לפני כמה שבועות השתתפתי בכנס מקצועי בברלין, שעסק בסוגיות ארגוניות מובילות בעולם ההולך ומשתנה לנגד עינינו. בין הנושאים השונים שנדונו בכנס היתה גם סוגיית ההכלה (Inclusion), ואולם המילה גיוון (Diversity) לא הוזכרה כלל.
לשאלתי לסיבת היעדרה נעניתי על ידי המומחים כי הערך המוסף של גיוון והשפעתו על תוצאות עסקיות ועל אקלים ארגוני מיטיב כבר הוכחו באינספור מחקרים, ועל כן אין טעם לבזבז עליו את זמנם היקר של המשתתפים. לעומת זאת, הכנס כן עסק בדרכים לייצר שוויון מגדרי בעולם העסקי שהתרגל אחרת — ומתקשה להפנים את השינויים הנדרשים, גם אם כתובת התוצאתיות מרוחה על הקיר.
מחברי הספר הנפלא "מנהיגות השאקטי" ריכזו מחקרים והוכחות באשר להשפעה של איזון מגדרי על תוצאות עסקיות ועל חשיבות איזון זה לתהליכי קבלת החלטות. מובן כי בסופו של יום הערך נעוץ באדם הבודד, מנהל או איש מקצוע, ואולם העיסוק בגיוון מגדרי לצורך השבת האיזון למרחב שלנו חשוב ונוכח. יש בגיוון כדי להשפיע על ביטחון, רווחה, חינוך וכלכלה וכמובן גם על מיצוי פוטנציאל של פרטים ו"שורות תחתונות" של פירמות.
מנהיגות השאקטי
מעבר למכלול הייחודי שמרכיב כל אחד ואחת מאיתנו, יש משמעות למגדר. אין בכך כל כוונה לייצר תחרות או להעביר ביקורת. המסר הוא הקריאה להשבת האיזון שהופר, שהרי "זכר ונקבה ברא אותם". קריאה זו נועדה גם לצורך השאת ערך עסקי־ארגוני וכמובן — ערך אנושי.
מנהיגות נשית מסתגלת בקלות רבה יותר לשינויים באקו־סיסטם, מוכנה לעבודת־צוות ובעלת כישורי הכלה כשהאגו מונח בצד. לנשים אינטליגנציה רגשית "טבעית" יותר, ויש להן יכולות חמלה ככלי עבודה מול שותפי תפקיד.
בעולם מהיר ועצבני כשלנו, אי אפשר להפריז בחשיבות ההובלה בתווך כאוטי וראיית הפרט בעיניים אנושיות יותר. למנהיגות נשית יש יתרון, אך רוב הארגונים עדיין אינם מנצלים אותו. זאת כיוון שגם נשים שכבר טיפסו לעמדות הובלה עדיין נאלצות לשחק לפי כללי "המשחק הישן", ואינן מביאות לידי מיצוי את פוטנציאל השונות.
האינטרס של כולנו
שוויון מגדרי מתחיל בילדות המוקדמת. הוא עובר דרך מערכת החינוך, בקבלת מסרים מהסביבה, סוציאליזציה ותחיקה. בזמן שבכל העולם נמדדת ירידת אמון בהנהגה המדינית, בה בעת עולה מדד האמון בתאגידים וחברות. פעמים רבות אלה ממלאים את מקומה של הקהילה, המוכרת לנו מפעם. בדיוק בשל כך יש מקום שהקהילה העסקית תחבוש את כובע "המבוגר האחראי" — ותבצע את התיקון.
החלטיות ואומץ
לעתים נדמה כי העיסוק המגדרי הוא בבחינת מותרות ובשל כך חשיבותו משנית למלחמה, למיתון, לשחיתות או ליחסים העכורים של ישראל עם העולם. ואולם, מי שמבין כי היעדר איזון מגדרי מהווה את אחד השורשים לרעות החולות הללו ישקיע מאמץ בתיקון עולם, גם אם מדובר ביציאה מאזור הנוחות ושבירת הרגלים מסורתיים. ואכן, זה לא קל.
ברשתות החברתיות קיים סרטון ויראלי של האנה־ראוויתי מאיפי־קלארק בת 21, חברת הפרלמנט הצעירה בעולם, נציגת המיעוט המאורי בממשלת ניו זילנד. בנאום הבכורה שלה בפרלמנט רקדה קלארק, בנוכחות מלאה, את ריקוד ההאקה — ריקוד המלחמה המסורתי של השבט שלה. המסר החזק הועבר, שלא במילים. היא באה לשנות — וכך גם אנחנו.
