"בימים אלה אנחנו חווים את השלב הבא באבולוציה של הכסף", הסביר בן סמוחה, שותף – מייסד ומנכ"ל CryptoJungle, "מאז אוגוסט 1971, כאשר תקן הזהב כבסיס לדולר בוטל בארצות הברית, אנחנו חיים במערכת כסף חריגה מבחינה היסטורית," המשיך והוסיף כי המערכת והאופן בו נוהלה הן אלו שהובילו ליצירתו של ביטקוין כמערכת כסף מזומן אלקטרוני שתתחרה במערכת הקיימת.
בהרצאה שנתן בוועידה הפיננסית השנתית של דה מרקר לייבלס יחד עם עו"ד ורו"ח אורי ציחור, שותף ומנהל תחום הבלוקצ'יין ב- FBC & Co., פירט סמוחה את ההזדמנויות שמביא עמו הביטקוין:
"היום ישנם למעלה משני מיליארד איש בעולם שלא מחוברים לכלכלה העולמית ולא מחזיקים בחשבון בנק. ביטקוין והמטבעות הדיגיטליים מאפשרים להם להוריד אפליקציה בטלפון ולהתחבר בקלות למערכת כסף גלובלית שמאפשרת להם להתנהל מול כולם בכל מקום בעולם".
"ההזדמנות השנייה היא הנדירות הדיגיטלית. בעוד ש-NFTs כטכנולוגיה הגיחו לתקשורת המסורתית בזווית הספקולטיבית, הטכנולוגיה עצמה משליכה על תחומים רבים כולל במערכת הפיננסית , למשל ייצוג על גבי הבלוקצ'יין עם מניות ואג"ח. התשתית של המערכת הפיננסית משתנה ומתאימה את עצמה, וגם לדעתו של מנכ"ל BlackRock".
"ההזדמנות הנוספת שאף ציין יו"ר הפד ג'רום פאוול", סיכם סמוחה, "היא הזהב הדיגיטלי. למעשה, ביטקוין הוא מטבע דיגיטלי מבוזר ואיננו חוב במאזן של צד שלישי. לראשונה בהיסטוריה נוצר אמון בין מיליארדים של אנשים ללא מתווך, שמוביל לנכס המהווה אלטרנטיבה לזהב".
עו"ד ציחור התייחס לחסמי הכניסה בתעשייה הישראלית, הריחוק מהזווית הפיננסית והחשש מפני פשעים ואי ודאות רגולטורית. " היום ישנה אי ודאות רגולטורית המקשה על גופים פיננסיים ומוסדיים בכל העולם לפעול בתחום. ישראל היא מעצמה בתחום הבלוקצ'יין למרות הרגולציה והקשיים. נפחי המסחר במדינתנו גדולים מאד, וכך גם ההשקעות במיזמים. אבל היזמים נתקלים באינספור קשיים מצד המערכת הבנקאית. במקום להפוך לבירת הבלוקצ'יין העולמית, אנחנו מבריחים יזמים ובעלי הון גדולים".
ציחור מסכם: "עכשיו זו ההזדמנות לצבור ידע מקצועי ונאמן, שיאפשר המשך התקדמות העומדת בקצב אחד עם הטכנולוגיה הדינמית ולקחת חלק בבניית העתיד של הכסף".
