הכסף המזומן לאט לאט הולך ונעלם מחיינו והתשלומים נהפכים להיות דיגיטליים כמעט בכל ממשק. גם בנק ישראל שם לב לכך, ולכן הוא התחיל בקידומו של פרויקט השקל הדיגיטלי. "אנחנו מתחייבים לכך שהכסף המזומן יישאר פה כל עוד הציבור ירצה אותו ויהיה לו ביקוש", הבהיר יואב סופר, היועץ למשנה לנגיד בנק ישראל ומנהל פרויקט השקל הדיגיטלי,
לדבריו, "אף שהשימוש בו פוחת בשל הנחיתות הטכנולוגית שלו. יש הרבה פעולות בסיסיות שאי־אפשר לבצע במזומן ונדרש אמצעי תשלום פיננסי אחר. זו הסיבה שבעטיה הכסף של בנק ישראל הולך ונעלם מחיינו, ובנקים מרכזיים בעולם שואלים את עצמם אם ניתן לאפשר מצב בו הם יעדיפו כסף של גופים פרטיים על פני הכסף של הבנקים המרכזיים".
בהרצאתו בוועידה הפיננסית השנתית של TheMarker Labels הוסיף סופר כי בנק ישראל גיבש רשימה של מוטיבציות מדוע כדאי לשקול שימוש בשקל דיגיטלי בישראל. זאת, מעבר לסיבה המרכזית, שהיא היכולת לשמר את הכסף בעידן הדיגיטלי ואת התחרות מול המערכת הפיננסית, ולשמור על האטרקטיביות של החלופה הציבורית.
"המוטיבציה הנוספת היא החדשנות", פירט סופר, "השקל הדיגיטלי יוכל לאפשר יישומי תשלום חדשניים שאנו לא מכירים כיום. לצד זאת יש היתירות, מלשון המילה 'יותר', שתהיה לי כאדם אמצעי תשלום נוסף כשאני נכנס לחנות והאינטרנט לא עובד ואין ברשותי מזומן. במקרה כזה, הצרכנים יוכלו להשתמש בשקל הדיגיטלי".
"שתי מוטיבציות נוספות הן נושא התשלומים חוצי הגבולות, שנותרו עדיין יקרים ומסובכים, וסוגיית הפרטיות: בעוד התשלום במזומן שומר על המשלם אנונימי לחלוטין, התשלום בכרטיס אשראי מעניק מידע נרחב לגוף הפיננסי שהנפיק את אמצעי התשלום, על המשלם, הסחורה או השירות שנקנו ועוד. לפעמים זה טוב ולפעמים לא. את השקל הדיגיטלי נוכל לעצב בצורה אחרת של פרטיות, עם הבנה של מצבי הקצה הקיימים היום. המוטיבציה האחרונה היא בעצם תמיכה במדיניות הממשלה לצמצום השימוש בכסף מזומן".
עדיין לא התקבלה ההחלטה הסופית אם ללכת ומתי לפרויקט השקל הדיגיטלי, אבל ברור לאנשי בנק ישראל שברגע שהיא תתקבל ייקח זמן להתכונן אליה. "בינתיים", סיכם סופר, "השקל הדיגיטלי יצטרך לשמש בראש ובראשונה את משקי הבית והעסקים לשימוש יומיומי כאמצעי תשלום נגיש. התשלום יהיה מיידי כמו במזומן, ואפשר יהיה לעשות הכל בלחיצת כפתור".
