"הסוכרת היא אתגר בכל העולם המערבי, ובישראל יש כמה סוגיות שבהן אנו לא עוסקים מספיק בהסתכלות לאומית, דוגמת נושא הקטיעות", כך פתח פרופ' נחמן אש את הפאנל המסכם בוועידת "סוכרת והשמנה — חשבון לאומי" של TheMarker Labels, שעסק בנושא האתגרים במניעה ובריפוי של סוכרת. אש, יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, חבר סגל באוניברסיטת אריאל, מלגאי בכיר של הג'וינט ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, אמר כי בשונה ממדינות רבות שבהן השלטון המקומי נמצא בחזית העשייה, "לנו יש אתגר הנובע מהמבנה של מערכת הבריאות — ועלינו לראות כיצד הרשויות המקומיות יכולות לפעול בצורה מערכתית יותר".
פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, אמר כי "קופות החולים נמדדות על סמך מדדי הבריאות של החולים, ורופא בקהילה עושה ככל יכולתו להביא מטופלים למדד רפואי מסוים". אלא שלדבריו, לפעמים הדבר לא עולה בקנה אחד עם טובת המטופל, כמו במקרה של הכחשת סוכרת שנמשכת שנים רבות. יכול להיות שלמטופל היו ערכים גבוהים של סוכר, אך המטופל קיבל מרופא המשפחה את הרושם שהדבר לא נורא. "רוב המטופלים הסוכרתיים מאובחנים באיחור של שלוש-שבע שנים. האם זה בגלל שהם לא נבדקים? נבדקים ולא טורחים להגיע לרופא? או שהולכים לרופא והוא אומר להם שלא נורא?", שאל רז. לדבריו, דרך אבחון בזמן אפשר להביא חולים אלה לריפוי מלא, ובעיקר למנוע מהם סיבוכים, "אם נצליח לאבחן אותם מוקדם ולהביאם לאיזון".
פרופ' רז הסביר כי בעולם הרפואה כבר הבינו שמתן תרופה בודדת במינון לא מספק עלול לעתים לגרום דווקא לעלייה ברמות הסוכר של מטופל — מה שלוקח שנים לתקן. "ואז נוצר אקורדיון", המשיך רז. "מטופלים עולים ויורדים בסוכר — וזה הדבר המסוכן ביותר, הגוף לא עומד בזה". לדבריו, ברוב המקרים המטופלים שמוכנים לעשות פעילות גופנית ולשנות את אורח החיים שלהם פשוט לא חוזרים לרופא שלהם. "היום הגישה היא לטפל בשתי תרופות כבר מההתחלה, ואלה משנות את מהלך החיים", אמר.
השמנה, סוכרת וטרום-סוכרת
ד"ר ענת צור, מנהלת מערך סוכרת ואנדוקרינולוגיה בשירותי בריאות כללית ירושלים, אמרה כי בישראל עושים יחסית הרבה בדיקות לזיהוי סוכרת וכי לדעתה אין איחור מהותי באבחון סוכרת. עם זאת, היא הסכימה כי אין מספיק תוכניות בכל הקשור לנושא הטיפול בטרום-סוכרת. "אין לנו מספיק תוכניות לטיפול בקדם-סוכרת, וגם אין לנו מספיק תוכניות לטיפול בשילוב של סוכרת והשמנה. הבסיס הוא הבנה שהנושאים קשורים אחד בשני", קבעה.
פרופ' אש נשאל האם יש בנמצא דרך יעילה לנטר את האוכלוסייה בצורה טובה יותר לאור המידע הקיים בקופות החולים, והשיב כי "זה אפשרי, אך האתגר גדול". אש הבהיר כי נדרשת לכך הגדרה ממשלתית ומודעות גדולה לנושא. "מדובר פה במגפה הדורשת התייחסות רוחבית ומעורבות של מערכות במשרד החינוך ובמשרד האוצר". לדבריו, במשרד הבריאות כבר הבינו את חשיבות הנושא, "ואני פעלתי להוביל תהליכים רחבים מעין אלה, אבל יש אילוצים וצרכים — וגם קשיים תקציביים".
לדברי אש, המודעות לנושא טרום-סוכרת עלתה בקופות החולים כבר לפני שנים, "ואכן, מרבים לעשות בדיקות", הודה אש, "אך השאלה היא מה עושים עם המידע — ואיזו התערבות נעשית כשמאתרים מטופל עם רמת סוכר גבולית". אש סבור כי נדרשת מעטפת שלמה כדי להביא מטופל כזה לשינוי בחייו, וגם אם הוא מתחיל בטיפול תרופתי הדבר צריך להיות מלווה בשינוי אורח החיים. "אז למה זה לא נעשה בצורה רחבה יותר?", שאל, "היכולת של קופות החולים תלויה גם בכוח האדם וגם ביכולת המעקב".
"קל מאוד לזהות מראש אנשים בסיכון גבוה לסוכרת", אמר פרופ' רז, "אבל לא ראיתי את הקופות אומרות באופן מאורגן שכל מי שעבר בדיקת דם עם רמת סוכר גבוהה מ-100 בצום נדרש להיבדק, משום שיכול להיות שיש לו סוכרת ויכול להיות שלא". לדבריו, אם בעבר פחות הבינו את החשיבות לכך, היום כבר ברור שהדבר קריטי. "מי שבאבחון הראשון שלו לא יהיה מאוזן טוב סביב זמן האבחנה, כנראה שהוא יחווה סיבוכים בתוך עשר שנים".
לקלוע לתוך הסל
לפי ד"ר צור, בכללית יש מערכות תומכות החלטה שלוקחות בחשבון את מכלול הסיבות שמעמידות את המטופל בסיכון, אבל אלה רלוונטיות למחלת האוסטאופורוזיס ולא לסוכרת. "ההערכה היא שהמערכות יהיו פעילות במחלה זו בשנים הקרובות", גילתה ד"ר צור, "אך עדיין אין מספיק הבנה ומודעות לקדם-סוכרת, להשמנה ולסיבוכים שלה — המכלול לא שם עדיין". ד"ר צור ציינה כי בעולם כבר חל מפנה בטיפול נגד השמנה, וזה בא לידי ביטוי בכך שלא מטפלים רק בסוכרת, אלא גם בגורמי הסיכון שלה כמו הלב והכליה. "מהפך נוסף שעוד לא מיושם בישראל", גילתה ד"ר צור, "הוא בעצם המחשבה שלא לטפל רק באיזון הסוכרת אלא גם בהשמנה כיעד בפני עצמו". לדבריה, מוטב לטפל בהשמנה גם כשהסוכרת לא מאוזנת — ולהמשיך לטפל בה כשהיא מאוזנת. "זה דבר חדשני שאנחנו רחוקים ממנו ובו טמון המפנה הגדול".
לפי פרופ' אש, כדי להתמודד עם הסוכרת באופן נרחב ויסודי, "צריכה להיות תוכנית ממשלתית שקובעת יעדים מעשיים וכן את האופן שבו ניתן להגיע אליהם במסגרת תקציבית". כמו כן, הממשלה צריכה להחליט כי מדובר בעיסוק במגפה. לדבריו, העיסוק התמידי בסל הבריאות מניב אתגרים, וגם הסוכרת היא אחד מהם. "יש ללחוץ על חברות התרופות להוריד מחירים", אמר אש, "אבל הצעד הראשון הוא להכניס את התרופות לסל".
בסיום הדיון הציע פרופ' רז לקיים אחת לשנה ובאופן מאורגן בדיקת סוכר לכלל האוכלוסייה. לדבריו, זאת כדי "שתהיה מודעות לכך שמי שלא נשלח לבדיקה כי יש לו 'סוכרת נחמדה וקופצנית' — שיידע שאחרי עשור הוא עלול להיות עיוור. את הציבור קשה לשכנע לטפל משום שאין לו כסף לכך".
מנחה: עמליה דואק, כתבת ומגישה, חדשות 12; משתתפים: פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, חבר סגל באוניברסיטת אריאל ומלגאי בכיר של הג'וינט; ד"ר ענת צור, מנהלת מערך סוכרת ואנדוקרינולוגיה, שרותי בריאות כללית ירושלים; פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת
הכנס בחסות חברת נובו נורדיסק, ג'ונסון & ג'ונסון מדטק, באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, מוגש כשירות לציבור
