פרופ' נחמן אש, חבר סגל באוניברסיטת אריאל ומלגאי בכיר של הג'וינט, הוביל בתפקיד יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, יחד עם בית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית את תוכנית המדדים. זוהי תוכנית וולונטרית, בשיתוף קופות החולים, שמטרתה להעלות באמצעות המדידה את איכות הטיפול הרפואי ואת מניעת התחלואה.
"התוכנית היא כיפת הברזל של מערכת הבריאות. היא מאפשרת גילוי מוקדם של מחלות, כמו סרטן, ומגינה על בריאות הציבור מתוך ראייה כוללת של המערכת, גם בהיבט הכלכלי. היא מקדמת את משמעות המניעה של מחלות על פני טיפול בהן".
בוועידת "סוכרת והשמנה — חשבון לאומי" של TheMarker Labels הציג אש את תוצאותיה של תוכנית המדדים. למשל מודדים סוכרת החל באבחון המחלה, דרך עיסוק בתהליכי טיפול ועד העיסוק בתוצאים, שנמדד באיזון או אי־איזון של המחלה. מודדים גם את הפגיעה הכלייתית, אחת התוצאות של מחלת הסוכרת.
ממדדים שנלקחו במשך 20 שנה נצפית עלייה עקבית בשיעור חולי הסוכרת. "אלה ממדים של מגפה, 10% מאוכלוסייה שהולכת וגדלה". במדדים התהליכיים נבדקו בין היתר אופן ותדירות התיעוד של BMI בקרב חולי סוכרת. לאורך השנים, הסביר אש, נרשמה ירידה בתיעוד. בנוסף, לדבריו, "ילדים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך מבקרים פחות במרפאות סוכרת. כלומר, מעמד סוציו־אקונומי נמוך בא לידי ביטוי בחוסר איזון של המחלה".
במדדים התוצאיים קיימת ירידה באי־איזון הסוכרת באוכלוסייה הבגירה, אך אש מדגיש כי "יותר מ–7% מהאוכלוסייה אינם מאוזנת בצורה קיצונית". אש אמר כי השמנת יתר חולנית בחולי סוכרת (BMI מעל 35) נמצאת יותר בקרב נשים מאשר גברים.
במבט קדימה, אש מכוון להוספת מדדים של טיפול בתרופות, וכן בירור של תחלואה ווסקולרית, כתהליך שמונע קטיעות, ואולי אף מדד תוצאי נוסף של מעבר מטרום סוכרת לסוכרת. "עם זאת, התוכנית מעלה ויכוחים עקרוניים — מה נכון למדוד, הזמן שנדרש להשקיע במדדים, וכן הצורך המתמיד בדינמיות אל מול הרפואה המתקדמת והשינוי בהרגלי הציבור. המדדים נותנים תמונה רוחבית ורוח גבית למקבלי החלטות, שיכולים לראות דרכם את המורכבויות הייחודיות לישראל".
הכנס בחסות חברת נובו נורדיסק, ג'ונסון & ג'ונסון מדטק, באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, מוגש כשירות לציבור
