"ההשמנה היא מחלה לכל דבר ועניין, אך אין לה דובר בוועדת התרופות, במשרד האוצר או בוועדת הבריאות. יש חוסר מודעות אליה, יש לה בעיית תדמית ויש דברים שתלויים בחולה, כמו אורח חיים. רק אם נתייחס להשמנה כמחלה יימצא לה מקום בסל התרופות, עבור טיפולים מונעים", אמר פרופ' דרור דיקר, מנהל פנימית ד' והמרכז לטיפול במחלת ההשמנה בי"ח השרון — מרכז רפואי רבין וכן יו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה. "כרופא, אני מחויב לומר למטופל שיש טיפול תרופתי יעיל, מוכח ומניעתי למחלתו. ואז מתברר שאין תקציב לטובת אותו טיפול", אמר דיקר בוועידת "סוכרת והשמנה — חשבון לאומי" של TheMarker Labels.
פרופ' מיכל לאופר פרל, מנהלת מרפאות הלב ומנהלת שירות אי־ספיקת לב במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, הוסיפה: "חייבים להתייחס להשמנה בדיוק כמו ליתר המחלות. יש לה השפעות קשות על מחלות כמו התקפי לב, שבץ מוחי, פגיעה משמעותית בתפקוד, ובכל זאת מטופלים מתביישים לנקוב בפני הרופא במשקלם, אף שזהו עוד מאפיין של המחלה".
לדבריה, "גם אם עוברים את מכשול המודעות, קיים המכשול הכלכלי. ידוע שהשמנה שכיחה יותר בפריפריות, בקרב מעמד סוציו־אקונומי נמוך, בקרב האוכלוסייה הערבית ועוד. יש גם יותר תלות בביטוחים פרטיים למימון התרופות, וזה מרחיק יותר את האוכלוסיות החלשות מפתרון למצב. בתחום שאני עוסקת בו, אי־ספיקת לב, שיעור התמותה הוא גבוה יותר מבכל סוגי הסרטן הקיימים. אם סל התרופות מקצה טיפולים לסרטן, נדרש גם שינוי בתפיסה לגבי השמנה".
לשאלה כיצד ייתכן שהתרופות להשמנה אינן נמצאות כיום בסל התרופות, עונה פרופ' יונתן הלוי, נשיא המרכז הרפואי שערי צדק, באמצעות אנלוגיה למקרה דומה בעבר. "במקרה של צהבת, 50%–70% מהסובלים ממנה, תוך 20 עד 40 שנה מהאבחון הראשוני, ייפגשו במחלות כבד מתקדמות, עד צורך בהשתלת כבד, ניתוח בשווי מיליון שקל, עם עשרות ימי אשפוז ושיעורי הצלחה לא מספקים. לפני כעשור חברות התרופות הצליחו לפתח תרופות לצהבת עם שיעורי הצלחה גבוהים ותופעות לוואי מצומצמות, בדומה למה שקורה בעולם השמנה כיום, שאין ספק ביעילות התרופות החדשות. מי שבסופו של דבר הניע את הכנסת התרופות לצהבת לסל הבריאות ב-100 מיליון שקל הן דווקא חברות התרופות. הן החליטו להוריד ב-50% את מחיר התרופות כדי להיכנס לסל. באופן הזה הצלחנו לשחרר אנשים מהמחלה למשך כל ימי חייהם", הסביר הלוי.
לדברי הלוי, "ההשמנה היא אחרת, במובן הזה שהחולה בה צריך טיפול למשך כל חייו. זה לא פשוט להכניס תרופה בהיקף של מאות מיליוני שקלים לתקציב המצומצם ממילא של סל התרופות. חברות תרופות יכולות לשקול להוריד מחירים כדי להיכנס לסל, ועל הקופות לעשות את הבדיקות המתאימות ולמנוע את הצורך בתרופות, לצד חינוך ומודעות".
שיעור הילדים שסובלים מהשמנה עולה
ד"ר איל יעקובסון מנהל רפואי, כללית מושלם, מציין כי בקופות החולים נדרשים לאזן בין מטופלים חדשים לקיימים, וצריכים להיזהר מלהגיע למצב של מלחמה על הקצאות. "אנחנו רואים את הנגשת אורח החיים הבריא ואת הטיפול בהשמנה כמשימה שלנו, ואנחנו מקדמים שירותים רבים שתומכים באורח חיים בריא כמו כללית אקטיב, סדנאות מותאמות, מאמנים עד הבית וגם תרופות". לדבריו, לתרופות יש אימפקט משמעותי מאוד על אוכלוסייה רחבה ודווקא האוכלוסיות החלשות, שרבים מהן אינם עמיתים בשב"ן, לא מקבלות אותן כתרופות בסל".
דיקר הוסיף כי "שיעור הילדים שגדלים עם השמנה צומח. מ–2020 יש עלייה, למשל, בהשמנת ילדים בכיתה ז', בעקבות הקורונה, וזה עוד יגדל בעקבות המלחמה הנוכחית. מדובר בפצצת זמן מתקתקת שהמדינה תצטרך להתמודד עימה".
מנחה: מתן חודורוב, הפרשן הכלכלי, חדשות 13; משתתפים: פרופ' דרור דיקר, מנהל פנימית ד' והמרכז לטיפול במחלת ההשמנה בי"ח השרון — מרכז רפואי רבין. יו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה; פרופ' יונתן הלוי, נשיא המרכז הרפואי שערי צדק, יו"ר ועדת סל הבריאות לשעבר; ד"ר איל יעקבסון, מנהל רפואי, כללית מושלם; פרופ' מיכל לאופר פרל, מנהלת מרפאות הלב ומנהלת שירות אי ספיקת לב במרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי
הכנס בחסות חברת נובו נורדיסק, ג'ונסון & ג'ונסון מדטק, באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, מוגש כשירות לציבור
