תמר זנדברג, לשעבר השרה להגנת הסביבה מטעם מרצ וכיום ראש המכון לחקר מדיניות אקלים לאומית באוניברסיטת בן־גוריון, דיברה בכנס Cleanovation 2024 על החזון שלה לשיקום הנגב המערבי. זנדברג סיפרה כי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס הגדיר את העידן שבו אנו חיים כעידן של ריבוי משברים: קורונה, משבר כלכלי, המלחמה באוקראינה, המלחמה בעזה ועוד.
"השאיפה שלנו ליציבות נראית רחוקה. אבל למרות הקושי, המשבר האקלימי לא הולך לשום מקום. מזכ"ל האו"ם הגדיר זאת בתור משבר הרתיחה הגלובלית", אמרה זנדברג.
חלקה של ישראל בהתחממות הגלובלית כפול מגודלה היחסי
לדבריה, ישראל היא נקודה חמה אקלימית, הודות לנתונים גיאוגרפיים מיוחדים: היא ממוקמת בין שלוש יבשות, יש בה חמישה אזורי אקלים, ערכי טבע נדירים ועוד. מצד שני, ישראל היא מדינה מפותחת מבחינה תעשייתית: אף שאוכלוסייתה היא 0.1% מאוכלוסיית כדור הארץ, היא אחראית ל–0.2% מהפליטות העולמיות (כלומר: חלקנו בהתחממות הגלובלית כפול מגודלנו היחסי). עם זאת, ישראל היא מדינה חדשנית מבחינה טכנולוגית, ומובילה בפער רב בתחומים רבים דוגמת חקלאות בסביבה יבשה, טכנולוגיות מזון וטכנולוגיות מים.
"הנקודה הזאת מתקשרת לנגב המערבי. 40% מהפירות והירקות של ישראלים גדלים בשטח של עד 20 ק"מ אווירי מהגבול עם הרצועה. בארה"ב תיקצב ממשל ביידן כ–740 מיליארד דולר לתוכנית Build Back Better, לשיקום כלכלת ארה"ב לאחר המשבר הכלכלי שלאחר הקורונה. חצי מהתקציב הזה, בערך 370 מיליארד דולר, הוקדש לפעולות אקלימיות: מקומות עבודה ירוקים, פיתוח אנרגיות מתחדשות, שיקום מגוון ביולוגי", אמרה זנדברג.
זנדברג הוסיפה כי האיחוד האירופי, בתוכנית Next Generation EU, הקדיש לכך תקציב חמש־שנתי של 2 טריליון אירו. למשל, ב–2023, כדי להפחית את התלות של אירופה בגז הרוסי, השקיע האיחוד האירופי באנרגיות מתחדשות, מה שהביא לכך שיותר מ–50% מהחשמל במדינות אירופיות שונות, כמו גרמניה וספרד, מקורו באנרגיות מתחדשות. הדבר הביא לירידת מחירי החשמל ולחסינות אנרגטית של מדינות האיחוד.
לכן, לפי זנדברג, הדבר הכלכלי הנכון הוא לשקם את הנגב המערבי עם התייחסות לפריזמה האקלימית: לבחור לבנות את האזור בצורה יציבה יותר, בריאה יותר, דרך בניית תשתיות ירוקות ונקיות.
