סיפורו הייחודי והמרתק של מכון שמיר למחקר בצפון הוא גם סיפורה של מנכ"לית המכון, דינה גלעד, המחוברת אליו בעבותות.
לא בכדי אומרים, כי על מנת להעצים ארגון צריך לפני הכל להאמין בו, בערך שלו וביכולת להצמיח אותו. דינה גלעד זיהתה את הפוטנציאל הפיתוחי-כלכלי של מכון שמיר, הנתמך על ידי משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, מועצות הגולן ואוני' חיפה, עוד בהיותו מכון מחקר קטן בצפון והאמינה ביכולותיה לייצר שינוי, והיו לה גושפנקות לכך.
"היום אני נשואה ליהודה ואם לארבעה ילדים קטנים וכששואלים אותי איך אני מתמודדת עם גידול ארבעה ילדים, אני אומרת שזה קטן עלי. האירועים שעברתי בחיי ביססו אצלי את התובנה שהחיים אינם מובנים מאליהם ושיש לי תפקיד משמעותי בעולם הזה".
לזהות את הפוטנציאל
בתחילת דרכה המקצועית, למדה דינה גלעד כלכלה ומנהל עסקים ועבדה בניהול פרויקטים חינוכיים וככלכלנית במט"י.
בשנת 2014 היא התקבלה לתפקיד מנהלת פרויקטים במכון שמיר ובמקביל המשיכה ללימודי תואר שני מחקרי בייעוץ ארגוני. דינה זיהתה שלמכון הקטן יש פוטנציאל ממשי להפוך למוסד גדול בתחום המו"פ ולהוביל בזירה האקדמית והעסקית.
"עברתי במכון שמיר את כל התפקידים המשמעותיים החל מהקמה וניהול מחלקת מש"א, לצד ניהול הפרויקטים המחקריים, ניהול אדמיניסטרטיבי וניהול כספים במכון. לפני ארבע שנים, כשמנכ"ל המכון עמד לפרוש לגמלאות, הצעתי להנהלה לשנות את המבנה הארגוני של המכון ולהפריד את תפקיד המנכ"ל מתפקיד המנהל המדעי ולאחר אישורם מוניתי למנכ"לית, לצד ד"ר ירון דקל שנכנס לתפקיד המנהל המדעי. מאז אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, שמהווה בסיס להצלחת המכון".
כיצד תוך ארבע שנים, צמח מכון שמיר ממכון אקדמי קטן למוסד בעל ההשפעה הגדולה ביותר בגולן עם מחזור פעילות של 40 מיליון שקל?
"המכון, שפועל מזה ארבעה עשורים בלב בירת הגולן – קצרין ומשמש מנוע צמיחה אזורי, עבר תפנית בכיווני ההתפתחות שלו בארבע השנים האחרונות", מספרת דינה.
המהלך החל עם קליטתם של חוקרים חדשים מצטיינים שמשלבים מחקר יישומי פורץ דרך, המתבסס על מצוינות אקדמית והמשיך דרך יצירת שותפויות עם כלל הגופים באזור. "תוצר ייחודי של השותפויות הוא היחידה לחקלאות וחדשנות של המכון.
היחידה מקדמת מעבר מחקלאות מסורתית לחדשנית באמצעות הפעלת חוות יישום לפיתוח מיזמים בתחום האגריטק וקיום כנסים וקורסים מקצועיים לחקלאים באזור".
בניית ממשק כלכלי ומסחרי השנה הקים המכון את חברת הבת
'טורא פיתוחים' שמהווה את הממשק הכלכלי והמסחרי של המכון. "כבר הספקנו להקים חברה נוספת בשם 'פסיילושיין' המתמחה בפטריות הפסילוסיבין לרפואה", אומרת גלעד,
"במכון מועסקים כיום כ-90 עובדים איכותיים ומוכשרים מאוד, ביניהם 25 חוקרים בעלי Ph.D. נושא משמעותי נוסף שמכון שמיר מקדם כעת הוא שלוחה בכפרים הדרוזיים בגולן, צעד היסטורי בשת"פ הבין מגזרי בגולן".
ואת גם עושה דוקטורט במקביל?
"כן. בזמני הפנוי אני סטודנטית לתואר שלישי באוניברסיטת חיפה בתחום של מנהיגות בשותפויות אקדמיה עם התעשייה. זה גם מה שאני עושה במכון שמיר – חיבור של המחקר עם התעשייה, כך שהתחומים משיקים".
מהי מתודולוגיית הניהול שלך?
"ניהול מבחינתי זו דרך חיים. היכולת להסתכל על הכל מ'מעוף הציפור' לזכור תמיד מה המטרה ולאן רוצים להגיע. אך מצד שני, וזה הכי חשוב, להשקיע בדרך ובשותפים שלנו למסע. להיות קשובים ורגישים לצרכים של כולם ולעזור לכל אחד לצמוח".
מה המסר שלך לאחרים?
"חשוב לי שכולם יידעו שהכל אפשרי. עם הרבה כוח רצון ועבודה קשה אפשר לכבוש כל פסגה בדרך. המשימה שלנו היא לגרום לכל שותף לתת מעצמו את הטוב ביותר, ורק כך מגיעים להצלחות מרחיקות לכת".
בשיתוף מכון שמיר
