעסקים, כדי שישרדו את התקופה המאתגרת. הכספים הללו מצאו את דרכם, בסופו של דבר, לשוק ההון בהשקעות של אנשים פרטיים במסחר יומי באפליקציות שהציעו הצעות ספקולטיביות. במקביל, כסף רב הוזרם לחברות, שהשתקף בבורסה שהמשיכה לעלות. הכסף הפנוי חייב היה לזרום למקום כלשהו ומשקיעים העדיפו השקעות אטרקטיביות על פני האלטרנטיבות הסולידיות כגון אג"ח וריבית בנקאית, שלא נותנים תשואה עודפת על האינפלציה של הכסף, וחיפשו היכן ניתן "להכות את השוק".
דוגמה ברורה לכך שהכסף הנזיל מחפש אפיקים חדשים הם מטבעות הקריפטו שקיבלו תאוצה לקראת סוף שנת 2020, כשהמשקיעים גילו עניין רב במטבע שהיה עד אז בעיקר ספקולטיבי וכעת מתחיל להפוך למטבע ממשי שאפשר להשתמש בו לקנייה, כמו למשל רכישה של רכב טסלה.
במקביל, גופים מוסדיים בוול-סטריט ניצלו את ההזדמנות לגייס כסף רב ככל שניתן, עבור חברות ארנק שאין בהן כלום מעבר להבטחה למזג אליהן חברות מבטיחות שיגדילו את השווי שלהם בעתיד.
ההשפעות המיידיות על שוק ההיי-טק והסייבר
חברות הספאק מוקמות על-ידי גופים פיננסים ומשקיעים מנוסים בדרך כלל, שמממנים את עלויות החיתום וההנפקה, ובתמורה מקבלים אופציות רבות למימוש במחיר אטרקטיבי. חברות ארנק נפתחות ומגייסות מיליונים רבים לפי שווי שוק של מיליארדי דולרים, שבסופו של דבר יהפכו את חברות ההיי-טק שיתמזגו לתוכן לחדי קרן ("Unicorns"), מרגע הגיוס יש לחברות הארנק פרק זמן של שנתיים כדי למזג את החברה או להחזיר את הכסף.
נתונים של כסף נזיל בשוק ה SPAC: מספר חברות הספאק שמחפשות חברות להתמזג לתוכן הוא 429, ובסך הכל הן מחזיקות כסף זמין בהיקף של 139 מיליארד דולר! כסף שמחפש חברות היי-טק "סקסיות", מה שיוצר גל הדף עצום בתעשיית ההיי-טק ודוחף את החברות לשווי גבוה. כל זאת בנוסף ל- 41 מיליארד דולר שכבר מוזגו לתוך חברות ההיי-טק.
המטרה המרכזית של הקמת חברת סטארט-אפ היא להשיא תשואה פנומנלית לבעלים: יזמים ומשקיעים. בעולם אידיאלי, חברות הסטארט-אפ יגייסו מספר סבבי השקעה ובסוף יימכרו את החברה תוך 5-8 שנים לחברה גדולה, או שהחברה תונפק בבורסה האמריקאית לפי שווי קרוב למיליארד דולר. נוצר כיום מצב שאפשר לעשות אקזיט ו"להיפגש עם הכסף" בתוך שנתיים-שלוש על ידי התמזגות ל-SPAC.
משקיעי הון סיכון בהגדרה, הם הראשונים לנצל את ההזדמנות על-ידי כך שהם משקיעים מאות מיליונים בחברות היי-טק מבטיחות, כדי להקפיץ אותם לשווי חדי קרן. לדוגמה: חברת סטארט-אפ בתחום של ניהול תשלומי שכר לעובדים מרחוק, הגיעה משווי של 0 למיליארד דולר, בתוך פחות משנה על-ידי הזרמה מאסיבית של כסף והקפצת השווי כל כמה חודשים. המטרה היא קודם כל לנצל את הכסף הפנוי בשוק וה"ווייב" החיובי להיי-טק ואז היהלום שבכתר - מו"מ עם חברות ארנק פתוחות שחייבות להשקיע את כספן בזמן קצוב. נוצר מצב חדש שבו היצע הכסף הוא גבוה (התחיל מהדפסת הכסף עבר לחברות ארנק ומשם המשיך לחברות היי-טק) וכוח המיקוח של חברות ההיי-טק מתחזק ומאפשר להן לגייס לפי שווי גבוה בהתאם.
נכון להיום יש 654 חברות חד קרן בשווי של 2 טריליון דולר. ניתן להעריך שאת שנת 2021 נסיים עם מספר גבוה בהרבה לאחר מיזוג חברות הספאק עם חברות ההיי-טק.
השוק הישראלי כנגזרת עולמית
לאחרונה אמר לי משקיע אמריקאי מנוסה: "כשיש כזו הזדמנות, טיפש הוא מי שלא לוקח אותה". הסיפור הוא הרבה מעבר לחברות ה-SPAC. יזמים ״שפגשו את הכסף״ בדרך כלל ישקיעו כאנג'לים בחברות צעירות, חברות עם כסף נזיל ירצו לקצר תהליכי פיתוח וגיוס עובדים על ידי רכישות של חברות קטנות, בנוסף אותן חברות גדולות ירכשו טכנולוגיות בשאיפה מחברות הייטק צעירות יותר וכך יזרום הרבה כסף חדש לכל שכבות גדלי החברות הייטק.
ההשפעה בישראל היא פנומנאלית ותעודד את ההייטק הישראלי, בגל הראשון יושפעו החברות הגדולות שמנסות להתמזג או לגייס סכומי כסף משמעותיים לאחר השנה הקשה של 2020, שבעיקר הייתה סטגנציה בתעשייה על פי דוח של .SNCC הגלים המשניים, יעוררו חזרה גם את החברות היותר קטנות לגיוס הון ועובדים, שזה הדלק לקטר ההייטק הישראלי.
מה הלאה?
רשות ניירות ערך האמריקאית החלה להתערב באופציות שהוענקו למנפיקי ה-SPAC ודורשת שזה יירשם כחוב, מה שמשפיע בעיקר על חברות שכבר הנפיקו וכעת צריכות לשנות את מאזן החברה. אבל זו רק ההתחלה של צעדי הפיקוח המוניטרי על ההנפקות הללו, שכבר החלו להאט את הגיוסים של חברות ה-SPAC החדשות והחתימה מול חברות היי-טק. הבשורה הטובה היא שאת ההשפעות החיוביות על שוק ההיי-טק כבר לא ניתן לעצור וככל הנראה נהנה מהפירות בשנים הקרובות.
דווקא חברות הסייבר ירוויחו
חברות שמגייסות הרבה כסף צריכות להצדיק מיידית את גיוס ההון בגיוס הון אנושי. חברות יכפילו וישלשו את הגודל באמצעות גיוס מהיר של טאלנטים ומבנה חברה שגדל במהירות. כאן מתחיל הסיכון בכמה היבטים: הדרכת אבטחת מידע, הטמעת כלים חדשים ובפרט במודל עבודה מרחוק, ניטור איומים ועוד. לדוגמה, חברת היי-טק שנעקצה במיליונים בגלל שהעבירה כסף להאקרים שהתחזו לאנשי הנהלה, גניבת מידע באמצעות עובדים, קורבן למתקפות כופר של עובדים שלא מתורגלים בהיבטי אבטחת מידע ועוד.
בנוסף, חברות שהולכות לבורסה חייבות בדיווח על אירועי סייבר, שזו רמה אחרת של סיכון, ולכן כל אותם SPAC יחוייבו בדיווח על מתקפות סייבר. החשש מחשיפת המניה לתנודות דרמטיות בעקבות כך יוביל, בהכרח, להשקעה גדלה והולכת באבטחת מידע.
המסקנה המיידית שהביקוש לפתרונות אבטחת מידע, יועצים והון אנושי בתחום ישפיע מיידית על השוק הישראלי, שכולל בתוכו כ-500 חברות סייבר ברמת הביקוש העולמי, ויסייע להם להקפיץ את המכירות ברבעונים הקרובים.
הכותב הוא מייסד-שותף בחברת L7Defense- API SECUITY ומייסד קהילת Israel Cyber Group
