ההשמנה הפכה לגורם המוות החמישי בעולם: 2.8 מיליון אנשים ברחבי העולם מתים מדי שנה מהשמנה. יותר ממיליארד בני אדם ברחבי העולם סובלים מתחלואות הקשורות להשמנה, כאשר מחקרים מצביעים על כך שהשמנת יתר מורידה את תוחלת החיים באופן משמעותי בקרב נשים וגברים.
בישראל כמעט מחצית מהאוכלוסייה הבוגרת נמצאת במצב של עודף משקל, השמנה או השמנת יתר. ילדי ישראל מובילים את ה-OECD בצריכת סוכר, בהיעדר פעילות ספורט ובשימוש במסכים.
נתונים אלו אינם נעלמים מעיניו של פרופ' איתמר רז. ב-30 השנים האחרונות הוא מנהל מחקרים בנושא, יחד עם מומחים המובילים בעולם את תחום הלב בבוסטון ואת תחום הכליה בשיקגו. פרופ' רז קידם משמעותית את התרופות החדשות ששינו את ההתמודדות עם מחלת הסוכרת, ובנוסף הוא מקדם את החינוך למלחמה בסוכרת בישראל ובעולם.
"בארצות הברית של שנות ה-70, הרשויות הנחו את חברות המזון להוריד בצורה דרמטית את השומן מהמזון. כתוצאה מכך, החברות שנאלצו להיפרד משומן - עברו לשימוש בסוכרים, ויצרו את הרעלת הסוכרת שעברה לעולם כולו", אומר פרופ' רז. "האכילה הבלתי מרוסנת של סוכר, בעיקר בדרכים תעשייתיות, גרמה תוך 20 שנה לעלייה משמעותית במשקל האוכלוסייה בארצות הברית, כאשר שיעור השמנים עלה מאחוזים בודדים ל-20% ושיעור הסוכרת הכפיל את עצמו".
בישראל, לדוגמה, בשנת 1980 שיעור ההשמנה עמד על כ-10%, נתון שזינק לכ-30% כיום. שיעור משקל היתר עומד על יותר מ-60% - כך שכל אזרח שני במדינה הוא במשקל יתר. "כשמסתכלים על שכבות מוחלשות, ועל אזורי הפריפריה, המצב חמור אף יותר", קובע פרופ' רז.
ב-20 השנים האחרונות פרופ' רז משמש כיו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, גוף המייעץ לשר הבריאות, במטרה להוביל מהפך בטיפול בסוכרת ובהשמנה. "עד לא מזמן, הטיפול היה באמצעות תרופות בעלות יעילות נמוכה, אורח חיים בריא וניתוח קיצור קיבה", הוא אומר. "מחקר שכלל 5,000 סוכרתיים בדק את ההשפעה של אורח חיים בריא על הורדת המשקל ומניעת התקפי לב במעקב של עשר שנים. חצי מהנבדקים היו מלווים במאמן אישי ותזונאיות וחצי קיבלו המלצות מקובלות להורדת משקל. בשנה הראשונה ירדה הקבוצה הראשונה בשיעור של 10% והקבוצה השנייה רק 1%. בתוך שנתיים הקבוצה שעלתה 10% עלתה חזרה קרוב למשקלה הקודם, למרות המאמצים. לאחר 10 שנים אחוז התקפי הלב היה זהה בשתי הקבוצות. בישראל, סקר שנערך עם יותר מ-2 מיליון מתגייסים לצבא הראה שבתוך 40 שנה, אלה עם השמנת היתר מתו פי ארבעה ממחלות סוכרת, לב וסרטן בהשוואה לאלו שמשקלם בגיוס היה תקין. בנוסף, מחקרים מראים ש-90% מהנערים השמנים סבלו ממשקל יתר כבר בתקופת ילדותם".
מחיר התחלואה והתמותה
להשמנה יש גם השלכות כלכליות רבות, עליהן מצביע הכלכלן פרופ' גבי בן-נון, מרצה וחוקר באוניברסיטת בן גוריון, במחלקה למדיניות וניהול מערכות בריאות.
פרופ' בן-נון החל את דרכו במשרד הבריאות לפני יותר מ-30 שנה, בתפקידו האחרון שימש כסמנכ"ל לכלכלה וביטוח בריאות. לאורך השנים פרסם מאות דוחות, מאמרים וספרים. לאחרונה הוביל מחקר שמטרתו לאמוד את העלות הכלכלית לציבור. בין העלויות נלקחו בחשבון עלויות ישירות על מערכת הבריאות, כמו ביקורי רופא, ביקורים בחדר מיון ושימוש בתרופות; לצד עלויות עקיפות, כמו אובדן ימי עבודה.
מהמחקר עלה כי העלויות מגיעות לסכום עצום של כ-20.2 מיליארד שקל בשנה, המהווים כ-1.4% מהתוצר הלאומי הגולמי. מאז פרסום המחקר, ב-2019, הנתונים רק עולים. כיום, להערכתו של פרופ' בן-נון, העלויות מגיעות ליותר מ-26 מיליארד שקל בשנה. "פעילות התערבותית, ממשלתית או מכוונת תוכל לסייע בהפחתה של כ-10% מהתחלואה בתוך שנים בודדות", הוא אומר. "מקבלי ההחלטות צריכים לתת דעתם לתג המחיר של התחלואה והתמותה. כיום הנתונים המקובלים בספרות המקצועית הם שעל כל דולר שמושקע במניעה וטיפול בהשמנה, אפשר לקבל תועלות בסדר גודל של חמישה דולר".
צעדים נדרשים ושינוי התפיסה
למרות הנתונים המדאיגים, בישראל לא קיים טיפול מובנה ומערכתי לתחלואה המערבת יותר מרבע מהאוכלוסייה הבוגרת. על כך מעיד פרופ' דרור דיקר, ממובילי תחום הטיפול בהשמנה זה כ-25 שנה. פרופ' דיקר משמש כמנהל פנימית ד' והמרכז הרב-תחומי לטיפול במחלת ההשמנה בבית החולים השרון, מרכז רפואי רבין, יו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה ויו"ר המרפאות הרב-מקצועיות לטיפול בהשמנה מטעם האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה.
לאחרונה הוא הוביל יחד עם שותפים נוספים, חברי הפדרציה למחקר וטיפול האירופאית, מסגרת חדשה להגדרת השמנה, המתבססת לא רק על ממדי גוף אלא גם על תחלואה נלווית. "אחד מהאתגרים העולמיים הוא לשנות את התפיסה כי מחלת ההשמנה היא תלוית רצון החולה בה", מדגיש פרופ' דיקר. "להתמודדות עם האתגר הוקמו ברחבי העולם מרפאות רב-מקצועיות. בישראל, לעומת זאת, הופנה רק חלק מזערי מתקציב המדינה לבניית מרפאות כגון אלו".
החלק הנוסף הוא הטיפול התרופתי במחלת ההשמנה, הנעדר באופן מוחלט מסל התרופות. זאת למרות שלאחרונה פורסמו מאמרים פורצי דרך על חשיבות הטיפול התרופתי, המדגישים את יעילותו בהפחתת תחלואה ותמותה. "נדרשת חשיבה מחודשת", אומר פרופ' רז. "אם קיימת תרופה שיכולה להוריד ב-20% את התמותה של הסובלים מהשמנה בתוך כמה שנים - יש לאפשר את התרופות האלה. משרד הבריאות וקופות החולים מתקשים להכניס את התרופות ל-80% מהאוכלוסייה".
פרופ' דיקר מאמין כי "המאבק בהשמנה בהכרח יביא לחוסן לאומי. לדבריו, נדרשת הבנה והפנמה כי השמנה היא מחלה כרונית מתמשכת, זאת לצד ביסוס מערכת תומכת באורח חיים בריא, הבניית מערך טיפולי רב-מקצועי, הכללת טיפולים מוכחים למחלת ההשמנה בסל התרופות והכשרת מטפלים.
בנוסף, הוא מזהיר כי בתקופות משבר, כמו מגפת הקורונה והמלחמה המתמשכת בישראל, צפויה עלייה נוספת באחוזי ההשמנה, ומדגיש את חשיבות החינוך לאורח חיים בריא והבניית טיפול כוללני.
בוועידה הקרובה של TheMarker Labels "סוכרת והשמנה - חשבון לאומי", יציגו המומחים את הצעדים הנדרשים למאבק בהשמנה ואת פריצות הדרך העולמיות בטיפול בהשמנה, בעודף משקל ובמחלות הנלוות לה
הכנס בחסות חברת נובו נורדיסק, ג'ונסון&ג'ונסון מדטק, באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, מוגש כשירות לציבור
