יישום רפורמת "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל", גרם להסרת חסמים רבים ולהפחתת רגולציה. עם זאת, מכיוון שהאחריות עברה מהגופים הרגולטוריים ליבואנים, נוספו לא מעט אתגרים.
על השאלה כיצד ניתן להתמודד עם האתגרים האלה, גם בכלים טכנולוגיים, ענו בהרחבה חי סמדג'ה, סמנכ"ל תפעול ושותף מייסד בחברת Importa, וטלי בירמן, מנהלת רגולציה אילת גייטפורט. השניים שוחחו במסגרת כנס Import Israel של The Marker Labels בשיתוף אלטשולר שחם פיננשייל סרביסס.
בירמן הסבירה כי "העיקרון המרכזי של הרפורמה הוא שהנטל והאחריות מופנים ישירות על היבואנים. ההמלצה שלי היא שכדאי שכל יבואן יפנה לעמיל המכס שלו, כדי שיוכל להסביר לו בצורה מדוקדקת כיצד לשחרר את הסחורה המבוקשת. השאלה החשובה שנשאלת היא מהו המוצר ומהו הסיווג שלו, שכן לכל מוצר יש פריט מכס שקובע לפי איזה תקן הוא נבדק ובאמצעות איזה מנגנון ניתן לשחרר אותו".
לדברי בירמן, "למעשה, אין הבדל מהותי בין הרפורמה 'מה שטוב לאירופה' לבין 'מה שטוב לארה"ב'. השוני מתבטא רק בהתאמת המוצר לרגולציה הבינלאומית או האירופית".
במטרה להנגיש את הרפורמה באופן מעשי ליבואנים סמדג'ה סיפר על פיתוח כלי מבוסס בינה מלאכותית שמייעל באופן דרמטי את מלאכת היבואנים.
"פיתחנו כלי מיוחד שמאפשר ליבואנים לשחרר ממכס את הפריטים באופן דיגיטלי לחלוטין, בצירוף אופציה לניהול תיק מוצר. זה כולל אפשרות לסריקת כל המסמכים, כך שניתן יהיה לגשת לרפורמה בצורה נכונה וייעול התהליכים יתבצע על הצד הטוב ביותר", אמר סמדג'ה.
בירמן התייחסה לחסם עיקרי ביחס לרפורמה מה שטוב לארה"ב, טוב לישראל, שעליו חשוב לתת את הדעת: "המוצרים שהרפורמה מתייחסת אליהם חייבים להיות מיוצרים ומשווקים בארה"ב. המשמעות היא שמוצרים רבים אחרים אינם נכללים במסגרת הרפורמה. אם לא יפתרו את החסם הזה, וכמה שיותר מהר, לא רק שהעלויות לא יירדו, אלא גם לא תהיה כאן תחרות".
סמדג'ה הוסיף: "הפרקטיקה עדיין קשה ומסובכת. מחובתנו לפעול בכל המישורים כדי להנגיש אותה לקהל היבואנים בצורה חלקה, כולל הצורך 'לגייר את המוצר' ולהתאימו לשוק הישראלי, לרבות ספר הדרכה בעברית או התאמה של מוצרים חשמליים לשקע המקומי, כך שבאמת ניתן יהיה לומר שמה שטוב לאירופה, טוב לישראל. זו הסיבה שיש משמעות כל כך גדולה להורדת החסמים הביורוקרטיים וייעול תהליכי היבוא למינימום האפשרי, תוך התאמה מדויקת לצרכים של היבואנים".
בשיתוף Importa
